במהלך השנים, עם התגברות זרם העובדים הזרים והפליטים שמגיעים לישראל, חוקקה המדינה שורה ארוכה של חוקים שמטילים על מעסיקיהם אין ספור חובות שהופכות את העסקתם למורכבת ויקרה, לעיתים באופן ניכר בהשוואה להעסקת עובד ישראלי. לצורך פיקוח על המעסיקים, לבל יגרעו מעובדיהם הזרים את זכויותיהם, הוקמה יחידה ייעודית ברשות האוכלוסין שמבצעת מאות ביקורת במפעלים ובתי עסק מדי שנה. במקרה בו נמצא כי המעסיק הפר את חובתו, לרשות פקחיה עומדת האפשרות להשית עליו קנס מנהלי בסכום הנע בין 5,000 שקל ל-10,000 שקל בגין כל עובד שהועסק שלא כדין, וקנס בגין כל עבירה נוספת על החוק.
סקירה חלקית של המקרים בהם הוטלו קנסות על מעסיקים, מלמדת כי במרבית המקרים מדובר על החלטה צודקת. מנגד, ישנם מקרים בהם המדינה מגלה קטנוניות מיותרת ומכבידה את ידה באופן שרירותי על מעסיקים קפדניים, שבשל טעות אזוטרית, מצאו את עצמם נדרסים תחת גלגליי החוק. במקרה הבא, גם בית המשפט חשב בדיוק אותו הדבר - שמדובר על זוטי דברים, כאלו שמוטב היה לא לבזבז עליהם משאבי מערכת ולנהל הליכים משפטיים מייסרים.
שנת 2018: פקחי רשות האוכלוסין וההגירה פושטים על מפעל בצפון הארץ וסורקים במסרקות ברזל את תיקי העובדים במטרה לברר האם נפל פגם בהעסקתם. במשך שעות ארוכות הם שהו שם, ובדיקתם לא העלתה כל ממצא חריג.
בישורת האחרונה, הם גילו טעות קטנטנה: בתיק של עובד מסוים, נמצא כי בעבר, מסיבה לא ברורה, הוא לא בוטח בביטוח רפואי לתקופה קצרה ביותר של 19 ימים. נדגיש - אין מדובר על ביטוח בהווה, אלא על לקונה אזוטרית שמתייחסת לזמן עבר. הפקחים נפנפו בממצא, משל מצאו שלל רב, והעמיקו את הבדיקה, שבסופה נמצאה לקונה דומה בתיק של עובד נוסף.
לאור כך, הוטל על המעסיק קנס גבוה, אולם זה, שסירב להשלים עם העובדה כי המדינה מגלה קטנוניות כלפיו, שלא לאמור להיטפל, הגיש בקשה להישפט. בא כוחו, עו"ד שלמה יעקובוביץ' - מומחה לדיני עבודה והעסקת עובדים זרים, ציין במסגרת מסכת ההגנה, כי הנאשמת ביצעה ביטוחים רפואיים לכלל העובדים בעת הביקורת ולא נפל רבב בהתנהלותה. לדבריו, בשל העובדה שמדובר בעובדים זרים שהינם מבקשי מקלט, ייתכן והיה קיים להם ביטוחים ממקום אחר ומדי ספק סביר המדינה לא הצליחה להוכיח את האשמה כנדרש. במילים אחרות, הוא ציין כי מדובר על התעקשות מיותרת מצד המדינה ומוטב שתשקיע את משאביה באכיפת החוק כלפי מעסיקים סוררים מאשר כאלו שמקדשים את עובדיהם ודואגים למלוא זכויותיהם.
גם בית המשפט חשב בדיוק אותו דבר. סגנית נשיאה בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת אריאלה גילצר - כץ, פסקה "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך" והוסיפה "בהגנה זו יש כדי למנוע הטלת אחריות פלילית בשל מעשים שהם קלי ערך. על כן לא היה מקום כלל להגיש כתב אישום בגין אי ביטוח רפואי של אחד העובדים למספר ימים בודדים".
סוף דבר : היא זיכתה את הנאשם.
למרות הכול: רשות האוכלוסין עושה מלאכה חשובה
בו בעת, אין בכך, משום לרפות את ידה של רשות האוכלוסין על העבודה הרבה שהיא משקיעה בשמירת זכויות מוחלשים אלו. ולראיה, רק לאחרונה היא פרסמה את סיכום פועלה בהקשר של אכיפת החוק כלפי לשכות פרטיות שמעסיקים מטפלים סיעודיים. על פי הנתונים, במהלך שנת 2022, נערכו 22 שימועים מנהליים כלפי לשכות פרטיות בסיעוד והוצאו 15 מכתבי התראה.
ברשות האוכלוסין מציינים כי במהלך השנה החולפת ביצע מינהל עובדים זרים אכיפה מנהלית שוטפת כלפי הלשכות הפרטיות בסיעוד, לאחר שהתברר כי הפרו את תנאי ההיתר שניתן להן. במסגרת פעילות האכיפה, עלו מגוון חשדות כנגד מעסיקים ובכללם אי העברת דיווחים אודות אירועים חריגים, זיוף מסמכים רפואיים, אי איסוף העובדים הזרים משדה התעופה, הגשת בקשות להנפקת היתר ללא ידיעת המטופל, העסקת עובדים סוציאליים בניגוד לתנאי הנוהל ועוד.
כפועל יוצא, מציינים במינהל עובדים זרים, כי בין הסנקציות שהופעלו נמנים הפחתת מכסות, סנקציות מותנות, התייצבות במשרדי האגף לשיחות הבהרה, אי רישום מטופלים חדשים עד להסדרת ההפרה ושקילה על ביטול היתר. כמו כן, הציב המינהל בפני חלק מהמעסיקים דרישה להצהרה כתובה של הלשכה הפרטית טרם כל נחיתת עובדים והתחייבותה להגיע בזמן לשדה התעופה, מעקב וליווי של עובד סוציאלי מטעם הרשות, עריכת ביקורי בית נוספים על הקבוע בנוהל ודיווח לרשות ועוד.
עו"ד שלמה יעקובוביץ מוסר בתגובה: "לצערי, אין מדובר על מקרה בודד בו המדינה מטילה סנקציות מיותרות על מעסיקים קפדניים. האבסורד לעיתים, זועק לשמיים: כך למשל, בגין אי ביטוח למשך שלושה ימים בלבד. מופת לדווקנות וכוחניות".