בורסת ת"א מצויה בשנים האחרונות בתהליך מואץ של התחדשות לאחר שנים ארוכות של הסתיידות עורקים בהן פעלה בעיקר עבור חברי הבורסה שהחזיקו בה. במסגרת ההתחדשות הונפקו כ- 180 חברות חדשות בשנתיים האחרונות המהוות כ- 30% מאוכלוסיית המניות בבורסה המקומית העומדת על 548 מניות.
מחזורי המסחר בבורסה מצויים אף הם בשיא רב שנתי ואלו צמחו בכ- 80% מאז שנת 2016. התנופה החדה במחזורי המסחר נמשכה גם בשנת 2022, זאת כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע במניות הכלולות במדד ת"א-125, ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2022, עמד על כ- 1.7 מיליארד שקל בהשוואה למחזור יומי ממוצע של כ- 1.3 מיליארד שקל בשנים 2021 ו - 2020 וכ- 1 מיליארד שקל בשנת 2019.
למען הצגת התמונה המלאה של הנזילות בשוק המניות חובה לציין כי הצמיחה במחזורי המסחר מתמקדת במניות הכלולות במדד ת"א-125 ואילו במניות שמחוץ למדד הדגל של בורסת ת"א תמונת הסחירות אינה משביעת רצון. ממוצע המחזור היומי ביתר מניות והמירים עומד ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2022 על כ- 180 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 252 מיליון בממוצע בשנת 2021 (שנת שיא בהנפקות חדשות במניות) וכ- 147 מיליון שקל בממוצע יומי בשנת 2020. לשם הדוגמא ולמען חברינו בעלי הזיכרון הקצר, בשנת 2016 עמד המחזור היומי הממוצע על כ- 77 מיליון שקל בלבד.
אין ספק כי הירידות החדות בשווקים בשנת 2022 פוגמות בתיאבון הסיכון ומקטינות את התמריץ להגדיל חשיפה לשוק המניות והדבר מקבל ביטוי במחזורי המסחר במניות רבות. הניסיון מלמד, כי מרבית הציבור מקטין חשיפה לנכסי סיכון בשוק יורד ורק מיעוט משקיעים מנצל את המחירים הנמוכים על מנת לטייב את תיק ההשקעות ולהגדיל חשיפה לשוק המניות.
האתגר הכרוך בהגדלת הסחירות בבורסת תל אביב בכלל ובהגברת הסחירות במניות בעלות שווי שוק קטן הוא אדיר ודורש שילוב זרועות של גורמים רבים.
למרות התחביב של בעלי עניין מסוימים לתייג את הבורסה בתל אביב כמונופול, אזי הבורסה היא גוף עסקי המתחרה על ליבם וכיסם של המשקיעים המקומיים וחברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות אל מול בורסות גלובליות ענקיות, בהן נסחרים תאגידי ענק גלובליים.
מדובר בתחרות עזה והאינטרס המדינתי הוא שהבורסה המקומית תצליח, שכן כל שקל שמושקע בבורסה המקומית מתועל לחברה הישראלית ולציבור הישראלי. בורסה חזקה משמעותה כלכלה חזקה ובריאה.
לא רבים יודעים אבל ההפצה של מכשירים פיננסיים סחירים ללקוחות הקצה מצויה בידי חברי הבורסה, כאשר לבורסה אין גישה ישירה ללקוחות הקצה. מרבית הבנקים, שהם המפיצים הגדולים של הבורסה המקומית, אינם מתעדפים את פעילות שוק ההון שלהם ומעדיפים לרכז מאמצים בעולמות האשראי משיקולי רווחיות.
במציאות זו, מרבית משקי הבית בישראל לא לוקחים חלק פעיל בשוק ההון המקומי, היות ואינם מקבלים מענה נגיש וזול. הגדלת שיעור ההשתתפות של הציבור בשוק ההון היא כלי מרכזי בתרומה לרווחת הציבור והקטנת הפערים בחברה הישראלית והיא תביא בהכרח להגברת הנזילות והסחירות, ואולם לשם כך נדרש שהמפיצים של הבורסה ישנו תפישה ויותר מכך, נדרש לפעול על מנת להפחית את הריכוזיות של הבנקים בשוק ההון הישראלי.
הריכוזיות בשוק ההון הישראלי גדלה באופן קיצוני בשנים האחרונות, זאת כאשר רק בשנתיים האחרונות מוזגו להן צמד חברות גמל פנסיה שהיו חברות וותיקות ובעלות תשתיות עצמאיות איתנות. אם לא די בזאת, אזי בחודש האחרון התבשרנו על מיזוג של צמד חברות קרנות נאמנות וותיקות.
רשימת בתי ההשקעות שהתמזגה בשנים האחרונות ארוכה וניכר לעין שלא קיימת בישראל ראיית שוק מתכללת אשר רואה אל מול עיניה את טובת השוק, טובת הלקוחות וטובת התחרות.
המיזוגים המסיביים הקטינו באופן דרמטי את כמות הדעות בשוק ההון והדבר מקבל ביטוי בנזילות. יתר על כך, הגופים הפיננסיים ששרדו את גל המיזוגים גדולים הרבה יותר מאשר בעבר וצוברים כסף רב מידי חודש ולפיכך יותר ויותר חברות ציבוריות ישראליות אינן עומדות בקריטריון השווי והסחירות הרלוונטי לתיקי מניות ענקיים וצומחים.
למה היוניקורנים של ההייטק לא דוהרים גם בשוק ההון המקומי?
הבורסה לניירות ערך אינה "יצרנית" של חברות והיא בבואה של כלכלת ישראל ולפיכך פוטנציאל החברות הפרטיות ששוויין התיאורטי הוא מיליארדי שקלים, מוגבל מאוד.
חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בארה"ב ומסרבות לרשום את מניותיהן למסחר דואלי בישראל יכולות היו להוות מנת דם טרייה ומרעננת לבורסה המקומית ולתרום להגדלה מהותית של מחזורי המסחר. טוב היה עושה שר האוצר החדש לו היה מעביר לחברות אלו את המסר כי המדינה 'יותר מתשמח' לראות אותן נרשמות למסחר בכור מחצבתן. זהו אינטרס לאומי.
מקור נוסף של חברות גדולות צריך להגיע מכיוונה של המדינה באמצעות האצת הפרטות של חברות ממשלתיות לאחר שנים של קיפאון בתחום. הפרטה שכזו תכניס ממון רב לאוצר המדינה, תשביח את החברות ותתרום להגוונת היצע החברות בשוק ההון המקומי.
בעיית הנזילות במניות שורה שנייה ושלישית אינה מנת חלקה רק של בורסת תל אביב ובכל בורסה בעולם ניתן לראות כי מחזורי המסחר מתמקדים במניות השורה הראשונה. שווי השוק של החברות בבורסת תל אביב שרובן הן חברות ננו-קאפ במונחים גלובליים הופך את משימת הגברת הנזילות במניות אלו לקשה שבעתיים ודורשת משאבים רבים ולא פחות מכך גב רגולטורי רחב.
הכללת המניות הישראליות במדדי מניות גלובליים המרכזים השקעות פאסיביות זרות גדולות היו ונותרו יעד חשוב עבור המשק הישראלי בכלל והבורסה המקומית בפרט.
הבורסה בתל אביב אינה שוקטת על שמריה ולאחרונה אישר דירקטוריון הבורסה רפורמת נזילות במדדי הבורסה אשר תשביח את מדדי הבורסה באמצעות שילוב קריטריון נזילות במשקל החברות במדדים. מדדים טובים יותר ימשכו משקיעים ויתרמו לנזילות בבורסה המקומית ורפורמת הנזילות במדדים תתרום תרומה מרכזית לאקו סיסטם של הגברת הנזילות והסחירות בבורסה המקומית.
לצד זאת, הבורסה קיבלה לאחרונה את אישור רשות ניירות ערך להרחיב את מעגל עושי השוק הפוטנציאלים שהיה מוגבל לחברי בורסה ולחברות בנות של חברי בורסה, והיא בוחנת בימים אלו תוכניות עשיית שוק רלוונטיות לעידוד הנזילות והסחירות.
הבורסה משקיעה מאמצים ניכרים בשדרוג התשתיות בשוק הנגזרים ובכוונתה להשיק נגזרים חדשים ולממן ספקי נזילות בשוק זה, מהלך זה יתרום אף הוא לנזילות משופרת בשוק המקומי. צעדים אלו הם רק חלק ממאמץ של הבורסה להגביר נזילות וסחירות ואולם הבורסה חייבת רוח גבית ממשרד האוצר ומהרגולטורים השונים במאמץ להגברת הסחירות והנזילות בבורסה המקומית.
ולסיום, סוכריית הסוכריות לה ממתינים המשקיעים בשוק ההון היא הקטנת המס על הבורסה באופן שישקף העדפה להשקעות בשוק ההון על חשבון השקעה בנדל"ן למגורים. העדפה מיסויית זו תהווה בשורה מדינתית חשובה לשוק ההון המקומי, תאפשר פיזור נכון יותר של הכסף והשקעה בעמודי התווך של הכלכלה הישראלית, תגביר את הנזילות ותפחית את הביקושים בשוק הדיור.
הכותב, יניב פגוט הוא סמנכ"ל בכיר - מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים הבורסה לניירות ערך