נתוני סקר חדש שבוחן את התפלגות ההיעדרות של העובדים מפאת מחלה, חושף תמונת מצב מעניינת. על פי הקר, 24.3% מהעובדים הציגו במהלך השנה החולפת אישור מחלה שתקף ליום שישי, ושיעור דומה (21.1%) הציגו אישור שרלוונטי ליום שבת. עוד עולה מהנתונים כי שיעור האישורים שמתייחסים ליום ראשון בשבוע עומד על 18.2% ואילו לגבי יום שני - 17.9%. מנגד, דווקא בימים ד' ו - ה' נרשמה עקומת היעדרות נמוכה יותר, שעומדת על 6.4% ו-6.9% בהתאמה.
חברת עוקץ מערכות ביצעה לאחרונה סקר השוואתי שבחן את מספר ימי המחלה שנטלו העובדים שמועסקים 5 ימים בשבוע, במהלך שנת 2022,בהתפלגות עפ"י ימים. בסך הכול נבחנו 6,547 תלושי שכר ונתוני נוכחות.
ועכשיו להסברים. לכאורה, מדובר על התפלגות רנדומלית, אולם אין זה כך: חוק דמי מחלה קובע כי עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל מהמעסיק עבור היום השני והשלישי של תקופת ההיעדרות 50% משכר העבודה הרגיל שהיה זכאי לו אילו המשיך לעבוד, ואילו עבור היום הראשון להיעדרותו הוא כלל לא זכאי לקבל שכר.
חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות, שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם מסביר: "המציאות מלמדת כי עובדים שמעוניינים ליטול יום חופש אך בו בעת, אינם רוצים ששכרם יקוזז, פונים לרופא ביום ראשון ומתלוננים כי הם חולים החל מיום שישי, אך עודם סובלים מאותה בעיה ומבקשים לקבל אישור מחלה רטרואקטיבי החל מיום שישי, שמאפשר להם להעדר מהעבודה ביום ראשון ושני".
לדברי מולכו, לשון החוק הנוכחית מעמידה את המעסיקים בפני מצב בעייתי בו העובדים אינם מחויבים כבעבר להציג להם את אבחון המחלה. נדמה כי מרבית הרופאים שמנפיקים אישורים וחופשות מחלה לפי בקשת המטופל, אינם רואים עצמם כ"שומרי סף" בנושא מתן אישורי מחלה ומתעלמים מההשלכות ההרסניות שיש להיעדרות העובדים על המעסיק והמשק.