בית הנבחרים האמריקאי המאכלס 435 חברים, נמצא עדיין בשליטת הדמוקרטים עד ליום ששי בחצות. אם לא חל שינוי של הרגע האחרון, הוא אמור לאשר היום, יום ששי, הצעת חוק לתוספת תקציבית אדירה של כ-1.7 טריליון דולר, בכדי לטפל בהוצאות חדשות שצצו לשנת התקציב הנוכחית, שהחלה רק לפני שלושה חודשים, באוקטובר.
ההגדלה התקציבית של 5% להוצאות אזרחיות ועוד 8% תוספת לתקציב הבטחון האמריקאי, באה לענות לסדר היום האזרחי של הנשיא ג'ו ביידן ומפלגה הדמוקרטית (העלאת תקציב הבטחון עפ"י תפיסת שתי המפלגות יחדיו). הסנאט הנשלט ע"י הדמוקרטים ומאכלס 100 סנטורים, כבר אישר בשבוע שעבר ברוב של 68 סנטורים נגד 29, את הצעת החוק להגדלת התקציב והאישור הדחוף היום, נדרש בטרם ישתנה הרכב בית הנבחרים, בשבוע הבא, לטובת הרוב הרפובליקאי.
התקציב החדש שכבר אושר בסנט כולל 772.5 מיליארד דולר להוצאות אזרחיות ועוד 858 מיליארד דולר לתוספת להוצאות בטחון. התקציב כולל גם מימון 44.9 של מיליארד דולר תמיכה צבאית באוקראינה כולל עזרה כלכלית והומניטרית.
התקציב אושר יום אחד לאחר פגישתו של ביידן בוושינגטון עם נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי שנשא נאום בקונגרס האמריקאי. עוד 40 מיליארד דולר לתקציב הבטחון האמריקאי, מעבר לסיוע הצבאי והאזרחי לאוקראינה, נועד לחדש את מלאי התחמושת של הצבא האמריקאי שמזרים ממחסניו גם ציוד עבור אוקראינה ובנות הברית של ארה"ב בנאט"ו.
הצעת החוק כוללת גם עזרה נוספת לסטודנטים, לנכים, לחסרי דירה או חסרי קורת גג, כולל יוצאי צבא, להגנה על זכויות עובדים והכשרה מקצועית תוך מפעלית. כן כולל התקציב החדש הגנה לנפגעי אלימות מקומית. הצעת החוק כוללת תקציבי תשתית וכן העזרה המסיבית של הממשל האמריקאי להקמת מפעלי שבבי זיכרונות מתקדמים בכדי להפחית את התלות במרכיב כה חשוב במשק מודרני מפותח, כולל יישומים צבאיים.
הרחבה תקציבית זו של ארה"ב במסגרת המלחמה המתעצמת בין ארה"ב לרוסיה (לא ישירות, אלא על קו האורך 40 מעלות מזרח, הגבול בין אוקראינה לרוסיה), צריכה להזכיר את מלחמת קוריאה שפרצה בשנת 1950 והסתיימה בשנת 1953 בקביעת הגבול בקו הרחוב 38 מעלות צפון. ההתחלה למלחמה בין הגושים היא מזערית אך הולכת ומתעצמת והתקציבים האדירים שנשפכם הולכים וגדלים.
יותר אבל כואב
שימו לב, הגרעון התקציבי של ארה"ב עלול לעלות השנה בשל ההאטה הכלכלית ואפילו חשש ממיתון בהמשך לשנת הקציב. כבר בנובמבר הגרעון התקציבי עלה ב-30% לעומת החודש המקביל אשתקד.
ועדת התקציבים של הקונגרס צופה שנתיים של גרעון ממוצע של 3 טריליון דולר לשנה, זאת טרם האישור החדש להגדלת התקציב. הגרעון בבסיס התקציב בשנת הכספים הנוכחית 2023 אמור להיות 3.7%, ישנן הערכות לגירעון גדול יותר גם על רקע ההאטה המשקית המתהווה. התוצאה, העלאת הגרעון התקציבי תחייב את הפד להמשך להעלות הריבית בכדי לדכא את האינפלציה. הפד צופה כי בעוד שנה הריבית תהיה בממוצע 5.1%. אך על רקע הגידול בהוצאות הממשלה הפדרלית שיאושר היום, תהליך העלאת הריבית עלול להתארך יותר, יטפס יותר ויכאיב יותר.
העלאת הריבית מעבר לצפוי בשנת 2023 תגרור העלאות ריבית בכל העולם וגם בישראל, מה שאינו מבשר טובות לשוק ההון בעולם אחרי ההפסדים האדרים לחוסכים ומשקיעים בשנת הכספים היוצאת. ציבור המשקיעים בעולם הפסיד ומפסיד טריליוני דולר בשנה היוצאת מחסכונותיו והשקעותיו בשוק ההון, הפסדים כבדים בשוק המניות שצלל בשנת 2022, הפסדים קשים בשוק האג"ח העולמי, כולל שוק האג"ח הממשלתי, התרסקות וצניחה של שווי נכסי הקריפטו שהשחירו את אפיק ההשקעות הזה גם בגלל נוכלויות.
לאלה נוסיף את הפגיעה האחרונה כתוצאה מעליית הריבית ומחיר ההון והתרסקות מחירי הבתים והדירות במרבית העולם המערבי, בעיקר היכן שעקום התשואה של האג"ח התהפך. גם הזהירים, הדפנסיביים ביותר, שכספם היה בעו"ש או בפיקדונות קצרים נושאי ריבית נמוכה מאוד, הפסידו כסף רב באמצעות מיסוי סמוי של ממשלות בעולם, הנקרא אינפלציה, שגאתה בכל השווקים.
בשנה היוצאת האינפלציה בממוצע העולמית גאתה ל-8.8% לאחר 4.7% בשנת 2021 ותמשיך לשחוק הנכסים עם אינפלציה של 6.5% בשנת 2023, עם צפי לעוד עליית מחירים עולמית של 4.1% בשנת 2024.
בתוך ארבע שנים הציבור בעולם, המחזיק במזומן, איבד חמישית מכספו. זהו משבר אדיר שאין לו מרפא ומזור בשנים הקרובות. בעיקר נפגעים עניים במדינות כמו ארגנטינה וטורקיה שם האינפלציה בין 92%-84% בהתאמה וכן עניים בשאר המדינות שאין להם כלים להתמודד עם שחיקת הונם או לחילופין להעלות שכרם.
הציבור בעולם ובישראל מקווה כי האור נמצא ממש מעבר לפינה, ולא היא. המלחמה באוקראינה נמשכת ותקציבי הבטחון שלה ושל הפולשת רוסיה בעליה. גם תקציבי הבטחון של מדינות אירופה בעליה חדה, עד כדי כך שנשיא צרפת עמנואל מקרון קורא למדינות אירופה להשקיע עוד יותר בתעשייה הביטחונית, שכן אין יותר אפשרות לסמוך רק על ברית נאט"ו.
הגרמנים מעלים בהתמדה את תקציב הבטחון מתכוונים להגיע ל-2% מהתוצר בתוך מספר שנים כפי שהתחייבו לנאט"ו (ולא קיימו במשך שנים ארוכות). גרמניה נכנסת לשנת 2023 עם מיתון, ירידה של 0.3% בתוצר, זאת כבר עובדה. תתלווה לה מדינה נוספת מה"ציר" של מלחמת העולם השנייה, איטליה שצפויה לרדת ב-0.2%. ממשלת יפן, מדינת ציר שלישית, מגדילה את תקציב הבטחון בעקביות בשנתיים האחרונות, עד 2027 היא תכפיל את התקציב ל-2% מהתוצר לעומת 1% שהיה עד לאחרונה (על פי הסכמים עם הכובש האמריקאי בתום מלחמת העולם השנייה).
יפן עדיין תצמח בשנת 2023 ב-1.6%, אבל האינפלציה שאחזה בכנפיה, 3.7%, למעט מזון, מדירה שינה מהשכירים והעובדים במשק ששכרם נשחק בשנה האחרונה בכ-3%. יותר לביטחון פחות לרמת חיים, פחות צמיחה מוטת צריכה.
החזית המזרחית
הרוסים יודעים להילחם שנים ארוכות בצנע אזרחי, לכן הם לא מתעייפים מול האמריקאים שאינם חוסכים להגדיל את הסיוע ליריבותיה של רוסיה שחזרה להיות האויב מספר אחד של האמריקאים כמו בימי המלחמה הקרה. מחירי הסחורות, בעיקר אנרגיה, מסרבים לרדת למרות ניסיונות המערב להטיל הגבלות מחיר על מחירי הנפט והגז של רוסיה.
העולם צמא לנפט השחור ולגז הרוסי, מדינות קונות מרוסיה באין ברירה. מוצרי אנרגיה אלה חיוניים לתפקודו של כל משק. אסם התבואה של אוקראינה ורוסיה אף הוא אינו מבטיח שנה טובה קדימה. אם העולם שם יהבו על סין שתצליח לחזור להיות ספקים של כל העולה על דעתנו כפי שהיה ב-42 השנים עד לפני שנתיים מאז מהפכת התיעוש ומהפכת הרפורמות של דנג שיאופינג, התבדה.
הייצור והייצוא של סין נחלשים, סין כבר אינה יכולה למכור בזול, פשוט מפני שחומרי הגלם ועלות העבודה עלו מעבר למצופה. כח האדם שברשותה, לתפעל המשק, ירד דרסטית על רקע חידוש התפשטות תשניות הקורונה עם עשרות מיליוני חולים. הצמיחה בשנה היוצאת היא רק 2.7%, ירידה דרסטית לעומת תחזיות קודמות, ובשנה הבאה תהיה אולי 4.3%. התקווה כי סין תעזור למתן את עליות המחירים נגוזה.
באין ייבוא לחצים דפלציוניים מסין, התוצאה היא המשך עליות הריבית בעולם, גם במדינות שסירבו לעשות זאת בחריפות וקיוו כי האינפלציה העולמית היא "מעברית", כלומר זמנית. הבנק המרכזי של אירופה הבין כי אין תקווה כי האינפלציה תרד מאליה והכריז כי ימשיך להעלות הריבית באותו קצב של 0.5% כל פעם, לא משנה מה יהיו התוצאות העגומות לגוש היורו.
למרות שהמשק הישראלי חזק יחסית לעולם, המכאוב ימשיך בישראל ואף יתפשט לשוק הדיור עם המשך ההעלאה בעלות נטילת המשכנתאות בשל המשך העלאות הריבית הצפיות בישראל מעבר למה שבנק ישראל חושב, בכדי להדביק העלאות הריבית המתחייבות בארה"ב. אם לא נשמור על שקל חזק באמצעות השוואת הריבית מול האמריקאים, השקל ייחלש ויחשוף אותנו לאינפלציה גבוהה יותר שתפגע קשות בשכירים, בחסכונות, בשוויון וביכולת המשק לתפקד.
הכל דיברו על עליית מחירי הדירות בשנה האחרונה ב-20.3%, מעטים, אם בכלל, הבחינו כי מחירי הדירות החדשות ירדו בחודש המדווח האחרון, ספטמבר/אוקטובר 2022 ב-0.4%, הירידה הראשונה במחירי הדירות חדשות מאז אוגוסט/ספטמבר 2021, עת ירדו ב-1.4%.
עדיין אין זה משבר, אך זהו קרע ראשון בשוק הדיור, שלבטח אינו מזמין את המשקיעים לנסות מזלם בשוק זה כתחליף לשוק ההון המאכזב. עפ"י הכלכלנית הראשית באוצר מספר העסקאות לרכישת דירה ע"י משקיעים ירד ב-80% לעומת אוקטובר אשתקד וב-32% ביחס לספטמבר. מכירות הקבלנים ירדו ב-66% ביחס לאוקטובר 2021 וב-35% ביחס לספטמבר.
עפ"י נתונים ראשוניים מגמת הירידה נמשכת גם בנובמבר. ברגע שמחירי הדירות ירדו בשעור ממשי, יעלו הציפיות להמשך ירידות והמכירות יפחתו. גם אלה שחשבו כי יוכלו להיעזר בהוריהם, שיפדו עבורם קופות גמל, יגלו כי הונם נשחק השנה עד נובמבר ב-5.7% מזה קרנות השתלמות ירדו ב-5.8%, קופת גמל להשקעה איבדו 7.7%.
כל זאת מבלי לקחת בחשבון כי השקל ירדו בערכו בשנה האחרונה בגלל אינפלציה של 5.3%, כך שסך הכל הציבור הפסיד ראלית 11% מהונו מהשקעתו "הבטוחות" אצל המוסדיים. גם מי שרצה ללכת על בטוח והשקיע בסל אג"ח ממשלתי צמוד או לא צמוד, בשני האפיקים הפסד בשנה האחרונה של כ-9.5%.
אי אפשר יהיה למצוא נחמה גם בממשלה החדשה שלבטח תגייס משאבים ותטיל מיסים בכדי לממן הסקטור הלא יצרני שבחר בה לשלטון. אז אפילו אם תרצו להגר לחו"ל, מצטער לומר לכם, במרבית העולם המצב יהיה גרוע אף יותר מישראל שעדיין מתפקדת כמשק החזק בעולם. תצטרכו לחכות לשנים טובות יותר, גם אם מבקשים לעזוב בגלל המדיניות המוצהרת של חברי הקואליציה החדשה האנטי להט"בים והאנטי האחר, בהצלחה.
לפחות אפשר להסתמך על כך כי תקציב הבטחון האמריקאי גדל בשנה הבאה. עפ"י מחקרים מתברר כי כאשר ישנה עלייה בהוצאות הבטחון בארה"ב, הוצאות הבטחון של ישראל נסוגות קמעא. לפחות לא נדרש בזכות תקציב הבטחון האמריקאי התופח לתוספת מיסוי כבד בישראל שיוטל על 4.2 מיליון השכירים הפעילים והעמלים במשק למימון יותר בטחון. אבל כן ייעשה שימוש גובר בכספם של משלמי המיסים להגדלת תקציבים למשתמטים משרות בטחון, עבודה ועמל. נֶחָמָה פּוּרְתָּא.