דובי או נוט דובי - שוק ההון מדמם, מיליארדים נמחקים, מניות הטק בצניחה, מטבעות הקריפטו מתרסקים ועוד: 2022 היתה שנה של דרמה בשווקים הפיננסיים. מגפת הקורונה שמסרבת להיעלם, האינפלציה, המלחמה באוקראינה, משבר אנרגיה, שיבושים בשרשרות אספקה שעדיין נמשכים, נפילה בביטחון הצרכנים האמריקנים, העלאות ריבית, שכר מדשדש, מניות נופלות ותחזיות רווחים שלא התממשו - כל אלה קיבלו השנה ביטוי במציאות הכלכלית.
זו הייתה שנה מאתגרת, בלשון המעטה, בה לא היה צריך להיות איש עסקים גדול בכדי להפסיד כסף. אין אזרח שלא "דימם" דרך קרנות הפנסיה שלו, הפיקדונות - או מהעבר השני, דרך "המינוס" בבנק או המשכנתא שהפכו ליקרים.
ואחרי שסיכמנו את הלך הרוח בכמה משפטים, נצא למסע בין התחנות שבהן עצרה הכלכלה העולמית ב-2022.
כבר שכחו מתי ראו שור
מדד S&P 500 שנכנס לטריטוריה דובית השנה, שיקף נאמנה את מצבו של מגזר האנרגיה, וזאת בשל ירידה בהיצע מוצרי האנרגיה בגלל המלחמה באוקראינה. מניות גדולות וקטנות סבלו אף הם השנה, ובניגוד לסברה הרווחת שמחירי אג"ח בדרך כלל מתמודדים טוב יותר בתנאים קשים, גם אלה צנחו השנה בשל ריביות גבוהות ויותר ויותר.
על פי וול סטריט ג'ורנל, האג"ח של ממשלת ארצות הברית לעשר שנים רשמו את הביצועים הגרועים ביותר מזה 234 שנים. כתוצאה מכך, חלוקת הפורטפוליו המסורתית של 60/40 מניות/אג"ח לא ריככה את ירידת הערך.
בנובמבר נרשמה גם קריסה של כמה מניות טכנולוגיה גדולות שאיבדו יחדיו 3.4 טריליון דולר בשווי שוק מאז תחילת 2022 - כולל צניחה של טריליון דולר בשבוע אחד. מניות ה"פאאנג" - פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליק וגוגל צנחו בחדות בשל האינפלציה והעלאות ריבית.
פייסבוק למשל נפלה ב-26% ביום אחד בפברואר ושווי השוק שלה ירד ביותר מ-230 מיליארד דולר, מה שנחשב כעת למחיקת הערך הגדולה ביותר בהיסטוריה של שוק המניות. מטא, שהיתה שווה יותר מטריליון דולר בשנה שעברה, שווה כיום כ-327 מיליארד דולר בלבד.
השנה פקעו גם כמה בועות: בועת הקריפטו וה-NFT קרסו בשל שינויים בתיעדוף הסיכון על פני ספקולציות. ני"ע שנהנו מערך מנופח וביקוש מוגזם, חוו תיקון מכאיב. וכאילו כדי לסכם את השנה הנוראית בטון צורם במיוחד, בנובמבר פשטה רגל בורסת הקריפטו FTX.
FTX קרסה בתחילת נובמבר לאחר פרסום דו"ח של בורסת קוינדסק, שחשף כי מייסד החברה והמנכ"ל לשעבר, סם בנקמן-פריד, העביר בחשאי 10 מיליארד דולר מהכספים של לקוחותיו ב-FTX לחברה אחרת שלו בשם אלמידה ריסרץ' - וכי חלק גדול מהסכום הזה נעלם.
לאחר נהירת משקיעים שמיהרו להוציא את כספיהם, FTX הגישה בקשה להגנה מפני פשיטת רגל ב-11 בנובמבר, לאחר שהשווי שלה צנח מ-32 מיליארד דולר לפשיטת רגל בתוך ימים ספורים. הונו הנקי של בנקמן-פריד, שהוערך ב-16 מיליארד דולר, צנח לכמעט אפס, והוא פרש מתפקיד המנכ"ל. ב-12 בדצמבר, בנקמן-פריד בן ה-30, נעצר באיי הבהאמה בחשד להונאה.
הקריסה של אחת מבורסות הקריפטו הגדולות בעולם זעזעה את השוק. מניות הקריפטו איבדו שני שליש משווין, בעוד שווי שוק הקריפטו הכולל צנח אל מתחת לטריליון דולר. לקוחות ומשקיעים איבדו מיליארדי דולרים, וככל הנראה לא יזכו לראות את הכסף, לדברי המנכ"ל החדש של FTX.
על פי התובע הכללי של ארצות הברית, דמיאן ויליאמס, מדובר באחד הפשעים הפיננסיים הגדולים ביותר בהיסטוריה האמריקנית. ג'ון ריי, המנכ"ל החדש שמינה בית המשפט ל-FTX, אמר בשימוע בקונגרס כי "זאת היתה הונאה בסגנון הישן". בנקמן-פריד הואשם בשמונה סעיפים, כולל הונאת ני"ע והלבנת כספים. הוא שוחרר בערבות של 250 מיליארד דולר - הגדולה בהיסטוריה.
הטוויט היקר בהיסטוריה - אילון מאסק רכש את טוויטר
האדם השני העשיר בעולם אמר בתחילת 2022 שהוא רוצה לרכוש את אחת מפלטפורמות המדיה החברתית הפופולריות בעולם - לאחר מכן הוא שינה את דעתו. ושוב שינה את דעתו. ואז הודיע כי הוא רוצה לרכוש את טוויטר.
הסאגה החלה בינואר, כשאילון מאסק החל להשקיע בטוויטר בת 230 מיליון המשתמשים. באפריל נחתמה עסקת הרכישה, אך בשבועות שאחרי, העלה מאסק חששות לגבי חשבונות ספאם בפלטפורמה וטען כי טוויטר סיפקה לו הערכה לא מדויקת לגבי מספרם. במאי, מאסק אמר כי העסקה "מושעה" זמנית בשל הסוגייה, והיו שטענו כי זה רק תירוץ שבו משתמש היזם המיליארדר כדי לחזור בו על רקע הצניחה בשוקי ההון, במיוחד במגזר הטכנולוגיה.
ביולי צנחה מניית טוויטר ב-11% לאחר שמאסק אמר כי הוא מבטל את העסקה. ב-21 באוקטובר נפלה המניה ב-5% ל-49.88 דולר לאחר דיווחים על חקירה פדרלית בנוגע לעסקת הרכישה. ב-28 באוקטובר, אילון מאסק השלים את העסקה ששוויה 44 מיליארד דולר, או 54.20 דולר למניה.
בימים שאחרי הרכישה, מאסק פיטר בהודעת מייל את המנהלים הבכירים בחברה ומחצית מצוות העובדים (7,500 אנשים), הקים ועדת ניטור תוכן ושינה את שירות המנויים של טוויטר, כך שיעלה 8 דולרים בחודש למעוניינים.
ב-13 בדצמבר פירסמה חברת מחקרי השוק אינסיידר אינטליג'נס תחזית, שלפיה יותר מ-30 מיליון משתמשים יעזבו את טוויטר בשנתיים הקרובות, בשל חששות לגבי הפצת מידע כוזב ופוגעני בעקבות הרכישה. מספר המשתמשים החודשי צפוי ליפול ב-4% ב-2023 וב-5% ב-2024 - יותר מ-32 מיליון בסך הכל - הירידות השנתיות הראשונות במספר המשתמשים מאז החלה אינסיידר אינטליג'נס לנטר את טוויטר ב-2008. הצפי הוא שהירידה הגדולה ביותר במספר המשתמשים תחול בארצות הברית, השוק הגדול ביותר של טוויטר, ובסוף 2024 יהיו 50.5 מיליון משתמשים אמריקנים בפלטפורמה - הנתון הנמוך ביותר מאז 2014.
על פי התחזית, הצמיחה בהכנסות מפרסום בטוויטר תצנח גם כן בשנתיים הקרובות ל"אפס", על רקע חששות המפרסמות לגבי בטיחות המותג בזמן שהחברה נהפכת ליותר ויותר "אי יציבה ופחות נעימה".
עידן הקרח - אירופה וצפון אמריקה קופאות בצל משבר האנרגיה
שוקי האנרגיה החלו להתהדק ב-2021 בשל מגוון גורמים, כולל התאוששות כלכלית מואצת לאחר מגפת הקורונה. אך המצב החריף בדרמטיות והתפתח למשבר אנרגיה גלובלי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022.
מחיר הגז הטבעי זינק לשיא, וכתוצאה מכך עלו גם מחיר החשמל. מחיר חבית הנפט הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. מחירי האנרגיה הגבוהים תרמו לאינפלציה גבוהה, דחפו משפחות מתחת לקו העוני, אילצו מפעלים לצמצם תפוקה או להפסיק כליל את הפעילות, והאטו את הצמיחה הכלכלית עד כי התעוררו חששות מפני מיתון עמוק במדינות מסוימות, כמו בריטניה.
אירופה, שתלויה ברוסיה כמקור לאספקת גז, כבר החליטה ליישם החורף קיצוב בגז, בעוד כלכלות מתפתחות רבות רושמות עלייה חדה בעלויות יבוא מוצרי האנרגיה ומחסור בדלק. מפעלי ייצור שפועלים על גז באירופה הפחיתו תפוקה משום שעלויות הגז נהפכו ליקרות מדי, ואילו בסין חלק מהמפעלים ניתקו את אספקת החשמל.
בכלכלות מתפתחות, שבהן הנתח מהתקציב של משקי הבית שמוקדש לאנרגיה ומזון הוא ממילא גבוה, זינק שיעור העוני. גם בכלכלות המפותחות, עליית המחירים השפיעה על משקי הבית בעלי הכנסה נמוכה וגרמה ללחצים כלכליים, חברתיים ופוליטיים.
הפלישה הרוסית לאוקראינה החריפה את המצב. ארצות הברית והאיחוד האירופי הטילו שורה של סנקציות על רוסיה, ומדינות אירופיות רבות הכריזו על כוונתן להפסיק את התלות בגז הרוסי לחלוטין. במקביל, רוסיה התחילה להגביל ואף לנתק כליל את אספקת הגז דרך צינורות היצוא. רוסיה היא יצואנית דלקי המאובנים הגדולה בעולם, וספקית מרכזית לאירופה. ב-2021, רבע מכלל האנרגיה שנצרכה באיחוד האירופי הגיע מרוסיה.
בזמן שאירופה מנסה להחליף את הגז הרוסי, המחירים של גז טבעי אמריקני, אוסטרלי וקטארי זינק. משום שמחיר החשמל - בדומה למחיר הדלק שתלוי בנפט - תלוי במחיר הגז, זינקו גם מחירי החשמל. בנוסף, הרצון להתנתק מהתלות ברוסיה באירופה, בארצות הברית ובאסיה, והסנקציות שהוטלו על המדינה, הובילו לכך שמכליות רבות לא הסכימו לשנע נפט רוסי ויצרניות נפט גדולות, שאינן רוסיות, לא הצליחו להגביר את התפוקה כדי לעמוד בביקוש הגדל. באחרונה, מחירי האנרגיה ירדו מהשיא, אך התחזית אינה ודאית.
בתחילת נובמבר, סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) פירסמה תחזית שלפיה אירופה צריכה לפעול באופן מידי כדי למנוע ממחסור בגז ב-2023, לאור הפסקת האספקה מרוסיה ועלייה בביקוש בסין.
בנוסף, הכלכלות הבודדות מחוברות זו לזו הרבה יותר מכפי שהיו לפני 50 שנים - מה שמעצים את ההשפעה של המשבר. מסיבה זאת אפשר לכנות את המשבר כעת משבר האנרגיה הגלובלי הראשון.
נקודת אור אחת היא שמשבר האנרגיה הנוכחי עשוי להאיץ את פיתוחן, יציאתן לשוק ואימוצן של אנרגיות מתחדשות בנות קיימא ונקיות, כגון רוח ושמש, כפי שמשבר האנרגיה בשנות ה-70 של המאה העשרים עשה לתחום היעילות האנרגטית. עם זאת, אף שהמשבר כיום חולק כמה מאפיינים משותפים עם המשבר בשנות ה-70, יש הבדלים משמעותיים בין השניים. המשבר כיום נוגע לדלקי מאובנים, עוד בנות ה-70 הוא היה מוגבל לנפט בזמן שהכלכלי הגלובלית הייתה תלויה בעיקר בנפט, ופחות בגז.
עולה חדשה - האינפלציה מרימה ראש, הנגידים מעלים רביות
אחד מהסיפורים הכלכליים הגדולים של 2022 היה האינפלציה הגבוהה. כל המוצרים, מדלק ומזון ועד בידור, היו יקרים יותר השנה. הבנק הפדרלי נקט בצעדים שמטרתם לרסן את העלייה. במקביל, קצב הצמיחה בשכר אינו מצליח להדביק את קצב האינפלציה, מה שצמצמם את התקציב של כולנו. כלכלנים ואזרחים כאחד תוהים האם האינפלציה נמצאת כאן כדי להישאר ועד כמה יעלה הבנק הפדרלי את הריבית במלחמתו נגד העלייה ביוקר המחיה.
לפני התפרצות מגפת הקורונה, האינפלציה היתה נמוכה במשך שלושה עשורים, כששיעור אינפלציה של 5.4% בארצות הברית בשנות ה-90 היה הגבוה ביותר, ורוב הזמן האינפלציה היתה כ-2% - יעד הבנק הפדרלי. עם זאת, כשהמגפה החלה להתפוגג, האינפלציה החלה לעלות.
הקורונה התפרצה בעולם בתחילת 2020 וזיעזעה את הכלכלה הגלובלית בשל הסגרים והשיבושים בשרשרות האספקה הגלובליות. האינפלציה החלה לזנק בארצות הברית באפריל 2021, והגיעה ל-4.1%. היא המשיכה לעלות ובדצמבר עמדה על 7%, לעומת דצמבר 2020.
ב-2022 לא נרשמה האטה בקצב עליית האינפלציה והיא רשמה שיא ביוני של 9.1%. מיולי, החלה האינפלציה לרדת קמעה, ובנובמבר עמדה על 7.7%. בתחילה, רבים סברו שמדובר באינפלציה זמנית (transitory) משום שזאת תגובה לירידה באינפלציה במהלך המגפה. שיבושים בשרשרות אספקה ועליות מחירים בכמה מגזרים של הכלכלה, כמו מכוניות משומשות, החריפו את המצב. הבנק הפדרלי ציפה שהמחירים ישובו לרמות נורמליות בתוך זמן קצר - אך זה לא קרה.
גורם נוסף שתרם לאינפלציה הוא החלטת ארגון יצואניות הנפט אופ"ק לקצץ בתפוקת הנפט בשני מיליון חביות ביום, מה שמיד הוביל לזינוק במחירי הדלק. זה הקיצוץ הגדול ביותר של הארגון מאז פרצה המגפה.
הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 תרמה גם כן לעלייה באינפלציה. רוסיה שולטת על אספקתה נפט לאירופה בעיקר. אוקראינה היא יצואנית מזון ענקית. בזמן מלחמה, היצוא האוקראיני הופסק ורוסיה קיצצה את יצוא הנפט כדרך להפעיל לחץ על מדינות המערב כך שיפחיתו או יעצרו כליל את הסיוע שהן מספקות לאוקראינה. שתי ההתרחשויות הובילו למחסור ולעליית מחירים.
הבנק הפדרלי אמור לשמור על רמה גבוהה של תעסוקה ושיעור סביר של אינפלציה. יעד האינפלציה של הבנק הוא 2% - וכשהרף הזה נחצה, הבנק הבין שעליו לנקוט בצעדים לריסון העלייה במחירים.
הריבית שקבע הבנק הפדרלי היתה עד במשך שנים, עד לאחרונה, 0% - תוצאה המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2008 והמדיניות המוניטרית שיישם הבנק כדי לאושש הכלכלה אחריו. הבנק החל לעלות את הריבית במסגרת הניסיון לרסן את עליית המחירים, למרות ביקורת שגרסה כי המדיניות המוניטרית שלו היא שתרמה לאינפלציה הגבוהה. ב-2022 העלה הבנק את הריבית שבע פעמים וכעת היא עומדת על 4.5%. בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ששמרו על ריבית 0% במשך שנים, הלכו בעקבות הבנק האמריקני, והעלו ריביות גם כן.
החומה הסינית - מלחמת הסחר בין סין לארה"ב לא הסתיימה גם בעידן ביידן
כשג'ו ביידן נכנס לבית הלבן בינואר 2021, היו ציפיות מצד סין ומצד ממשלו כי הוא יסוג ממלחמת הסחר שבה החל קודמו בתפקיד, דונלד טראמפ, שלוש שנים קודם לכן. טראמפ, שחש תסכול מעודף במאזן הסחר העצום של סין והאשים אותה בגנבת קניין רוחני אמריקני, הטיל מכסים בשווי 50 מיליארד דולר על מוצרים סיניים ביוני 2018. בייג'ינג הגיבה בצעד דומה, וכך זה נמשך עד 2020.
ביידן הפתיע את כולם, לא רק שהוא לא ביטל את המכסים, אלא שהוא אף החריף את העימות. באוקטובר, ממשל ביידן הטיל מכסים חדשים וגורפים שאמורים לחסום את הגישה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם לטכנולוגיה שלה היא זקוקה כדי לחזק את כוחה הצבאי. במקביל, מרבית ערוצי התקשורת בין שתי המדינות נותקו, לאחר ביקורה השנוי במחלוקת ביולי של יו"ר בית הנבחרים דאז ננסי פלוסי בטייוואן.
ביידן הטיל באוקטובר מכסה על מכירה של שבבים מתקדמים וציוד לייצור שבבים. הוא הטיל איסור על יבוא מוצרים שיוצרו בשינג'יאנג בשל הפרת זכויות האדם והפשעים האחרים מצד הממשל נגד הקבוצה האתנית האויגורית שחיה במחוז האוטונומי שבצפון מערב המדינה. כמה חברות סיניות באזור הוכנסו לרשימה השחורה של הממשל האמריקני. בנוסף, סנקציות הוטלו על עשרות בכירים מסין ומהונג קונג בשל המתרחש במחוז שינג'יאנג.
לדברי דקסטר רוברטס, עמית בכיר במכון המחקר Atlantic Council, יהיה קשה מאוד לייצב את היחסים הכלכליים בין ארצות הברית לסין לנוכח נקודת השפל שבה הם נמצאים כעת והציפיות המנופצות בשני הצדדים.
"ראשית, העובדה שביידן לא ניסה למצוא דרך לצמצם את המכסים של טראמפ בשווי 300 מיליארד דולר בניגוד לציפיות, היא עניין גדול. לתדהמת בייג'ינג, בסוגיית הסחר, ביידן לא רק שלא שיפר את המצב, אלא אף החמיר אותו", אמר רוברטס ל-CNN
