רופא השיניים התרשל? מגיע לכם פיצוי. איך תדאגו לזה?

לפני מספר ימים ניתן פסק דין שחייב רופא שיניים לשלם כרבע מיליון שקלים לפציינט, לו עקר לא פחות משמונה שיניים, אותן ניתן היה לשקם. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על הרופא, וציין כי מדובר על סטייה דרמטית מהפרקטיקה הרפואית הסבירה.

העצוב הוא שלא מדובר על מקרה בודד: הרשתות החברתיות עמוסות בפוסטים של מטופלים שמלינים כנגד רופאי השיניים שלהם ומבכים על טיפול רשלני שקבלו. כפועל יוצא, על פי נתוני פורום הנזיקין, בשנים האחרונות חלה עליה תלולה בשיעור של 35% במספר תביעות הרשלנות שמוגשות כנגד רופאי שיניים.

על רקע נתונים אלו, תפסנו לשיחה את עו"ד וד"ר מירלנה וינר, שעוסקת בתביעות רשלנות רפואית, עם מומחיות קונקרטית בתחום השיניים ממשרדו של עו"ד אליאס פאנוס, זאת על מנת להבין מי מבין הפציינטים שנתקלו בהתנהלות בעייתית מצד רופא השיניים, זכאי לקבל פיצוי, וכיצד מממשים את הזכות לכך.

רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל שלא היה נגרם בדרך אחרת. לשון הפסיקה קובעת כי על רופאי שיניים חלה חובת זהירות מוגברת, כמו שמוטלת על כל רופא אחר.

המציאות מלמדת כי ישנם לא מעט טיפולים או פרוצדורות רפואיות בתחום רפואת השיניים, שמבוצעים לא אחת באופן רשלני, מה שמהווה עילה לתביעה. כך למשל, בתחום האורתודנטיה: מדובר על נישה רפואית שנושאת בצידה שולי רווח גבוהים לרופא, אך היא עתירת סיכונים.

ישנם לא מעט רופאי שיניים שמציגים את עצמם כמומחים בתחום, למרות שלא עברו את מסלול ההתמחות באורתודנטיה ולא קבלו רישיון מומחה. כפועל יוצא, אנו עדים למקרי רשלנות שכיחים בתהליך חיזוק ו/או אי הנחה של קיבוע השיניים כנדרש, מה שגורם להן לעיוות בלסת ואי קבלת התוצאה המקווה.

כמו כן, גם נסיגת חניכיים קשה בשל הרכבה לקויה של 'גשר', עשויה להוות עילה לתביעה וכך גם פגיעות שונות שנוצרו בעקבות עקירה רשלנית או אגרסיבית, שהובילו לפגיעה בחלל הפה או הלסת. גם עקירה מיותרת עשויה להוות עילה לתביעה.

"ככלל, על רופא השיניים מוטלת החובה למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש, כדי להחליט האם להסכים לטיפול המוצע", אומר עו"ד פאנוס, "הרופא נדרש להסביר למטופל בשפה שתובן לו על הטיפול המוצע, סיכוניו וסיכויו, וכן על האלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות, לרבות על האפשרות של אי טיפול, על השלכותיה.

בה בעת, לא די בהפרת החובה מצד הרופא, על מנת לקבל פיצוי: על המטופל שניזוק לשכנע את בית המשפט שאכן לא קיבל את ההסבר ואילו היה מקבלו, היה נמנע מהטיפול או מבצע טיפול אחר וכן שביצע את כל הפרוצדורות שביקש הרופא (הקפדה על צחצוח שיניו וכו').

"כמו כן, טיפול שיניים אסתטי מהווה פרוצדורה אלקטיבית, ללא שיש צורך והכרח רפואיים הדוחקים לבצע את הטיפול. לאור כך, פסיקת בתי המשפט מטילה על הרופא חובת גילוי מוגברת: עליו לוודא ביתר שאת כי המטופל מבין את השלכות הטיפול, הסיכונים האפשריים הנובעים ממנו והחלופות האפשריות".

ישנם מספר 'דגלים אדומים' - סימפטומים שעשויים להעיד כי מדובר על טיפול שיניים רשלני", אומרת עו"ד וינר ומפרטת.

• הופעת סינוסיטיס: לאחר שנשללה בעיה אחרת, במקרה בו הוחדרו שתלים בלסת העליונה ובעקבות כך התפתחו סימפטומים כדוגמת ריריות גדושות, הפרשות מוגברות וכאבי עזים בצד בו בוצעה החדרת השתלים.
• פרסטזיה : היווצרות של תחושת הרדמות בלסת, בעיקר לאחר ביצוע פרוצדורה כירורגית, ובהנחה כי נשללו הסברים לכך שאינם קשורים לטיפול שבוצע
• כאבי ראש חזקים לאחר ביצוע הליכים רפואיים, בעיקר בלסת העליונה, בסמוך למועד ביצוע הטיפול
• עקירת שן שהובילה לפגיעה בשן סמוכה.

עו"ד פאנוס: "לא. לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רופא שיניים, יש להוכיח מספר יסודות. ראשית, יש להרים את נטל ההוכחה כי אותו גורם רפואי הפר את חובת הזהירות, כלומר חרג מנורמות רפואיות מקובלות וסבירות, הידועות באותו מועד. בשלב הבא, יש להוכיח כי נגרם נזק למטופל. כמו כן, יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין התרשלותו של אותו גורם רפואי לנזק שנגרם מטופל.

כלומר, להראות ולהצביע על כך שאילו הרופא לא היה נוהג כפי שנהג - הנזק שנגרם למטופל היה נמנע. על פי הדין, כל טענה רפואית יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה בתחום המסוים, שצריכה להתייחס לשאלת האחריות, לשאלת הנזק ולשאלת הקשר הסיבתי.

גובה הפיצוי נע לרוב בין אלפי שקלים, למאות אלפים, כתלות באופי והיקף הנזק.

• מטופלת פנתה לרופא שיניים בתלונה על שן מסוימת, אך זה המליץ לה לעקור את כל שיניה העליונות ולהשתיל במקומם שתלים שיתמכו בכתרים. זמן לא רב אחרי הניתוח, החלו לנשור חלק מהשתלים שהוחדרו ללסתה, ולטענתה, היא סובלת מכאבי ראש בלסת ובסינוסים בעקבות שני ניתוחים כושלים להרמת הסינוסים, שביצע הרופא במהלך הטיפול בה. בית המשפט פסק כי הרופא התרשל בהשתלה ובניתוחי הרמת הסינוסים וקבע כי היא תפוצה בסכום של כ 180 אלף שקלים.
• במקרה נוסף, במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום בתל אביב, חייב בית המשפט רופא שיניים לשלם למטופל פיצויים עקב רשלנות רפואית בטיפול שיניים בסך של כ-142,000 שקלים, לאחר שהשתכנע כי בעקבות השיקום הלקוי שביצע הרופא, נותר לו רווח בין השיניים - דבר שגרם לו לדלקת חניכיים, שהובילה לעקירת שיניים ואף לביצוע שתלים.
• במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום בתל אביב, חויב רופא שיניים לשלם למטופלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה בשל רשלנות רפואית בטיפול שיניים - בסך של 68,000 שקלים כמו כן, בית המשפט חייב את רופא השיניים להשיב למטופלת את התמורה ששילמה לו בגין עלות הטיפולים. במקרה האמור, המטופלת פנתה לרופא השיניים לצורך טיפול שיקומי בפיה, לאחר שחשה בשן מתנדנדת בפיה. בראשית הטיפול, הוא עקר לה מספר שיניים ולאחר מכן התקין לה שן תותבת זמנית. בהמשך שינה את תוכנית הטיפול והרכיב לה מספר כתרים שלא החזיקו מעמד ונשברו, מה שהוביל גם להתפתחות דלקת. בית המשפט קיבל את טענת התובעת שלא הוצעו לה כל חלופות לטיפול, לא נמסר לה כל הסבר ולא נתקבלה הסכמתה מראש לביצוע של ההליכים הכירורגים.

עו"ד מירלנה וינר: "ההליך מתחיל באיסוף ותיעוד כל החומר הרפואי, לרוב, באמצעות בא כוחו של הנפגע שפונה למוסדות הרלוונטיים לצורך קבלת האסמכתאות. בשלב הבא, יבחן התיק על ידי עו"ד, על מנת לקבוע האם יש בסיס לתביעה משפטית. היה ויימצא כי ישנה התכנות לזכייה בתביעה, יש לפנות לרופא מומחה, לצורך קבלת חוות דעת רפואית שתתמוך בתיק, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק. לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה הרפואי ואיסוף מידע נוסף המגבשים את עילת התביעה תוגש התביעה לבית המשפט המוסמך".

עו"ד אליאס פאנוס: "רופאי שיניים יוכלו להזריק בוטוקס למטופלים בחלל הפה, בפנים ובצוואר. זאת בעקבות חוזר של חטיבת הרפואה במשרד הבריאות שהופץ בשנת 2019 לפיו הם יאושרו להזריק את החומרים, כל עוד הם לא חורגים מעבודתם כרופאי שיניים. עם זאת, אין בהנחיות חוזר זה משום מתן היתר לרופא השיניים לחרוג מגבולות עיסוקו ולעסוק בטיפולים אסתטיים, מעבר לאזור בו הוא מטפל. אל לרופא השיניים לחרוג מגבולות מקצועו ולהזריק בוטלניום טוקסין או חומר מילוי באזורים אנטומיים שלא קשורים לעבודתו".