בימים אלו נושא ביטול המס על הכלים החד פעמיים, אותו מוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נמצא בכותרות ומוביל למחלוקות אידיאולוגיות ומגזריות. בצל המצב, עמותות סביבתיות רבות מביעות דאגה לנוכח התרחיש, שמא השימוש בכלים אלו יגבר מחדש לאחר צניחה משמעותית בעקבות עליית המס האחרונה. לדבריהם, לנושא השלכות סביבתיות ובריאותיות נרחבות אשר יוצרות נזקים משמעותיים ובלתי הפיכים.
השימוש בכלים חד פעמיים בישראל הוא מהגבוהים בעולם וגבוה פי 5 מממוצע הצריכה באיחוד האירופי. צפיפות חלקיקי הפלסטיק במי הים בישראל הינה תמונת ראי של מצב זה, והיא גבוהה פי 10 מאשר במערב הים התיכון. המיסוי על מוצרים חד פעמיים היווה כלי להפחתת השימוש המסיבי בכלים חד פעמיים בישראל, אלא שגם אל המיסוי על הכלים החד פעמיים והמשקאות הממותקים שהינם נושאים סביבתיים ובריאותיים מובהקים השתרבבה הפוליטיקה, והם הפכו להיות סלע מחלוקת.
"מטרת המיסוי על הכלים החד פעמיים אינה לפגוע במגזר כזה או אחר, אלא לצמצם את הפגיעה הסביבתית והבריאותית החמורה הנובעת משימוש בחומר הפלסטיק". אומר ד"ר אסף אריאל, מנהל מדעי עמותת "אקואושן", הפועלת לשימור והגנה על הסביבה הימית של ישראל. "אנו סבורים שיש צורך לתור אחר פתרונות מקיפים לבעיית הפלסטיק אשר יתנו מענה לצרכי האוכלוסייה מחד וימנעו את הבעיות החמורות שהפלסטיק יוצר מאידך. טיפול בפסולת, כשרות, אירוח, פתרונות למוסדות ציבור ועוד - כול אלו הינם אתגרים עימם נצטרך להתמודד. אי אפשר לטמון את ראשינו בחול יותר - אנו נמצאים בשלב קריטי בו יש צורך לקחת אחריות אישית ולאומית כדי להתמודד עם הבעיה החמורה והבוערת, תרתי משמע, עמה אנו ורוב מדינות העולם מתמודדים".
מחקרים שונים מצאו כי 60 אחוז לפחות מהפסולת בחופים בישראל מקורה בנופשים המבלים בחופים. עוד נמצא כי מקור יותר מ-90% מהפסולת הימית הוא בפלסטיק, כאשר על פי הערכות שונות, מידי שנה מגיעים לימים ולאוקיינוסים בעולם יותר מ- 8 מיליון טונות של פסולת, נתון השווה ערך לריקון משאית זבל שלמה לים בכל דקה.
חומר הפלסטיק הינו חומר אשר זמן ההתכלות שלו מאות שנים. הפלסטיק אינו מתכלה כאמור אלא מתפרק לחתיכות קטנות בייחוד בהשפעה של מי מלח וקרינת השמש. רוב הפלסטיק לא נעלם אלא הופך לחלקיקים זעירים הנקראים 'מיקרו-פלסטיק'. למעשה ניתן למצוא כיום חלקיקי פלסטיק בכול מקום- באוויר, במים, באדמה, בגוף האדם ובבעלי החיים.
על פי מידע שהתפרסם לאחרונה באתר UNESCO המסונף לאו"ם, צפים כיום באוקיינוסים בין 50-75 טריליון חתיכות של פלסטיק ומיקרו פלסטיק. מחקרים הוכיחו, כי חשיפה למיקרו-פלסטיק ולחומרים הקשורים לייצור פלסטיק עלולה לגרום לתחלואה מגוונת. כימיקלים רבים הקשורים לפלסטיק יכולים להביא לשיבוש הפעילות ההורמונלית של בני האדם, לצד נזקים פיזיולוגיים ומוות של בעלי חיים ימיים ויבשתיים.
"התנועה הסביבתית בישראל הינה וצריכה להמשיך להיות א-פוליטית. נושא הסביבה הינו חוצה מגזרים והגנה על הסביבה הינו אינטרס משותף לכלל הציבור בישראל". מוסיף אריק רוזנבלום מנכ"ל עמותת אקואושן: במרקם הפוליטי המורכב של המדינה חייבת להיות הבנה שלכלל תושבי ישראל- יהודים וערבים, חילונים ודתיים, מגיעה סביבה מיטבית, בטוחה ובריאה, שתבטיח איכות חיים לכולנו ולדורות הבאים. זה הזמן לפתוח דיאלוג ולשבת ביחד על מנת להתוות את הדרך לסביבה בריאה וטובה לכלל אזרחינו".