לפני מספר ימים סערה הרשת לאחר שפורסם כי רואת חשבון חויבה להחזיר כסף לחברה שהעסיקה אותה בגין "גניבת זמן", לאחר שתוכנת מעקב שהפעילה החברה קבעה שהעובדת מבצעת משימות אישיות בזמן שלטענתה היא עובדת. לא מעט מהגולשים התרעמו על החדירה לפרטיות, אולם סקר חדש שבוצע לאחרונה חושף את שיעור העסקים הישראליים שהתקינו במחשבי העובדים תוכנה שמנטרת בזמן אמת את פעילותם.
על פי נתוני הסקר שבוצע ע"י הפורום לזכויות דיגיטליות בקרב 856 חברות ובתי עסק בענפים שונים במשק, לא פחות מ 73% השיבו כי במחשבי העובדים הותקנה תוכנת מעקב. מדובר על עליה משמעותית בהיקף ההתקנה שכן בסקר קודם וזהה שנערך בשנת 2019, הנתון עמד על 61% 'בלבד'.
באילו תוכנות מדובר? בפורום מציינים כי לרוב, מערכות אלו מאפשרות ריגול אחר אימיילים, הודעות וצ'אט של מסנג'ר בסלולרי ובמחשב השולחני, זאת לצד מעקב תמידי אחר פעילויות מסך חי של עובדים במחשבי החברה. בנוסף, חלק מהתוכנות מודדות את תנועת העכבר וקצב ההקלדה כדי לוודא רמות פרודוקטיביות גבוהות. כמו כן, חלקן עוקבות דקה אחר דקה אחר כל אפליקציה או אתר שהעובדים רואים ומסווגת אותן לפי הרלוונטיות לפעילות העובד.
גם הקורונה, אבל לא רק
העלייה בהיקף השימוש בתוכנות אלו, אינה מקרית - אלה פועל יוצא של מגפת הקורונה, שאילצה את מרבית המועסקים במשק לעבוד מהבית, מה שיצר בקרב המעסיקים חשש לאבד את יכולת השליטה והפיקוח. אולם ההסבר אינו מסתכם בכך. "בואו נקרא לילד בשמו, מעסיקים אוהבים לעקוב אחר עובדים ולנטר את פעילותם בלחיצת כפתור. זה מאוד מפתה", מציינים בפורום. לדבריהם, בחסות המגפה התהוותה נורמה חדשה של מעקב פולשני ובלתי פוסק - בלי שמתנהל דיון אמיתי על גבולות מהפכת הפיקוח בעידן הדיגיטלי".
המציאות בה כל מעסיק יכול לעקב אחר העובד - מורכבת: "מחד, העובדים שמודעים למעקב והדירוג הבלתי פוסק שואפים לעמוד במטרות, לתפקד טוב יותר מאחרים ותמיד לרשום ביצועים טובים. מאידך, יש לכך השלכות שליליות מכריעות, כמו רמות לחץ וחרדה גבוהות, שמובילות לעתים קרובות לשחיקה", מוסיפים בפורום.
לצד הסוגייה האתית של החדירה לפרטיות, קיימת לכך גם השלכה משפטית בלתי מבוטלת. על מנת להבין את גבולות הגזרה, המותר והאסור למעסיקים, בכל הנוגע לשמירה על פרטיות העובדים במקום העבודה, שוחחנו עם עו"ד שלמה יעקובוביץ', מומחה לדיני עבודה.
האם למעסיק יש אור ירוק לחדור למחשב של העובד ולנטר באופן שוטף את הפעילות?
"לפני מספר שנים ניתן פסק דין מכונן בסוגיה בו נקבעה 'הלכת איסקוב', כי דרך המלך הינה פנייה של מעסיק באישור מראש של בית הדין לעבודה לניטור או חדירה למחשב ולדואר אלקטרוני של עובד, תוך שימוש בנתונים הרלוונטיים לצורך ראיה בסכסוך משפטי את החומר שמצא. היתר זה ניתן במשורה, וגם זאת רק אם מדובר בתיבת דוא"ל מקצועית שהעובד עשה שימוש בתקופת עבודתו אצל המעסיק. כאשר מדובר בתיבת דוא"ל אישית שהעמיד המעביד לטובת העובד, אסור לו לחדור לתוכן התכתובת האישית של העובד, למעט במקרים חריגים".
האם יש משמעות לתפקיד העובד?
"בהחלט. בשנת 2017, התיר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לנטר תיבת דואר אלקטרוני וזאת בשל תפקידו הבכיר של העובד בחברה, אופי העבודה והגדרת תפקידו. בית הדין הוסיף, כי מצופה מעובד במשרה בכירה לקחת בחשבון שמתישהו יהיה עליו לעסוק בעניין זה בוודאי כאשר מדובר על נזקים שיכולים להיגרם למעסיק שלו".
מה אסור למעסיק לעשות בכל הנוגע לפרטיות של העובד?
"השמירה על פרטיות העובד הינה חובה והפרתה עלולה להוביל לפיצוי, כמו גם זכאות להתפטרות אשר מקנה פיצויי פיטורים מלאים. למעסיק קיים איסור לחדור לתיבת הדואר האלקטרוני הפרטי של העובד, לחדור לחשבון הפייסבוק/טוויטר/לינקדין וכד' של העובד (גם אם כניסתו בוצעה מתוך המחשב של העבודה). למעשה, גם שימוש בשעון ביומטרי או טביעת אצבע של עובד דורשת הסכמה חופשית של העובד. אין די בהסכמה עקרונית של העובד שתינתן בע"פ, אלא על המעסיק לקבל את הסכמתו המוקדמת ובכתב של העובד".
ומה הדין בנוגע להתקנת רכיב איתור ברכב?
"לפני כשנה, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת על פיו, איסוף נתוני מיקום באופן שיטתי הוא בעל אפקט ממשטר, היוצר אצל העובד תחושת מעקב תמידית ופוגע בזכותו לפרטיות, גם כאשר המעקב נעשה אחר פעולותיו במסגרת יום העבודה. כאשר מדובר על נהגים, הדבר לרוב מעוגן בחוזה כתוב אשר מאפשר מעקב אפקטיבי מחד והקפדה על הזהירות המתבקשת מאידך.
"בשני פסקי דין קבע בית המשפט העליון, כי נתוני מיקום זוכים להגנה מיוחדת, בשל רגישותם הרבה ופוטנציאל הנזק שהם יכולים להסב לאדם, אם ייחשפו. לפיכך, נקבע על ידה כי מעסיק יהיה רשאי לעשות שימוש במערכת האוספת נתוני מיקום של עובד רק כאשר מדובר באיסוף נתונים לתכלית לגיטימית וחיונית למקום העבודה, העומדת בדרישת המידתיות, בהעדר חלופה אחרת שאינה אוספת נתוני מיקום, ולאחר שווידאו כי הם עומדים בתנאים המפורטים בגילוי הדעת.
"לאור זאת, ציינו ברשות כי למשל, יהיה קשה להצביע על אינטרס של המעסיק אשר יוכל להצדיק איסוף רציף של נתוני מיקום, כאשר מדובר בעובד שעיקר עבודתו בפעילות משרדית רגילה, או כאשר הנתונים נאספים גם מעבר לשעות העבודה. כמו כן, צוין בגילוי הדעת כי המעסיק אינו רשאי לעשות במידע כל שימוש החורג מן המטרה הראשונית לשמה נאסף וכן כי עליו לנהוג בשקיפות מלאה כלפי העובדים. במסגרת זו, עליו להביא לידיעתם בפירוט, בבירור ובבהירות, טרם תחילת איסוף המידע והשימוש בו, את כללי המדיניות הנוהגת בנוגע להיקף השימוש בנתוני המיקום שייאספו, לרבות מטרות השימוש שייעשה בהם, טווח השעות בהן מופעלת מערכת האיסוף, משך שמירת המידע ואילו בעלי תפקידים יהיו מורשים לצפות במידע".
אם כבר אנו עוסקים בחדירה לפרטיות, מה הדין בנוגע להתקנת מצלמות נסתרות?
"לשון הפסיקה קובעת כי הלגיטימיות של מיקום התקנת המצלמה מושפעת מהציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באזורים השונים במקום העבודה. למעשה, קיימים מקומות שבהם הציפייה הסבירה של העובד היא שלא יצולם, אך בנסיבות מסוימות כגון מטרה ציבורית גדולה או מטרה חיונית ביותר ניתן יהיה להתקין בהם מצלמות, ובכל מקרה אך ורק בידיעת העובדים ובהסכמתם. כך למשל, בכל הנוגע להתקנת מצלמה במטבחון - נקבע כי ניתן להתקין מצלמה בכל מתחם המשמש את העובדים ובלבד כי הדבר נועד להשגת מטרה חיונית ביותר, כגון הגנה על שלום העובדים או על חומר מסווג, ובמתכונת מצומצמת".
האם ניתן לקזז מעובד שנצפה מתבטל או שהנתונים מראים שהוא מתבטל בזמן העבודה?
ככלל, מציין עו"ד יעקובוביץ כי חוזי העבודה אינם מפרטים דיים את התפוקה הנדרשת מהעובד. בנוסף, קיימת הבנה כי כל עובד/ת איננו עובד בתפוקה מיטבית כל הזמן אלא לוקח הפסקות מעת לעת. במדינת ישראל הדבר לא נפוץ ומעסיקים שמבצעים קיזוז שכזה נחשפים לתביעות הקשורות לפרטיות או זכויות אחרות אשר עלות ניהולן איננה שווה זאת.