זה קרה בחודש ספטמבר האחרון, היזם הישראלי המוביל אראל מרגלית השיק בדאון טאון ניו יורק את מה שמכונה הסטארט אפ סיטי, מרכז קליימטק (או אקלים-טק) שנתיים לאחר השקת מרכז הסייבר שהושק ממש רגע לפני שפרצה הקורונה.
המחשבה מאחורי הסטארט אפ סיטי, היתה הקמה של מרכז קליימטק שמרגלית מכנה כדבר החם הבא בעולם ההשקעות, עם מרכז בניו יורק המשמש כהאב ואקסלרטור לחברות הזנק ישראליות, אירופאיות ואמריקאיות בחממה ניו יורקית, ואולי אם תרצו - התשובה של התפוח הגדול לממלכת הסטארט אפים הידועה בעמק הסיליקון.
ההשקה ההיא סוקרה כאן בספטמבר, אבל ספק אם אפילו מרגלית, האיש שמיטיב לנבא את רחשי לב המשקיעים הפוטנציאליים, צפה שההצלחה תהיה כה מהירה - ובמונחים של עולם העסקים, אפילו מידית, כי מרגלית סטארט אפ סיטי בניו יורק, כולל כיום כ- 38 חברות שמתפתחות כולן בקצב מהיר בדרכן להיות מובילות שוק ברמה בינלאומית.
מרכז הקליימטק הוא פרי שיתוף פעולה ראשון מסוגו בעולם בין קרן ההון סיכון של מרגלית ושותפיו, JVP לבין MINI מקבוצת BMW, עיריית ניו יורק ואוניברסיטת קולומביה. היוזמה מובילה תפיסה הוליסטית חדשה לתחום הקליימטק, שעוסקת בשלל תחומים תחת מטרייה אחת - טכנולוגיות כגון סייבר, פינטק, אינשורטק, פודטק, ואגטק מתגייסות כולן כחלק מהסיוע למשבר האקלים, לצד אנרגיות מתחדשות ומוביליטי, ולעיתים אף משלימות זו את זו, כאשר פתרון תעבורתי חובר לרעיון מתחום המיחזור, משתמש בשירותי הפינטק ועוד, כלומר - העבודה היא לא רק מהמרכז החוצה, אלא גם בין החדרים השונים שחולקים את אותו החלל.
שיח ציבורי
"התהליך שהתחלנו בניו יורק מקבל תאוצה רבה" מספר מרגלית יו"ר ומייסד JVP ו-מרגלית סטארט-אפ סיטי, כמעט ארבעה חודשים אחרי ההשקה החגיגית. "יש בקנה פרויקטים מאד מעניינים ושיתופי פעולה מרתקים בין ישראלים, אירופאים ואמריקאים. אין ספק שקליימטק ברמה המורחבת של המילה, לחלוטין הולך להיות קטגוריית ההשקעה המובילה תוך שלוש שנים וכמעט כל אחד הולך למצוא את הדרך שלו להירתם לתחום".
על המשפט הבא ראוי להתעכב מעט: אילו היה זה מדור ייעוץ השקעות, היינו בוודאי מסייגים וכותבים כאן את כל האזהרות המתבקשות, אבל בכל זאת - ומבלי לקרוא לאיש להשקיע שלא על פי הבנתו או ייעוץ מקצועי שיקבל, מרגלית מסמן פה, בביטחון העצמי האופייני לו, את התחום שאליו לא רק הוא מנתב את מרב המאמצים, אלא את זה שאליו ינתבו לא מעט גופים את השקעותיהם בטווח של שלוש שנים. מעניין.
צוות ההשקעות של JVP פגש רבים מהיזמים, שחלקם נמצאים בתהליכי בחינה להשקעה. לצד זאת, הבשורה שיצאה מניו יורק וירושלים הפכה לתהליך בינלאומי ושיתופי פעולה אסטרטגיים נבנים עם ערים מרכזיות באירופה במטרה לאתר את הנושאים החדשים והטכנולוגיות שהולכות להציל את העולם, להשקיע בהן ולעזור להן לצמוח. המחשבה של מרגלית היא לחבר את ישראל למעגל בינלאומי המוביל את תעשיית הקליימטק. "אני בטוח שזה בסוף יהיה יותר חזק מהסייבר, לא כי אנחנו יותר טובים טכנולוגית בזה מהסייבר, אלא כי הסיפור של הקליימטק הופך להיות השיח ברחוב, ולא רק אצל אנשי טכנולוגיה".
מאחורי הרעיון של ההאב, עמדה היפותזה שכדאי להכניס דיסציפלינות נוספות מההייטק הישראלי אל תוך עולם הקליימטק הצומח, כחלק משינוי פרדיגמה להתמודדות יעילה יותר עם משבר האקלים. באמצעות המרכז החדש נשלחה קריאה ליזמים ישראלים - וכמובן לא רק אליהם - להגשת סטארט אפים בנושאים שונים עם אוריינטציה של קליימטק. "בהתחלה קבלנו סטארט אפים מאד ראשוניים וחברות עם הצעות מעניינות" אומר מרגלית, ומספר כי מאז התקבלו כמה הצעות להקים האב דומה לזה שבניו יורק, גם ממקומות שונים באירופה, בדגש על מדינות סקנדינביה. "הם רוצים ישראלים, והם רוצים את מה שעשינו בניו יורק, שנעשה גם אצלם".
מה שמעניין בקליימטק הוא שלא מדובר רק בדיסציפלינה אחת
"אני לומד המון, מדובר בכמה דיסציפלינות. פתאום יש לך ארכיטקטים שמתמחים בעיצוב שמחקה את הטבע למשל. מדברים על כלכלה קיימותית. פגשתי בדנמרק ארכיטקט מאד ותיק בן 80, שמדבר על הרווח בין הבניינים, על מה המודרניזם עשה ברמה הארכיטקטונית ועל כך שצריך להחזיר את העיר להולכי הרגל, להביט על האנשים במרחב. שקיימות היא משהו בין אנשים לעיר לא בין האוטו לעיר. אז כשאנחנו חושבים על קיימות אנחנו אומרים, נחשוב קצת יותר רחב".
פה בישראל יש לנו את מיטב המוחות בסטארט אפ, אבל נדמה שאנחנו די מאחור בכל הנוגע למודעות סביבתית וקיימות
"באירופה כולם מדברים על הנושא הזה. אנחנו עוד קצת בורים. הרבה מהדברים שהם עושים כמדיניות אדמיניסטרטיבית כמדינה, זה בעצם חלק מהרעיון לסטארט אפ. כשאת מקבלת את האפשרות לעשות התמרה של אנרגיה, בעזרת קולטי שמש, להזדכות עם חברת החשמל ולקבל קרדיט וגם לתת לשכן, עשית אדמיניסטרציה וגם בנית לי בלו פרינט של חברת פינטק של אנרגיה. אנחנו מקבלים הרבה מאד רעיונות מכל מיני מקומות ואת כמובן מוצאת המון ישראלים שנמצאים בכל מקום".
ואיך משבר האנרגיה הנוכחי תופס את האירופאים, מצד אחד זה מעצים את הצורך במעבר לפתרונות ארוכי טווח ושל אנרגיה חליפית מצד שני, יש גם הרבה כאלה שאומרים זאת ההוכחה שרצנו מהר מידי, שהיינו צריכים עדיין לשמור על יכולות הפקה של דלקים כי לפחות היה לנו חם בחורף...
"בחלק מהמדינות באירופה, אנשים נבחרים או לא נבחרים לפרלמנט או לראשות הממשלה בגלל עיסוק וחשיבה על נושאי הקיימות. אז תראו פי כמה אנחנו מאחור".
שותפים לשינוי
עד שגם בישראל יבחרו מועמדים לכנסת לפי שאלות כמו עד כמה הם מחויבים לנושא האקלימי ולא עד כמה הם שונאים אחד את השני, אני מנסה לבחון מזווית הראייה של מרגלית את אחד הפרדוקסים הגדולים בתחום.
כל הסיפור של אחריות תאגידית זה משהו שנכנס מאד חזק כצורך לחברות, אבל עם יד על הלב בסוף מי שמזהם הם לא התאגידים הגדולים?
"דווקא השותפים הכי גדולים שלך בשינוי הם אלה שעשו הכי רע בעבר, אחרת הם לא ישרדו. הם ממציאים את עצמם מחדש ויש להם מחויבות. ומה התפקיד שלנו? החבר'ה האלה לא מכירים סטארטאפים ובתוך הארגון עצמו לא יהיה להם את המחקר הכי מתקדם, הם לאו דווקא יביאו את ההמצאה החדשה. לכן את צריכה ליצור את הסביבה המתאימה של חילופי רעיונות כדי לפתוח אותם לשיתוף פעולה ושינוי".
אין כמו להמחיש את שיתוף הפעולה בין התחומים השונים, תחת מטריית הקליימטק כמו דוגמה לרעיון שכבר קורם עור וגידים במציאות. אחת מיני רבות:
"קחי למשל את השילוב בין פינטק וקליימטק. הרעיון - חברה שמראה לך על כל שימוש בכרטיס אשראי עד כמה הפעולה שלך ירוקה. כיום, כשאת מסתכלת על רכישות, את מבינה שהדאטה שקיים לא מתוחכם. אם את מנהלת חנות ספורט ומישהו קונה ממך, את רוצה לדעת היכן הדברים יוצרו, כיצד הם נשלחו, ומקבלת בסוף דאטה כללית. מה שחברות ישראליות יודעות לעשות, זה לקחת את הסיפור הזה, לפתח את הדאטה, לשפר את האלגוריתם וליצור שפה חדשה שתענה בדיוק על הצורך".
גם מבחינת הסייבר למשל, אפשר וצריך לרתום את החדשנות בסייבר להגנה על האקלים. איך זה קורה? האקרים יכולים לפגוע לא רק בביטחון, אלא גם ביכולת של אוכלוסיות ומדינות לשתף פעולה בהגנה על האקלים. אם אבטחת סייבר יכולה לשמש אמצעי למנוע פגיעה במערכות בחירות או הלבנת הון, היא יכולה גם להגן על אנרגיה נקיה ואיכות אוויר ומים. איך? זה בדיוק הנושא שמחבר בין התחומים השונים שחוסים כולם תחת קורת הגג של המרכז בניו יורק.
הלחם והחמאה
ולא רק בפינטק, וסייבר אלא כמובן גם בפודטק, אחת התעשיות המתפתחות בימים אלה ברחבי העולם. שינוי צריכת המזון שלנו, היא אחת הדרכים הדרמטיות להציל את כדור הארץ. והדרך לשם מתחילה בשינוי כל פרקטיקות החקלאות המוכרות, כגון: הפחתת שימוש בכימיקלים, השקיה חכמה ומבוקרת, ואספקת דאטה על שינויים אקלימיים ומיקרו אקלימיים לחקלאים לניהול נכון ומיטבי של המשאבים שלהם.
"קטגורית המזון והחקלאות גדולה כמו קטגורית האנרגיה מבחינת האפקט על כדור הארץ, ואם נצליח לשנות את המזון, במאמץ משותף תוך 7-10 שנים, זו תהיה תרומה ענקית. הבזבוז כיום הוא מטורף, מה שאנחנו עושים היום הוא בלתי נתפס. הרבה מהחלבון שאנחנו נאכל בעתיד לא יגיע מפרות. הרבה מהחקלאות שתהיה בעתיד, לא תשרת את הפרות - וזה כבר יחסוך הרבה. והשימוש במים: 95 אחוז מהעולם היום משקה בהצפה, אלא שאי אפשר להשקות יותר בהצפה גם באירופה שעשירה במים, זה פשוט כבר לא עובד".
אתה מדבר על אירופה וארה"ב ואולי גם אסיה, ישנו שיתוף פעולה גם עם העולם הערבי?
"יש שיתוף פעולה עם האמירויות בשני תחומים. חברות מוכרות שם בעיקר סייבר ופינטק לעולם הפיננסי. התחום השני, בטחון המזון, הוא משהו שמתקדם קצת יותר לאט מכיוון שהוא תחום חדש, אבל הרבה יותר גורמי השקעה מראים התעניינות בנושא. מבחינה אזורית, טוב לנו ללכת עם פוד טק ואגרוטק ובריאות, כדבר שאנחנו משתפים איתו פעולה כי זה יוצר רצון טוב, והסיפור יותר ברור, גם אם אנחנו מוכרים הרבה יותר מוצרי סייבר".
מדינות האיחוד האירופי לא מרבות לאמץ את הנרטיב שלנו בסכסוך. יש התנגדויות לישראליות שלך?
"שואלים אותי שאלות על מה קורה. אבל בסוף האירופאים מבינים שהם חלק מחוליה המקשרת בין שיתופי פעולה אזוריים פה. השיטה עם האירופאים זה להראות להם את התפקיד שלהם בחיבור, כי יש להם תפקיד. בסוף בפריז את יכולה לפגוש את כל הפרטנרים מהמזרח התיכון. אבל אין ספק שברמה הפוליטית יש אתגרים שצריך לעמוד בהם ולא הכל הולך להיות פשוט".
מרגלית מספר על כמה דברים שלא ניתן לפרט אודותיהם, למעט העובדה שכאשר אזרחים ממדינות שכנות לומדים להכיר את הישראלי דרך הרעיונות ולא דרך האידיאולוגיה הלוחמנית, היחס משתנה פלאים:
"אנשים רוצים את הישראלים עם הרעיונות" אומר מרגלית, "והתחום הזה שיהיה עוד שנתיים שלוש חם להשקעה, כבר היום הוא חם לדיבור, וזו ההזדמנות. מה שיפה הוא שלמרות שאנחנו ברמת המדינה עדיין לא שם, וברמת הסטארט אפים כן, אבל לא בדיוק בתחומים הללו, החיבורים עם מי שכן מבינים במדיניות, במקום שקיימות היא שם המשחק אצלו, לצד היכולת הטכנולוגית שלנו - הם הדברים שיחד יכולים ליצור שינוי עצום".
עם הפנים לאירופה, ואירופה היא ללא ספק היבשת המוכנה ביותר למהפך קיימותי. יש עיר ספציפית שהולכת להיות מרכז קיימות לדוגמא?
"זה לא הולך לקרות במדינה אחת, זה יהיה שילוב של כמה מרכזים, ישראל, ניו יורק, אירופה. ישראל היא המרכז, אבל אנחנו צריכים את העושר התרבותי. אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כבעלי יכולת המצאה, וזה נכון, אבל בסוף גם אנשים מאירופה רואים לפעמים דברים שאנחנו לא תמיד רואים".