לא רק במשרדי הממשלה: כמה מרוויחים יועצים משפטיים?

אתם עורכי דין שרוצים לעבוד כיועצים משפטיים בחברות? נשמע נחמד. אבל כמה תרוויחו במקרה כזה?

הסקר המקיף ביותר בקרב יועצים משפטיים בישראל (עורכי דין במחלקות משפטיות בחברות) עד כה נערך בקרב 659 יועצות ויועצים משפטיים, ומציג נתונים כלליים על שכר היועצים המשפטיים, וכן ניתוח התפלגות השכר והתנאים על פי תחומי עיסוק השונים והותק בעולם המשפט. הסקר נערך על ידי קהילת יועמ"שים למען יועמ"שים ושירות ההשמה Suitup, המתמחה בגיוס והשמת עורכי דין ויועצים משפטיים.

מתוצאות הסקר ניתן ללמוד על השונות בין שכר היועצים המשפטיים בתחומים השונים, וכן ניתן לומר כי שכרם של היועצים המשפטיים בחברות גבוה יותר לרוב משכרם של עורכי הדין במשרדי עורכי הדין. זאת, בדומה גם לתנאי העסקתם הן מבחינת היקף שעות העבודה והן מבחינת ההטבות הנוספות שהינם טובים יותר מהתנאים של מקביליהם במשרדי עורכי הדין.

בהתפלגות הפנימית של שכר היועצים המשפטיים, ניתן לראות כי שכרם של היועצים המשפטיים בחברות הייטק וטכנולוגיה גבוה יותר מאשר ביתר התחומים שנדגמו. גם ביחס להתפלגות השכר בין הותקים השונים באותו התחום, ניתן להבחין במגמה לפיה עם עליית הותק והניסיון עולות גם המשכורות. עם זאת, התחום המשתלם ביותר הוא הפארמה והביוטכנולגייה, ככל הנראה בגלל פיקוח רגולטורי הדוק שדורש ייעוץ משפטי על כל צעד.

לדעת עו"ד רעות קפלן-רוזנטל, מנכ"לית Suitup - גיוס והשמת עורכי דין ויועצים משפטיים, עליה זו נובעת ממספר סיבות.

• שינוי תפיסתי בתוך החברות של תפקידו של עורך הדין של החברה - אם פעם ראו בו כ"דיל ברייקר" שמאט תהליכים וחוסם יוזמות, לנוכח ההתפתחות הטכנולוגית האדירה ולצידה עודף חקיקה רגולטורית, היום רואים ביועמ"ש הפנימי כ"דיל מייקר" - כמי ששואף לקדם עסקאות ובו בזמן להגן על האינטרסים של החברה בדרכים יצירתיות.
• המעבר לגיוס יועצים משפטיים פנימיים לחברות נבע מהרצון של החברה לגייס אליה עורך דין שיראה את מכלול האינטרסים של החברה (ושלה לבדה) ולא רק הסכם או נושא בודד וישקיע את מירב זמנו ועיסוקו בקידום החברה.
• גם התפיסה של עורכי הדין עצמם השתנתה וגם הם רואים עצמם כמי שעליהם לקדם את האינטרסים של החברה תוך כדי שמירה על האינטרסים שלה ושל מנהליה- לקדם גם את הביזנס ולא לראות רק את הליגל.
• אם אין יועץ משפטי פנימי לחברה, מי שנשא בנטל ובאחריות היה באופן מסורתי ה-CFO של החברה. בתקופה האחרונה גם סמנכ"לי הכספים בחברות הבינו שבגיוס יועצים משפטיים פנימיים הם חוסכים כסף ומשאבים לחברה (בסעיף הוצאות חיצוניות למשרדים חיצוניים), וכן חוסכים את הזמן והעיסוק שלהם עצמם בנושא המשפטי ומתפנים לעסוק בתחומי האחריות שלהם.
• כחלק ממגמת הגיוס הרחבה בשנה האחרונה (לפני המשבר והמיתון הנוכחי) נפתחו תקנים נוספים ואופציות נוספות לגיוס ומגמה זו, יחד עם שינויי התפיסה הגיעה גם לתחום המשפט.

עוד עולה מהסקר כי כ-47% מהיועצים המשפטיים החליפו מקום עבודה בשנתיים האחרונות. "ניתן לראות מגמה חדשה יחסית של גיוס יועצים משפטיים בעלי ותק של 3-5 שנות ניסיון, וזאת לעומת המגמה שהייתה נהוגה בעבר של גיוס עורכי דין בעלי ותק של 5 שנות ניסיון ומעלה", אומרת עו"ד קפלן רוזנטל, "מדובר הן על הרחבה של מחלקות משפטיות קיימות (על חשבון עבודה מאסיבית יותר מול משרדי עורכי דין חיצוניים) והן על פתיחה ראשונית של תקנים חדשים בחברות אשר בעבר לא העסיקו יועצים משפטיים פנימיים. ניתן לראות שישנם כ- 27% מהיועצים המשפטיים המכהנים כפונקציה יחידה בחברה, ואילו מרבית היועצים המשפטיים הינם חלק ממחלקה משפטית רחבה יותר.

"אציין גם שעל אף המיתון והמשבר הנוכחי בשוק התעסוקה, מגמת גיוס היועצים המשפטיים לחברות נמשכת - הן לתפקידים משפטיים בכירים והן לתפקידים התחלתיים יותר בתוך המחלקה המשפטית (אם כי ראוי לציין שגם כאן אנחנו רואים האטה מסוימת ביחס לשנה שעברה, אך עדיין מדובר בגיוס בהיקפים גדולים ביחס לשנים קודמות)".

בין מנהלי קהילת יועמ"שים למען יועמ"שים הייתה התייחסות לסקר. "אני שמחה לראות את מגמת העלייה במספר היועצים המשפטיים במחלקות משפטיות וכמובן את העלייה במעמדם ושכרם של היועצים המשפטיים שהינם חלק אינטגרלי מהמטה הניהולי של החברה", אמרה יעל בן יוסף כהן, ורפאל יאנה הוסיף: "בין הממצאים הבולטים של הסקר ניתן לראות כי היקף שעות העבודה של יועצים משפטיים בחברות קטן באופן משמעותי מהיקף השעות של עורכי הדין במשרדי עורכי הדין. כמו כן, שיעור שביעות הרצון של היועמ"שים הינו גבוה. לדעתי שביעות הרצון נובעת גם מהתנאים וגם מרמת עניין של היועמ"שים בתפקיד".