וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הרחפן בשדה השיפון: הסטרטאפ הישראלי שמסייע לחקלאים

עודכן לאחרונה: 17.1.2023 / 14:24

יש מקומות בעולם שבהם חלקת שדה אחת היא בשטח מדינת ישראל כולה. שמירה על חלקות בסדר הגודל הזה מפני מזיקים או תופעות אחרות שעלולות לפגוע ביבולים, היא משימה שדורשת עבודה סביב השעון וכוח אדם מרובה, אלא אם כן אתה לקוח של אגרוסקאוט - כלומר נותן לרחפן לעבוד בשבילך

אגרוסקאוט 2. אגרוסקאוט,
עם החקלאים עד לקצה החלקה. אגרוסקאוט/אגרוסקאוט

מעטים האנשים שנהנים לשמוע בעיות של אחרים, במיוחד אם הם חקלאים, אבל יזם ישראלי אחד הקשיב בקשב רב ופיתח פתרון לבעיה הנפוצה ביותר, בעיות ניהול המטעים והשדות החקלאיים.

בעיות הניהול מתרחשות עקב חוסר מידע נגיש אודות השדות החקלאיים רחבי הידיים, ואי יכולת להגיע לכל חלקה בהם כדי לבחון אותם. עקב כך עובר זמן רב עד שהחקלאי יכול להבחין בבעיה כלשהי הפוגעת בתנובת השדה החקלאי.

חברת האגטק הישראלית 'אגרוסקאוט' החליטה לטפל בבעיה ומפתחת מערכת המשמשת כמעין 'האח הגדול' לשדות החקלאיים, המביטה ועוקבת אחריהם ממבט של רחפן.

מדובר בתוכנה שאוספת מידע חקלאי מהשדות, ומעבדת ומנתחת אותו בכלים של בינה מלאכותית. הניתוח המתקבל בידי החקלאי מספק לו תמונת מצב על שדותיו ומאפשרת איתור וזיהוי גורמי סיכון חקלאיים עבורם כדוגמת מחלות ומזיקים, בעיות דישון, תקלות השקיה, ועוד.

ערך המידע המתקבל על השדה לא יסולא בפז, שכן הוא מאפשר לחקלאי להעריך את היבול העתידי לצד הורדת הפחת מהשדה והגדלת כמות היבול ממנו, ולחברות עיבוד המזון הגדולות הוא מאפשר תכנון מדויק יותר של רכש ושרשרת אספקה, החוסך להן מיליוני דולרים.

ענקיות עיבוד המזון, דוגמת פפסיקו, שהיא אחת מיצרניות תפוחי האדמה הגדולות בעולם, חולשות על רוב הגידולים החקלאיים, ועמידה באתגרי ייצור כמות גדולה ואיכותית יותר של מזון חיונית להמשך התפתחותן ואף שרידותן.

שוק החקלאות העולמי הוא אחד מהשווקים הגלובאליים הגדולים והצומחים בעולם וזאת עקב צמיחת אוכלוסיית הועלם. שוק זה עמד על 12.2 טריליון דולר בשנת 2022 וצפוי לעמוד על 13.3 טריליון דולר בשנת 2023 - צמיחה שנתית של כ-9%.

חלק ממנו הם גידולי השדה והמטעים, המתפרסים על פני כ-7 מיליארד דונם ברחבי העולם, כאשר גידולי השדה לבדם שהפוטנציאל שלו עומד על כ-500 מיליארד דולר.

לצד שוק החקלאות הכללי צומח שוק טכנולוגיות החקלאות, שעמד על כ-20 מיליארד דולר בשנת 2022, וצפוי לעמוד על כ-26.5 מיליארד דולר עד שנת 2025. כמחצית גודלו בשנת 2025 צפוי להיאחז בידי נישת החקלאות המדייקת, המוערכת כי תעמוד על כ-12.8 מיליארד דולר עד שנת 2025, וכ-4.5% על ידי נישת מערכות ניתוח וניהול החקלאות (agricultural analytics), שמוערכת כי תעמוד עד אז על כ-1.2 מיליארד דולר.

על פי תחזיות ה-FAO (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם), הדרישה למזון צפויה לעלות ב-60% עד שנת 2050, יחד עם דרישות מחמירות יותר לעמידה בתקני איכות של מזון, המיוצר תוך שמירה על ערכי קיימות. לפיכך, פתרונות האגטק הפונים לפלח זה צפויים לצמוח יחד עם דרישה זו.

שמחה שור, יזם ומנכ"ל אגרוסקאוט. סבטלנה שולגה,
שמחה שור, היזם ומנכ"ל אגרוסקאוט/סבטלנה שולגה

אגרוסקאוט (AgroScout), תעודת זהות

תחום פעילות: אגטק, בנישת החקלאות המדייקת. באמצעות פיתוח תוכנה לרחפנים הייעודית לניהול גידולי שדה ומטעים

תאריך הקמה: 2017

מייסד: שמחה שור (49), המכהן כמנכ"ל החברה

חזון: לאפשר גידול חקלאי בר קיימא, ללא פחת וזיהום עודף, שיאפשר מזון רב ואיכותי יותר למספר גדול יותר של בני אדם ברחבי העולם.

עובדים: כ- 20 עובדים כולל צוות בצפון אמריקה מקסיקו וברזיל

סך גיוסי החברה מאז הקמתה: כ-10 מיליון דולר

בין המשקיעים: Trendlines, קיבוץ יראון וקיבוץ יטבתה

בין לקוחות החברה: PepsiCo , Heinz, Mondelez

חברות הפועלות בתחום: Taranis, Dronedeploy

דבר המנכ"ל: "החקלאות העולמית עוברת מהפכת חדשנות המכניסה אליה רובוטיקה ובינה מלאכותית המשנות את פניה. המהפכה מונעת בעיקר מהאתגרים כבדי המשקל המונחים לפתחה של האנושות לאור צמיחת האוכלוסייה המהירה לצד ההבנה כי על בני האדם להפחית את כמויות תשומות המים, הדשן והכימיקלים שפוגעים בקרקע, במי התהום ולפיכך גם בצומח וביכולת להצמיח שוב.

אגרוסקאוט לוקחת חלק במהפכת החדשנות החקלאית וחרטה על דגלה להביא את מיטב הידע החקלאי והאגרונמי לכל חקלאי, ולכל דונם על פני כדור הארץ, ולרתום את כלי המובייל, האינטרנט, הענן, הבינה המלאכותית והרובוטיקה לטובת כך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully