הם פועלים שם כבר עשרות שנים, מזוהים עמם ומהווים חלק בלתי נפרד מההווי ומהתרבות המקומית. לא מעט חברות ומפעלים פועלים בקיבוצים ובמושבים השונים ברחבי הארץ, חלקם הוקמו על ידי בני המקום עצמם, אחרים השתלבו לאורך השנים בנוף המקומי והחיבור נוצר מיד. הם מהווים מוקד תעסוקתי ומקור פרנסה לתושבים, אבל גם הובילו להטעמת תרבות חדשה, ליצירת קשרים חברתיים ולהתחזקות הגאווה המקומית. טוב ככה זה כשהשם של המפעל הולך לפני היישוב.
היישובים התפתחו, בני דור המייסדים התבגר והתדלדל עם השנים כדרך הטבע, אבל חברות המפעלים ממשיכות לקיים את ליבת הפעילות שלהם שם, לספק עוד מקומות עבודה ומבטיחים שעתידם ימשיך להיות שזור זה בזה. סיפור ההקמה של כל אחת מהן, מלמד למעשה על ההיסטוריה היהודית ומספר את סיפור הקמתה של מדינת ישראל ואת התגבשות החברה הישראלית המגוונת.
"טבעי היה להקים את משכננו במקום ממנו פרץ מרד החשמונאים"
המושב השיתופי כפר דניאל, הממוקם בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין ודרומית מזרחית אל העיר לוד, הוקם בשנת 1949, שנה לאחר קום המדינה. שמו המקורי היה בכלל "בית-חבר" על שם הארגון בו היו חברים מייסדיו - אנשי המח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). מדובר ברובם בחבר'ה עולים צעירים יהודים, אשר הגיעו ממדינות המערב השונות דוברות השפה האנגלית, על מנת לעזור לפתח את המדינה הצעירה, ולסייע לצבא ההגנה לישראל במאבקו הנחוש להקמת המדינה והתבססותה במזרח התיכון הקשוח.
עם השנים, שם המושב שונה לכפר דניאל על שם דניאל פריש, אשר היה לנשיא ארגון ציוני אמריקה ונפטר בשנה בה הכפר נוסד. המושב התבסס בעיקר על גידולי שדה, מטעים, לול ורפת. בשנת 1995 החלו במקום בתהליכי הפרטה וייחוס הבתים לתושבים המתגוררים בהם. בשנת 2005, החל פרויקט הרחבה של המושב וכך הוא גדל לכ- 300 משפחות כיום.
בשנת 1998, הצטרף אל היישוב תושב חדש. מדובר במותג כלי הכסף והיודאיקה הבינלאומי "הצורפים". סדנת הצורפות הוותיקה שפועלת בישראל מזה 70 שנה, עוסקת בצורפות כלי כסף הכוללים מוצרי יודאיקה ובייצור חנוכיות בפרט, וכן פריטי אירוח מגוונים לשולחן.
"הצורפים היא חברה שעסקה והייתה מזוהה הכי הרבה עם עבודת הצורפות בארץ ובעיקר עם ייצור חנוכיות, לכן היה זה צעד טבעי עבורנו לקבוע את משכננו בכפר דניאל, המקום ממנו פרץ מרד החשמונאים נגד היוונים". כך אומר יעקב מרדינגר, הבעלים והאמן הראשי של חברת "הצורפים".
לכפר דניאל כאמור היסטוריה עתיקה ומפוארת עוד מתקופת המקרא: "עוד במקורות נכתב כי מכפר דניאל היו מביאים שמן אל בית המקדש, שכן ידוע לכל שבאזור בן שמן שכנה העיר הקדומה מודיעין ולה היסטוריה יהודית עשירה, היא שימשה למעשה כמעוז של החשמונאים. לכן אנחנו כמותג המייצר כלי יודאיקה ואומנות מכסף וכמי שמזוהה עם המסורת היהודית ומלווה את החברה ואת מדינת ישראל מראשית הקמתה, מרגישים אל המקום זיקה וחיבור שורשי עמוק". מוסיף מרדינגר.
כפר דניאל הוא מושב קטן באופן יחסי, עם זאת החברה העסיקה לאורך השנים מספר עובדים תושבי המושב ובעתיד מתחם הצורפים ביישוב עשוי להתרחב ולעבור שדרוג, ובכך יתרום נדבך נוסף לתעסוקת המקומיים: "החזון הוא להקים במקום מרכז גדול לצורפות וכבר בעתיד הקרוב יוקמו במתחם חנויות צורפות, אמנים בתי קפה ומסעדות. מדובר במרכז תיירותי שימשוך מבקרים מכל הארץ ויספק פרנסה לתושבי המקום. ליבת הפעילות שלנו פועלת ותמשיך לפעול בכפר דניאל ואנחנו רואים את עצמו חלק בתי נפרד מהמקום", הוא מבטיח.
"המפעל סייע בעיצוב הזהות של יחיעם כמקום רב תרבותי, רודף שלום ודוגל באחדות"
קיבוץ יחיעם שוכן בגליל המערבי, כ-15 ק"מ מזרחית לנהריה. הוא נוסד בשנת- 1946 וקרוי על שם יחיעם וייץ שלקח חלק בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים ונפל בקרב יחד עם עוד 13 מחבריו. הוא נבנה למרגלות שרידי מבצר יחיעם - מבצר צלבני עתיק, המשמש כפינת תיירות נחשבת בישראל ומבקרים בו אלפי מבקרים מידי שנה מהארץ והעולם.
את הקיבוץ, הקימו צעירים מתנועת השומר הצעיר, חלקם בני היישוב הוותיק בישראל ורובם מהונגריה וממדינות אחרות מאירופה. אחדים מהם, הגיעו לכאן עוד לפני מלחמת העולם השנייה אבל רובם, עלו כניצולים במהלך ולאחר השואה. במהלך שנות ה-60, החליטו החברים שעליהם להרחיב את מקורות ההכנסה של הקיבוץ, אשר עד אז התבסס בעיקר על חקלאות. היות וכאמור חבריו עלו מהונגריה, הנחשבת למומחית בייצור נקניקים, הרעיון להקים מפעל לנקניקים ביחיעם נתפס כטבעי ואטרקטיבי עבור בני היישוב הצעירים חדורי האידיאולוגיה. השם שנבחר למפעל שילב את השניים - "מעדני יחיעם".
"המפעל הוקם על ידי חברי הקיבוץ עצמו, כך שהיה שילוב מלא בין החיים הקיבוציים לבין המפעל לכל אורך השנים. הכוחות היו משולבים זה בזה להגשמת החזון ההתיישבותי, החברתי והכלכלי", אומרים לנו מטעם המפעל ומוסיפים: "לכל אורך שנות קיומו, היוו חברי הקיבוץ, שהיו כאמור ממקימיו, חלק משמעותי מעובדי המפעל וכן עד היום ניתן למצוא בו עובדים וותיקים. מטבע הדברים, עם התבגרות החברים, מספר חברי הקיבוץ העובדים במפעל ירד בהדרגה, עם זאת הדבר אינו מקטין את הקשר וההזדהות של חברי הקיבוץ עם המפעל אותו הם הקימו ולהם הוא שייך".
מעבר לתרומה הכלכלית של המפעל לקיבוץ, הוא תרם גם חברתית: "המפעל סייע בעיצוב הזהות של יחיעם כמקום רב תרבותי, רודף שלום, דוגל באחדות, תוך העסקת עובדים מכל המגזרים, המינים והדתות. לאורך השנים, נוצרו במקום גם סיפורי אהבה, וזוגות שמצאו את עצמם תחת חופה בעקבות העבודה המשותפת, זאת לצד שלל סיפורים אישיים בהם המפעל והקיבוץ השתלבו יחד. מעדני יחיעם הנה חלק בלתי נפרד מקיבוץ יחיעם והזהות שלהם משולבת. גם שמם הזהה תורם לכך. יחד עם זאת, הזהות של יחיעם רחבה יותר ונוגעת גם להיבטים תרבותיים, חברתיים וכלכליים נוספים. ליבת הפעילות מתוכננת להישאר בקיבוץ גם בעתיד".
אך נשארה השאלה, מה הוביל קיבוץ של השומר הצעיר שרוב חבריו מצביעים למפ"מ וקוראים את עיתון 'על המשמר' - שמות ומושגים שנשמעים היום כמעט פרה היסטוריים - להקים בתחומו ובבעלותו מפעל כשר בהשגחת הרבנות המקומית נהריה?
"הרב אהרון קלר זצ"ל, שהיה רבה הראשי של העיר בתקופת מלחמת השחרור, היה אדם חכם שפעל רבות ובתבונה לקרוב לבבות ואשר שמר חסד נעורים למייסדי הקיבוץ על פעולתם ההיראות מההקמה, המצור ועד פיתוח הישוב. כשהרב שמע על הרעיון להקים מפעל כשר בקיבוץ של השומר הצעיר, הוא פעל ושכנע את הרבנות בירושלים שדווקא זה הצעד המתבקש, תוך שהוא אומר להם "ההשגחה תהיה עלי ותהיו סמוכים ובטוחים שעם החברים ישרי הדרך הללו הכל יהיה כשר ללא חשש וסייג". החברים ביחיעם שכנעו במקביל את "האדמורים שלהם", מאיר יערי ויעקב חזן, ובעיקר את עצמם, וכך אחרי חששות ולבטים - כי אי אפשר אחרת בשומר הצעיר - המפעל קם".
"אנחנו לא ראויים להיקרא על שם גיבור כזה"
קיבוץ יד מרדכי שוכן במישור החוף הדרומי, כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון ורק חמישה קילומטרים מרצועת עזה. הוא נוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר שעלו אל הארץ מפולין, צעירים חדורי אידאולוגיה שהגיעו תחילה לאזור שנקרא אז בשם מצפה הים סמוך לנתניה, לטובת סיוע בהקמת המדינה אי שם בשנת 1936. 120 צעירים וצעירות היו מספרם אשר התפרנסו בעיקר מדייג, מסלילת כבישים ועבודות מזדמנות. ביישוב היהודי באותה התקופה, שירתו חיילים אוסטרליים תחת המנדט הבריטי ואלו הציעו לחברים, ללמוד לגדל דבורים לאור התנאים המתאימים שהכילו פרדסים רבים באזור השרון. את המלצת האוסטרלים הם אימצו בחום וכך התחילו ללמוד את המקצוע.
הקיבוץ הוקם רק בחודש דצמבר שנת 1943, זאת לאחר שנקנו הקרקעות על ידי ראשי ההתיישבות. אותם צעירים ממצפה הים, העתיקו את מקום מושבם אל שטחי הקיבוץ כיום והחלו בתהליך הקמתו. לקיבוץ הצעיר עוד לא היה שם, והחברים דנו בזה המתאים. תחילה הם חשבו לקרוא לו בשם אדיר-עם, רעיון שנפסל ולאחר מכן חשבו להשאיר את השם המקורי מצפה הים, אך באזור הזה של המדינה אין באמת ים וכך השם נפל.
מספר חודשים לפני כן פרץ מרד הלוחמים היהודים בגטו ורשה. אחדים מהם, הצליחו לברוח מפולין ומספר קטן של שנים לאחר מכן הגיעו גם הם לישראל. אלו החלו לספר לחברי השומר הצעיר הוותיקים בארץ אודות מעשי הגבורה של המרד ובמיוחד, אודות גיבור יהודי אחד בשם מרדכי אנילביץ', אשר נלחם ופיקד על הקרבות נגד הגרמנים ונפל במהלך ניסיון המרד. מוסדות המיישבים הציעו לתושבי המקום לקרוא ליישוב החדש בדרום על שמו.
למרות סירובם תחילה מפאת צניעות, שכן לא חשבו בני היישוב החדש שהם ראויים להיקרא על שם גיבור כזה, הם התרצו לאחר שאנשי המוסדות הפצירו בהם שלעם בישראל נדרשת דמות של מנהיג. וכך, לאחר הצבעה משותפת, הם החליטו לקרוא לקיבוץ יד מרדכי. כוורות הדבש שפועלות ביד מרדכי כיום, הועברו מאזור נתניה אל האזור החדש ומאז, הענף היחידי ששרד בקיבוץ משנת 1936 ועד היום הוא ענף הדבש.
בשנת 2002, חברי הקיבוץ הבינו שעל מנת לשרוד את השוק התחרותי שהתפתח ועל מנת להמשיך לפתח את המותג ואת החברה, עליהם לחבור לחברה חזקה במשק וכך נולד החיבור עם חברת שטראוס-עלית שכיום היא שטראוס גרופ. חברי הקיבוץ חששו תחילה מהמהלך ומתוצאותיו.
"כאשר עופרה שטראוס הגיעה באחד הימים לשיחת הקיבוץ בכדי לשכנע את החברים בטובת המהלך, אחד מאנשי הקיבוץ הוותיקים ביקש את זכות הדיבור. הוא ביקש ממנה דבר אחד, ששם המותג ישמר על אריזות הדבש כפי שהוא, שכן יש לו משמעות היסטורית עמוקה בשביל החברים ובשביל המדינה (או כדבריו - 'יד מרדכי זה לא רק דבש'). עופרה מיד נענתה בחיוב לבקשה".
את הדברים הללו אומר יאיר שוורץ, מנהל הרכש של מכוורת יד מרדכי מעל ל-20 שנה ובעצמו בן הקיבוץ. חברת שטראוס-עלית (כיום שטראוס) רכשה בסופו של דבר 51% מהבעלות על המכוורת בינואר 2003. "כשנשאלה שטראוס מדוע חשוב לה ה-1% הנוסף של השליטה, היא השיבה: זהו לא אחוז שליטה, זהו אחוז האחריות". מהלך זה אפשר למכוורת להמשיך ולהתפתח לתחומי פעילות חדשים, כאשר הקיבוץ ממשיך לשמור על 49% בעלות, עם שותפות מלאה בניהול. "התרומה של המהלך הזה לקיבוץ הייתה אדירה, היא עזרה לנו להמשיך לפרוח והעניקה לנו ביטחון כלכלי גם בתקופות קשות כמו סבבי לחימה למשל.
"לאורך השנים, וותיקי הקיבוץ עבדו מאוד קשה כדי לייצר ולשמר את מותג יד מדרכי, מותג אמין ואיכותי עם ערך לאדמה וזיקה לארץ ישראל וכיום, כאשר מישהו מציין את השם יד מרדכי מיד הקונוטציה שעולה היא דבש. מי שעובד בענף הזה חייב להיות משוגע לדבר, שכן זאת עבודה קשה וסיזיפית. בחברה מועסקים 45-50 עובדים לא רק מהקיבוץ, אלא מכל אזור הדרום ובכך היא מהווה גם מקור תעסוקתי אזורי לרבים. המקום הזה הוא ממש משפחה וחלק מהעובדים איתנו כבר מעל 20 שנה".