המשבר הכלכלי העולמי, האינפלציה המשתוללת ושיעור הריבית - כל אלה כבר אינם בסימן שאלה. בדומה, כך גם המצב בתעשיית הטק הגלובלית ואיתה תעשיית הטק המקומית. כבר זה חודשים שאנחנו שומעים חדשות לבקרים על פיטורים בחברות - מענקיות הטכנולוגיה הגלובליות שמפטרות בסיטונאות ועד לסטארטאפים קטנים, ונדמה שהגל הגדול עוד לפנינו.
אלא מה, דין שוק הטכנולוגיה של אמצע 2022 אינו כדין שוק הטכנולוגיה ב-2023 והשנים הבאות אחריו. אם בתחילת הגל חברות שהריצו מודל עסקי לא יעיל ובר-צמיחה היו אלה שנאלצו מיד להתייעל, כעת התפישה השתנתה והדבר נכון באופן חוצה חברות וענפים. הדבר אינו מתמצה רק בכוח אדם, כי אם באופן גורף בכל מחלקות הארגון ובכל תהליכי קבלת ההחלטות. השיקולים הכלכליים הופכים לחשובים ביותר, החל מניהול מצבת כוח האדם ועד בהחלטות הנוגעות לתשתיות טכנולוגיות בחברה, פיתוח מוצרים, התרחבות לשווקים ועוד.
בצל השיקולים הפיננסיים שמשחקים תפקיד מכריע בעידן הנוכחי, ב-2023 אנחנו צפויים לראות אימוץ נרחב ומהיר של טכנולוגיות בארגונים, בדגש על טכנולוגיות הקשורות בדאטה ובדיגיטיזציה של תחומים, שכן הטכנולוגיות הללו מספקות ערך מוסף מוחשי ותוצאות מהירות. ההבנה הזו אינה אינטואיטיבית, כיוון שבעתות משבר נהוג לחשוב שהמשק קופא על שמריו, אולם מי שלא יפעל ויתאים את עצמו לרוח התקופה - ובתוך כך יתייעל ויעסוק בטיוב עלויות - לא ישרוד.
שונה מהותית ממה שהתרגלנו אליו
בשנה הקרובה, וגם באלה שיבואו בסמיכות אחריה, נראה חברות שמבקרות באופן מובהק רווחיות, עם יעדים מדידים וקצרי טווח. לא עוד צמיחה של xyz שנה אחר שנה, אלא בחינה רבעונית של רווחיות, עלויות תפעוליות, ובמילים אחרות - שליטה ניכרת בפעילות החברה ובתפקוד שלה. כלים וטכנולוגיות, בדומה למחלקות ולכוח אדם, יידרשו לספק ROI מיידי ומובהק, כזה שיצדיק את השימוש בהן. כבר היום, אנחנו עדים למגזרים שונים שבהם מתבצעת הסתגלות למצב החדש. על מנת לעמוד בדרישות ולהפחית בצורה משמעותית בעלויות, ארגונים מובילים פרויקטים שונים, חלקם חוצי-ארגון, בהם מבצעים החלפה של טכנולוגיות כדי לחסוך במבנה ההוצאות של החברה.
כיום, כל ארגון עם אספירציה טכנולוגית קלה, בוחן את מבנה ההוצאות שלו על ענן על בסיס חודשי, לכל הפחות. הבחינה המדוקדקת הזו שונה מהותית ממה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות. לארגונים רבים הייתה נטייה לצרוך עוד ועוד טכנולוגיות ושירותים שונים בענן, כאשר במרבית המקרים הדבר לא בהכרח נעשה תוך חשיבה מעמיקה סביב מבנה ההוצאות והעלויות של הטכנולוגיה, השירות הנרכש, או על הערך המוסף הממשי המתקבל מאותו שירות. לעומת זאת, כיום, המצב הפוך לחלוטין. ארגונים מקבלים החלטה אסטרטגית סביב החלפה של טכנולוגיות ושירותים בענן אך ורק מתוך מטרה ברורה לבצע אופטימיזציה למבנה ההוצאות של החברה, וזאת לאחר שהתקיימה בחינה מעמיקה ומדוקדקת של כל העלויות השונות הקשורות באותה טכנולוגיה או שירות נבחר. אחד השינויים שנולדו מהמצב החדש הוא שכיום מקבל ההחלטות העיקרי בחברה הוא איש/אשת ה- Financial Operations, או בקיצור ה- FinOps. מקצוע חדש יחסית שנולד בשנים האחרונות במטרה להיות זה שאחראי על כך שההוצאה על טכנולוגיות ושירותי ענן לא תצא משליטה.
נמחיש זאת באמצעות דוגמה מעולם הדאטה: כידוע, כמויות המידע בעולם רק הולכות וגדלות משנה לשנה, מה שבולט אפילו יותר בכמויות הדאטה המופקות בזמן אמת בכל הסביבה הדיגיטלית. ארגונים רבים מתחילים לבחון פתרונות וטכנולוגיות שיאפשרו להם לגדול בהיקפי המידע ובכמות הפעולות/טרנזקציות שהם מסוגלים לבצע בזמן אמת, כדי לתמוך בטרנספורמציה הדיגיטלית ולהיות מסוגלים לתת מענה לכמה שיותר משתמשים, בו זמנית. הדגש בטכנולוגיות הללו הוא על הורדת עלויות, שכן מרבית הפתרונות הטכנולוגיים המאפשרים גדילה כזו, בדרך כלל יביאו איתם גם גדילה חדה בהוצאות. באקלים הנוכחי, זה כמובן לא בא בחשבון. הדבר בולט למשל בטכנולוגיות כדוגמת בסיסי נתונים, בהם נהוג להשתמש בחומרה יקרה מסוג זיכרון RAM כדי להיות מסוגלים לטפל במאות אלפי ולעיתים אף מיליוני בקשות בו זמנית של משתמשים אונליין. השימוש בחומרה מסוג זיכרון RAM יקר במיוחד ומוגבל ככל שהאפליקציה או השירות המדובר נדרשים לתמוך ביותר משתמשים ויותר נתונים, בזמן אמת. הדבר יכול להגיע בקלות לעלויות של מאות אלפי דולרים ומעבר לזה מדי חודש. פתרונות מודרניים יותר, המאפשרים שימוש ברכיבי חומרה זולים יותר כמו דיסקים, מאפשרים את הגידול בהיקף הנתונים והמשתמשים, לצד תמיכה בגידול בפעילות החברה, תוך הפחתה משמעותית בעלות הכוללת של עלויות החומרה. ארגונים שבמהלך תקופת הקורונה חוו גידול משמעותי בהיקף העסקים שלהם, וצריכים כיום לתמוך ביותר משתמשים ויותר מידע בזמן אמת, בוחנים פתרונות דאטה מודרניים יותר, במטרה לעבור לשימוש בחומרה אמינה ומשמעותית זולה יותר, ובכך לייעל משמעותית את ההוצאות והעלויות של פתרונות הענן השונים.
בשורה התחתונה, ההייטק הישראלי והגלובלי חוזר לבסיס. ליעילות, לעלויות המותאמות לביצועים, למודלים עסקיים יציבים ועמידים ולריווחיות. לא עוד חברות חלום, אלא בעיקר חברות תכל'ס. כשחושבים על זה - אולי לא צריך כל כך להיבהל מהמשבר, לא?