הממשלה תתפרק? בחירות הן האופציה הזולה

כל סבב בחירות, בעיקר בתדירות הלא נורמלית של הפוליטיקה הישראלית, עולה לנו המון כסף, וליתר דיוק - שלושה וחצי מיליארד שקלים. רק לפני פחות משלושה חודשים הסתיים הסיבוב האחרון, ובעקבות החלטת בג"צ לפסול את מינויו של אריה דרעי לשר, הקואליציה מתנדנדת - אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות, מתחילה להתחמם על הקווים והוצאה נוספת של עולה שוב על השולחן, גם אם באופן היפותטי.

אבל, כשבוחנים כמה תעלה לנו הממשלה הנוכחית, על 32 שריה, שישה סגני השרים, הלשכות, הרפורמות שהיא רוצה להעביר, ההסכמים הקואליציוניים וההשפעות ארוכות הטווח של המדיניות הכוללת שלה, שלושה וחצי מיליארד שקלים נראים פתאום כסף מאוד מאוד קטן.

ח"כ ולדימיר בליאק מ"יש עתיד", רו"ח ומשפטן בהשכלתו, ומרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, שנדגיש, נמצא בצד השני של המתרס - ערך חישוב של כמה תעלה לנו הממשלה הנוכחית בכהונה מלאה של ארבע שנים, והסכומים פנטסטיים.

לפי ההערכות עלות הקמה של משרד ממשלתי אחד, נעה בין 3 ל- 14 מיליון שקלים בשנה, תלוי בגודלו. אם לוקחים בחשבון שעשרה מהם, שנתפרו מטלאים או הומצאו בשביל לרצות פוליטיקאים ממורמרים ושותפות קואליציוניות, אפשר לחסוך כ- 150 מיליון שקלים בממוצע לשנה, שהם 600 מיליון שקלים בקדנציה מלאה.

"ורק התחלנו", מוסיף בליאק, "כי לא דיברנו על ששת סגני השרים, שעולים לציבור 2.5 מיליון שקלים בשנה לסגן, עלות שנתית של 15 מיליון בשנה, 60 בארבע שנים.

ומה עם ההסכמים הקואליציוניים? עלות ההסכם עם יהדות התורה נאמד ב- 20 מיליארד שקלים, עם ש"ס בין 10 ל- 15 מיליארד ועוצמה יהודית עוד כמה מיליארדים, והגענו כבר ל- 40 מיליארד שקלים.

"ולא סיימנו. כשמשקיעים שישה מיליארד שקלים במוסד שלא מלמד לימודי ליבה בכלל או מלמד אותם חלקית, מגדילים עוד יותר את ההפסד של המדינה בגלל אי תעסוקת חרדים, שעומד על 30 מיליארד שקלים בשנה. אם המדינה לא תתמרץ חרדים לצאת לשוק עבודה, ולימודי ליבה הם חלק מתנאי הבסיס להצטרף אליו, בעוד עשר שנים ההפסד הזה יגיע ל - 80 מיליארד שקלים".

פרופ' עומר מואב, מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת ווריק ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון", מסכים עם בליאק שתעסוקת החרדים עולה לנו הון ומדיניות הממשלה לא רק שלא פועלת להגדיל אותה, היא מעודדת חרדים לא לקחת חלק בשוק העבודה. "האיום המרכזי על כלכלת מדינת ישראל - הוא הציבור החרדי. העובדה שהוא לא עובד זאת הבעיה הפחות משמעותית, הבעיה הגדולה באמת זאת הילודה. רבע מהילדים בישראל הם חרדים ואנחנו הולכים לעבר מצב שאינו בר קיימא.

"צריך להשקיע בחינוך שלהם ככל האפשר, לממן להם לימודי ליבה, ולגרום להם לצאת לעבוד, כי מי שעובד עושה פחות ילדים. אם לא נעשה את זה וכמה שיותר מהר, נהפוך למדינת עולם שלישי, בלי שירותי רווחה בכלל.

הממשלה הנוכחית לא מתכוונת להתמודד עם האיום הזה, אלא להפך. ולא דיברנו על הרפורמה המשפטית. המחקר הכלכלי קובע באופן חד משמעי שבמדינות שבהן מוטלות מגבלות על כוחו של השלטון הדמוקרטי, הצמיחה נפגעת".

אבל לא רק עידוד החרדים שלא לרכוש מיומנויות נדרשות מטריד את פרופ' מואב, אלא גם השינויים במאיימים על מערכת המשפט:

"במערכת דיקטטורית ברמות שונות, יש ירידה ניכרת בהגנה על זכות הקניין והחופש לפעול כלכלית. הדמוקרטיה קושרת את ידיה כדי לא לגנוב מהאזרחים. הפחד הוא שהמדינה תתערב בשוק המניות, תלאים נכסים ותדפיס כסף. סינגפור, למשל, אינה דמוקרטיה, אבל השלטון שלה מכוון צמיחה כלכלית ומרסן את עצמו באשר לזכות הקניין. גם סין פחות מלאימה נכסים של אזרחים מתוך ההבנה הזו.

"כל המדינות המפותחות אימצו את מודל הבנק העצמאי. יגידו בממשלה - הנגיד לא נבחר ושהפוליטיקאים יכריעו בשאלות מוניטריות, כמו שגפני רוצה לעשות בריבית על המשכנתאות, כשהוא רוצה לעקוף את הנגיד. כשמצמצמים את כוחו של הבנק המרכזי, מקבלים את טורקיה, שם הממשלה מדפיסה כסף וגונבת מהאזרחים.

"נניח שאין הפרדה בין הממשלה לבנק המרכזי, כמו שהיה פה עד 1985. הממשלה אומרת לבנק, במקום שאטיל מיסים, תדפיס כסף ואני אשלם בו למורים ואקנה טנקים. הערך של הכסף נשחק, יש אינפלציה, ומה שיכולנו לקנות במאה שקלים לפני חודש, לא נוכל לקנות היום גם במאתיים. אסור להתבלבל, זה מס. בניגוד למס הכנסה, פה זה מס שמשתנה לפי גובה האינפלציה ולכמה מזומן אתה מחזיק אצלך. לכן, טוב שיש בנק מרכזי שיכול להעלות את הריבית ולרסן את האינפלציה".

ואיך תשפיע הרפורמה המשפטית על הכלכלה שלנו?
"למה הימין כל כך רוצה אותה, כדי לבסס את מה שקורה כאן במזרח ירושלים, נגיד, שם אפשר לנשל ערבים מבתיהם ולשלול מהם את זכות הקניין. ואני לא בטוח שזה יעצור בשטחים או במזרח ירושלים. אפשר יהיה לפגוע בזכות הקניין של חילוני, שמאלני או הומו".

אלה ההשלכות הכלכליות הפנימיות. החשש הגדול הוא מפגיעה כלכלית קשה מבחוץ.
"המשקיעים הזרים נבהלים מהדבר הזה. גם משקיעים ישראלים יעדיפו להשקיע בחו"ל, כי אף אחד לא ירצה שיפגעו בזכות הקניין שלו".

בכמה אתה מעריך את הפגיעה הכלכלית העתידית בעקבות מדיניות הממשלה הנוכחית?
"אני לא רוצה לנקוב במספרים, אבל אין ספק שפוטנציאל הנזק המצטבר עולה על עלות ההסכמים הקואליציוניים, והוא אדיר".

למען ההגינות, יש לציין שגם הממשלה הקודמת לא חפה מבזבוזים והוצאות מיותרות. "בכנות", מסכים ח"כ בליאק, "הממשלה הקודמת הייתה מנופחת מדי ועדיין קטנה יותר ממשלת נתניהו גנץ והממשלה הנוכחית. אנחנו, ב'יש עתיד' נושאים בחלק מהאחריות על כך ואם היו לנו יותר מ - 17 מנדטים, זה היה יכול להיות אחרת.

לקחנו רק שבעה משרדים, אבל אין ספק שגם בממשלה שלנו אפשר היה לחסוך יותר. לטווח הארוך הממשלה תמכה בלימודי ליבה ובתמרוץ אוכלוסיות לצאת לעבוד וגם השארנו עשרה מיליארד שקלים בקופה.

"עם הממשלה שיש לנו היום, אין ספק שהרבה יותר זול למדינת ישראל לצאת לבחירות. זה דומה לסיפור עם הכלים החד פעמיים. החרדים אמרו שהמס הוטל כדי להכביד עליהם. הוכחנו, שאם קונים מדיח, זה הרבה יותר זול למקנות כלים חד פעמיים. אותו הדבר הבחירות".