הלבנה כחוק: התשובה למשיכות כספים במחאה על הרפורמה?

בזמן שמנהלי הבנקים מדווחים על משיכות כספים מועטות - לפחות לפי שעה - לטובת העברתם לחו"ל, על רקע המחלוקת הציבורית הנוגעת לרפורמה המשפטית המתגבשת, אחרים דווקא מנסים להכניס כספים לישראל, וללא הצלחה.

חלקם הם מעלימי מס ישראליים, שנתקעו עם מספר כולל מוערך של מיליארדי שקלים בחו"ל, בהם אין ביכולתם להשתמש בשל תקנות בינלאומיות שונות שעברו בשנים האחרונות, המחייבות את הבנקים להבין מהו מקור הכסף המבוקש להפקדה, ולבחון אם הוא עומד בקריטריונים שהוגדרו על ידי המחוקק טרום קבלתו.

הכנסת הכספים לישראל, עם זאת, אינה רק אינטרס צר של בעל הכספים, אלא גם אינטרס לאומי, שהרי הכספים מגדילים את קופת המדינה הן ממיסים מיסים ישירים והן ממיסים עקיפים על ידי הגדלת נפח הצריכה המשקית.

רשות המיסים, לפיכך, החלה כבר לפני מספר שנים ב'נוהל גילוי מרצון', לפיו אזרחים ישראלים, שלכאורה העלימו מיסים בעבר, בין אם מחוסר הבנת החוק ובין אם בזדון, יוכלו להצהיר מיוזמתם על הכספים שלא עברו את מבחן ההכנסה הנדרש.

ההצהרה מאפשרת להם להגיע להידברות מול רשות המיסים על גובה המס הנדרש, לשלמו, ובכך ניתנת להם האפשרות להשתמש בכספים כמקור לגיטי ש'הולבן' על ידי המדינה.

על פי נתוני מס הכנסה התקיימו עד עתה שתי הוראות שעה של גילוי מרצון, כאשר ההליך השני כלל גם נוהל מיוחד ליהלומנים. במסגרת ההליך הראשון נגבו על ידי רשות המיסים כ-2.2 מיליארד שקל, ובמסגרת ההליך השני נגבו כ-162 מיליון שקל בהליך הרגיל לצד כ-1.6 מיליארד שקל בהליך היהלומנים.

רשות המיסים בוחנת מעת לעת הוראת שעה נוספת לגילוי מרצון, אך לוואלה נודע כי הוראת שעה שכזאת התגבשה כמעט במלואה ונמצאת כיום בהליך בחינה של הפרקליטות. מעבר לאישורה הנדרש על ידי הגורמים המשפטיים, לטובת הורדת האלמנט הפלילי מהמגלים, נוהלי גילוי מרצון הקודמים הובילו לביקורת ציבורית על אי ענישת מעלימי המס, שגם עברו על החוק - וזוכים בעצם להלבנה חוקית של רוב הכספים שהעלימו.

לפיכך - וכדי לצמצם את הביקורת, נוהל גילוי המס המתגבש, שצפוי להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים, עתיד לכלול בתוכו גם רכיב של קנס לצד תשלום המס על הכסף שהועלם מעין המדינה, בדמות אחוזים נוספים שיושתו על שומת המס שתיקבע על ידי רשות המסים.

הקנס, עם זאת, אינו המשוכה היחידה שהמעלימים יצטרכו לעבור: לפי הנוהל המתגבש רשות המיסים תוכל לתבוע את מעלימי המס גם לאחר הגילוי, בהנחה והצדדים לא הצליחו להגיע לשומה מוסכמת. התביעה תוכל להתבסס רק אם רשות המיסים תצליח להגיע למסמכים המוכיחים את ההעלמה.

עו"ד נאוה הנס, מומחית בתחום עבירות מיסים והלבנת הון ולשעבר מנהלת תביעות מחוז מרכז ברשות המסים: "על פי חוק איסור הלבנת הון נאסר על הבנקים לקבל כספים שאינם יודעים לזהות את מקורם או כאלה שנאסר עליהם לקבלם תחת הגדרות שונות.

ויחד עם חוק המזומן, אשר אינו מאפשר לעסקים לקבל כספים משמעותיים במזומן, והגבלות נוספות, הפכו את הכספים שנצברו על ידי מעלימי מס ישראלים במה שהם העריכו בעבר כמפלט, והצטברו לרוב תחת שמות של חברות זרות ייעודיות שהוקמו לטובת כך, לכלואים.

נוהל גילוי מרצון הפך, לפיכך, למפלטם החדש והחוקי של המעלימים, שעתיד לאפשר להם שימוש בו לאחר ששילמו את המס הנדרש בגינו. גם למדינה זה כדאי כי היא מכניסה לקופתה כספים שאין ביכולתה להגיע אליהם.

בנוהל המתגבש בניגוד לקודמים צריך לנקוט משנה זהירות נוכח ההתייחסות להליך הפלילי מצד המדינה, ובנוסף אסור לשכוח כי ניתן לפתוח כנגד המעלימים גם בהליך האזרחי, ועל כן יש לגשת לנוהל באופן נכון ומסודר, לצד כנות מלאה מצד המעלים - שגם תשתלם לו".

רו"ח אדי קופמן, גם הוא יוצא רשות המיסים, הוסיף: "לא כל מעלימי המס מבצעים זאת בזדון. חלקם אינם מודעים לנדרש או קיבלו ייעוץ חשבונאי שגוי שהפך אותם בעל כורחם, ואולי אף ללא ידיעתם, לעבריינים.

חשוב להבין שרוב הניגשים לנוהל גילוי מרצון אינם עברייני מס כרוניים או עבריינים פליליים, שמוצאים פתרונות אחרים להזזת כספיהם ולא מסתמכים על נוהלי גילוי מרצון.

לפיכך, במדינות המערב מתקיים מזה שנים נוהל קבוע של גילוי מרצון, מסודר ועקבי, המאפשר לאזרחים לתקן את טעותם, לצד קנס המשולם על ידם בגין הטעות שביצעו.

בישראל, בניגוד למתקיים כיום במדינות המערב, אין נוהל גילוי מרצון קבוע המוסדר בתקנות או חקיקה, וכדי להוציאו לפועל נדרשת רשות המיסים בגיבושו לתקופה המבוקשת, ולהעבירו לאישור הפרקליטות.

הצפי הוא כי נוהל גילוי מרצון המתגבש יניב למדינה הכנסות דומות לאלו שהושגו בנוהל הרגיל שלפניו, ומסתמן כי הקנס שיוערם על גבי אחוז המס שיידרש יעמוד על כ-5%" .