מי שנכנס אתמול ללחץ כששמע שהאינפלציה בישראל שברה שיא של 20 שנים יכול להירגע. הנתון הזה מעלה אולי דופק, אבל לא באמת מפתיע. במשך השנים, בהן אמרו לנו שאין אינפלציה בכלל, היא הייתה שם, מבעבעת מתחת לפני השטח, ורק חיכתה לרגע שבו יכלה לפרוץ החוצה ולשחרר קיטור.
הכלכלן ד"ר ישי אשלג, מחבר הספר THE NOISE FACTOR, אומר שבעולם הניהול ידוע שמה שמכונה "כוח המדד", שהוא חיבור של מדדים אחרים, הוא תוצאה של משחק במספרים - וכך גם היה עם האינפלציה, אוסף של נתונים שעשו עליהם מניפולציות.
"שלוקחים את מדד הדיור, פלוס מדד הירקות, פלוס מדד תשומות הבניה, ומערבבים, קל לשחק איתם. אם מסתכלים על מה שקרה בארה"ב, שם הוצאות הבריאות, הדיור והחינוך עלו בממוצע בקרוב ל- 10% בשנה, למרות שכביכול האינפלציה הייתה אפס. את האיזון עשו באמצעות המוצרים שלא התייקרו, רק שזה לא ביטא את המצב האמיתי. אחרי המגפה, כשהכל התייקר בבת אחת, האינפלציה נחשפה בכל כוחה".
על מדד חודש דצמבר 2022 - https://finance.walla.co.il/item/3551847
נהוג לומר, "הכי חשוך לפני עלות השחר" לכן אין צורך להילחץ. אנחנו נמצאים עכשיו באפלת האינפלציה וממש עוד מעט יבצבצו קרני השמש ונתחיל לראות אותה יורדת, לכן היא לא כאב הראש האמיתי שלנו. גם מחירי החשמל, הדלק, הארנונה והמים הם לא הבעיה, אלא האופן שבה הם מתבטאים. הנתונים החשובים והמטרידים ביותר בפרסום מדד דצמבר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם נתוני הדיור.
חשוב - כי מחירי הדיור מראים סימנים של בלימה בואכה ירידה קלה, מה שמעורר תקווה זהירה לעתיד. מטריד, משום שתוספת של שלושה אחוזים לריבית, עשו את מה שתוכניות משרד השיכון והאוצר במשך 14 השנים האחרונות, החל ממחיר למשתכן (שהייתה הכי קרובה להצלחה מבחינת ההשפעה על המחירים) ועד מחיר מטרה וצפונה, לא הצליחו לעשות. זאת אומרת, שהבנק המרכזי והנגידים שעמדו בראשו, נכשלו.
נסביר: לנגידים בישראל יש שליטה מוגבלת על הריבית, כי היא חייבת להיות מתואמת עם הריבית בארה"ב. אבל אף אחד לא מנע מהנגיד להעלות את הריבית על המשכנתאות, מה שהיה מונע את עליית מחירי הדיור המטורפת בעשור האחרון ואיתה את גובה האינפלציה. כמו שאמרנו - הדיור הוא מחולל האינפלציה העיקרי ומי שמעלה את יוקר המחיה.
"עכשיו אנחנו רואים שינוי חשוב בסביבת האינפלציה. הריבית והשכר הנומינלי עולים", מסביר ד"ר אשלג, "ומחירי הדיור יהפכו לבני השגה. זאת אומרת, צפוי שמחירי הדיור יישארו קבועים בשנים הקרובות, ואולי אפילו ירדו, ובזכות הריבית נקבל יותר כסף על החסכונות שלנו והשכר שלנו בשקלים יעלה, כך שנצטרך פחות משכורות כדי לקנות דירה".
זווית הראייה הצרה של שר השיכון
עד כאן הבשורות הטובות. אבל פה מתחילה הבעיה הגדולה באמת. בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב, המשרד החשוב ביותר לטיפול באינפלציה וביוקר המחיה אינו משרד האוצר, אלא משרד השיכון.
שר האוצר יכול להוציא לפועל תכנית לפירוק המונופולים בענף המזון ולפתוח את הייבוא, אבל השינויים האלה ישפיעו עליהם רק כעבור שנים ובמידה מצומצמת יחסית. לעומת זאת, בפעולה מדויקת ונמרצת, יכול שר השיכון להשפיע עליו בצורה דרמטית שתעודד ירידת מחירים כוללת בכל הענפים.
לחילופין הוא עלול לעודד מצב מסוכן של קיפאון, שבו קבלנים יפסיקו לבנות, כי בעולם שבו הריבית היא בגובה של 5% זה לא כדאי, וקונים ישבו על הגדר - כי אפשר להמשיך לשכור דירה עד שהתמונה תתבהר (על אף שגם שכר הדירה עלה בחדות). מצב שדומה לשולחן פוקר שבו כולם מכריזים "פס".
ד"ר אשלג מחדד ומזהיר שהכנסות המדינה ממיסים בשנת 2025, תלויות בהחלטות של שר השיכון היום. כלומר - עליית הריבית מטלטלת את שוק הדיור וגורמת לו להתנהג כמו מטוס שמאבד גובה וזקוק לטייס מיומן שיאחז בהגאים ויוביל אותו למסלול הנחיתה בבטחה.
לפי ההתבטאויות של שר השיכון, יצחק גולדקנופף, לפני כניסתו לתפקיד, "אין משבר דיור" ו"קונים הרבה דירות", לא בטוח שהוא היה כשיר להטיס מטוס, מה שנראה בטוח יותר, לפי שעה, הוא ששדה הראייה מוגבל למגזר ממנו הוא מגיע ולא כולל את קו האופק של הציבור כולו.