תוך כעשור - עליה בשיעור של 328% בהיקף גביית כספי שיבוב (תביעה של גורם שלישי על ידי חברת ביטוח בשמו של המבוטח שלה) ע"י ביטוח לאומי מחברות הביטוח בתביעות נזיקין. כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי. לכאורה, מדובר על נתון שולי, אולם כאשר צוללים לתוכו, מבינים כי מדובר למעשה על הררי כסף שהיו קבורים בחשבונות חברות הביטוח, אך לא עוד - בשנים האחרונות, הוא זורם לקופת המדינה.
מדי שנה נפגעים בתאונות עבודה אלפי עובדים, חלקם באורח קשה. בלא מעט מהמקרים, המעסיק שלהם רכש ביטוח שמכסה את אחריותו כלפי נזקים שיגרמו ברשלנותו לעובדיו. לצד זאת, היות ומדובר על תאונת עבודה, חברות הביטוח מנכות מהפיצוי שמשולם לאותו עובד את הסכום אותו הוא צריך לקבל מביטוח לאומי. בשלב הבא, אמורות היו המבטחות להעביר את הכסף לביטוח לאומי, אך במקרים רבים - הן לא עשו זאת. כפועל יוצא, מאות מיליוני שקלים שמהווים כספי ציבור, נותרו בחשבונותיהם התפוחים של חברות הביטוח. אך כאמור - ההפקרות הזו תמה.
על פי הנתונים, בשנת 2012 עמד היקף השיבוב בתיקי נזיקין על 43 מיליון שקלים בלבד ואילו שנת 2022 מסתיימת עם גביה בהיקף של 184 מיליון שקלים. על פי הנתונים - שנת 2020 נרשמה כשנת שיא מבחינת סכום הגבייה, במהלכה הועבר לביטוח הלאומי סכום של 200 מיליון שקלים. עוד עולה מסקירת הביטוח הלאומי כי סכום השיבוב המצרפי בתיקי נזיקין במהלך העשור האחרון עומד על מיליארד ו - 400 מיליון שקלים.
מיכל גורי, מנהלת תחום השיבוב בביטוח הלאומי, מציינת: "בעבר, חברות הביטוח הפרטיות התעשרו על חשבון הקופה הציבורית בסכומים שהגיעו לעשרות מיליוני שקלים, בכך שניכו את תגמולי הביטוח הלאומי מתשלום הפיצויים לציבור המבוטחים מחד ולא העבירו את התגמולים לביטוח הלאומי, מאידך. כיום, בעקבות הפעולות שנעשו בביטוח הלאומי סכומים אלו חוזרים כעת לציבור ולקופה הציבורית. המערכת שלנו יעילה מאוד ומיצוי פוטנציאל השיבוב גבוה".
עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני ביטוח, מציין כי האצת הגבייה ע"י מחלקת השיבוב בביטוח לאומי, התרחשה בין היתר, בעקבות דו"ח שהוציא משרד מבקר המדינה בשנת 2015, במסגרתו נבחנה לעומק פעילות המחלקה, תוך שנמתחה ביקורת חריפה על התנהלותה. בין היתר, נכתב כי תיקי גמלאות מתיישנים עוד בטרם בדק ביטוח לאומי אם יש לו זכות שיבוב בהם,. בנוסף הבהיר מבקר המדינה, כי על ביטוח לאומי להגדיר לעצמו את האופן שבו תיעשה עבודת המטה ויתקבלו ההחלטות במקרים שבהם הוא מתפשר על זכויות המגיעות לו. עליו לקבוע מהי מידת מעורבותם של שומרי הסף בארגון ומוסדותיו, לרבות החשב, המנהלה והמועצה וועדותיה.
עו"ד גורי פורסת בפנינו את המהלכים שננקטו, שהביאו לעליה המשמעותית בהיקפי השיבוב.
- חובת דיווח. בעקבות שני תיקונים בחוק ההסדרים (2014,2016 ) חלה חובה על חברות הביטוח לדווח למוסד על כל ניכוי/ניכוי רעיוני של גמלאות במסגרת תביעת הפיצויים מול המבוטח. הלשכה המשפטית בשיתוף מינהל תמ"מ הקימה ערוץ דיווחים אינטרנטי ("כספת") וכן מסך ייעודי לטיפול בדיווחים כאמור, לרבות פתיחת תיקים אוטומטית. כמו כן, במסגרת תיקונים אלו הוארכה תקופת ההתיישנות לתביעות השיבוב של הביטוח הלאומי.
- פרוייקטים לאיתור וייזום תיקים. זו השנה החמישית בה מחלקת השיבוב במל"ל בודקת את כלל תיקי הגמלאות בעלי פוטנציאל שיבוב. במסגרת זו, נבדקו ואותרו תיקים משנות אירוע 2010-2015 וכיום נבדקים תיקים משנת אירוע 2016-2017. בנוסף מתבצע תהליך סדור של איתור תיקים בעלי סכומי גמלאות גבוהים וייזום בדיקת עילת השיבוב בהם באופן אקטיבי (לדוגמא - תיקי תלויים, תיקי נכות כללית, תיקי נפגעי עבודה עם אחוזי נכות משמעותיים).
- קיום הדרכות לפקידי התביעות בסניפים. תחום השיבוב מעביר הדרכות שוטפות בנושא זיהוי עילות שיבוב והכשרת "נאמני שיבוב" בכלל הסניפים ברחבי הארץ, לצורך העמקת הידע וזיהוי איכותי של עילות שיבוב בתיקים על ידי פקידי התביעות בסניפים.
- פיתוח ושיפור המערכת הממוחשבת של הלשכה המשפטית. חיבור משרדים חיצוניים למערכת, חיבור לתיק מבוטח (תיקים סרוקים), חיבור למוקד טלפוני, חיבור לאקטואריה, פתיחת תיקים אוטומטית.