סיבוב הופעות הפריים טיים החדש של "מר טלוויזיה", בנימין נתניהו, הושק אתמול במסיבת עיתונאים ראשונה לעונה. הפרומו הבטיח "תכנית חירום כלכלית למלחמה ביוקר המחיה", אבל עם פתיחת האירוע, בתזמון מדויק של צפיית שיא, עשר דקות לפני שמונה, שוב גילינו שיש פער בין הציפיות לתוכן, שנראה כמו גיבוב צעדים שגובשו במהירות כדי להרגיע את הציבור וגורמים ליותר נזק מתועלת.
התוכנית כוללת את הקפאת תעריף הארנונה לשנה, הפחתה של עשר אגורות במחיר הדלק, קיצוץ של 70% בעלייה בתעריף החשמל והפחתת התייקרות במים בשיעור של 70% לכלל האוכלוסייה. בנוסף הוחלט על ביטול מוחלט של התייקרות החשמל ל - 100,000 עסקים קטנים ובינוניים ומענק כספי בגובה 200 שקלים ל- 300,000 זכאי מענק חימום.
נתניהו הדגיש שהוא מממש את הבטחת הבחירות שלו, אבל גם הנתון הזה לא מדויק. ראש הממשלה הצהיר בקמפיין האחרון, שהוא מתכוון להוריד את מחירי "מחוללי האינפלציה", חשמל, דלק, ארנונה ומים. את מס הבלו על הדלק הוא אכן הפחית, באמצעות צו הפחתת המס, בדיוק כמו שעשה שר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן. הארנונה אמנם הוקפאה, אך מחירי החשמל והמים לא ירדו, אלא עלייתם התמתנה.
צ'ופר לעשירים על חשבון העניים
מילא האמת בפרסום, שלא ממש קיימת כאן, אלא שאין היגיון כלכלי במהלך הזה שממנו לא רק פקידי האוצר הסתייגו, אלא גם שר האוצר בעצמו. המים והחשמל עולים בגלל סיבות ריאליות, כמו אינפלציה ועיכוב במעבר של חברת החשמל מפחם לגז. לשחק עם המספרים האלה גם עולה כסף, גם מתדלק את האינפלציה, גם מיטיב עם האוכלוסיות החזקות וגם יוצר עיוות כלכלי.
מי משתמש יותר בחשמל, דלק ומים - העניים או העשירים שמרשים לעצמם להוציא יותר? כל המחקרים מלמדים שככל שעולה רמת ההכנסה, כך גם עולה השימוש בחשמל, מים ודלק. במילים אחרות: נתניהו העניק צ'ופר גדול לבעלי ההכנסה הגבוהה. גם הקפאת הארנונה משפיעה הרבה יותר על אלה שמשלמים ארנונה גבוהה, שכן העשירונים התחתונים משלמים ארנונה מופחתת או סמלית בלבד - תשאלו את עיריית בני ברק למשל.
זאת ועוד: הקפאת הארנונה תגרום לרשויות המקומיות לתת פחות שירותים, שמן הסתם נדרשים יותר דווקא בקרב אוכלוסיות חלשות - בטח ובטח אם תופחת הארנונה למאה אלף עסקים בינוניים וקטנים, שמסבסדים את הארנונה למגורים. הפחתת העלייה במחירי החשמל והמים לא יוזילו את המחירים בסופרמרקט. המשיח יבוא לפני שהיצרנים ורשתות השיווק יצאו במסע הוזלות מטורף.
כולנו יודעים שאחרי שהמחירים עלו, אין שום כוח בעולם שיוריד אותם בחזרה, וממילא עבור חלק מהיבואנים, היצרנים והקמעונאים היה ייקור מחירי החשמל עלה תאנה בלבד - תכף ימצאו סיבה אחרת שתציג את החמדנות של חלקם כצו השעה.
הח"כים צוחקים, הקשישים מתבזים
ראש הממשלה מסתמך על הידע הכלכלי החסר של רוב הציבור, שסיסמאות כמו "הורדת מחירים מיידית של מחוללי אינפלציה", "קיצוץ בעליית המחירים" ו"הקפאה" שובות את ליבו. את החלק הפחות מלבב במשוואה הוא החסיר: על מתנות צריך לשלם. ומי שישלם בריבית דריבית על הטיפול הקוסמטי באינפלציה, הם אזרחי ישראל ובעיקר השכבות החלשות. מאיפה הכסף? נשאל סמוטריץ'. "מקורות תקציביים טובים" זאת לא תשובה, אלא בעיקר עדות לכך שהתוכנית לא מהודקת כמו שצריך.
בעיתוי לא מקרי, התפרסם היום דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שקובע שיש בישראל שני מיליון עניים. לא נכנס כאן לסוגיה, האם אלה נתוני אמת, או שצריך, סוף סוף, לקבוע מדד עוני אוניברסלי שיתבסס על סל מוצרים אחיד ולא על פרמטרים שאינם מודדים בהכרח עוני נתון, אבל במקום לחלק 200 שקלים לחימום לנזקקים, עדיף היה להצמיד את קצבת הזקנה והבטחת ההכנסה לשכר הממוצע במשק, כמו שכר הח"כים, ולא למדד המחירים לצרכן, שבקושי עולה.
עליית קצבת הזקנה בקרוב ל- 150 שקלים, עליה התבשרנו אתמול, לא תהפוך את הפנסיונרים הנזקקים לעשירים (אגב, שכר הח"כים עלה אוטומטית בקרוב ל-2,000 שקלים, מ-45,000 שקל ל-47,000, לא כולל חשבון הוצאות נדיב).
זו לא תהיה, ככל הנראה, הופעתו הכלכלית האחרונה של נתניהו. נקווה שבמסיבת העיתונאים הבאה, שתציג את החלק השני והמהותי בתוכניתה הכלכלית של ממשלת נתניהו השישית, שר האוצר יממש את מהלכי העומק שהוא מתכנן, כמו פירוק המונופולים במזון והורדת חסמי הייבוא, שיביאו בשורה אמיתית לטיפול ביוקר המחיה. אתמול ראינו אותו משלם מחיר פוליטי ונותן גיבוי לפתרון שלא ממש תואם לחזון הכלכלי שלו (ואגב, גם לא לזה של נתניהו, כלומר - מהימים שבהם עוד היה לו חזון כלכלי).