אין מקום אחר? לכסף ולרעיונות מישראל, דווקא יש

בשבוע שעבר פורסמה הודעת עינת גז, מייסדת ומנכ"לית פאפאיה גלובל, כי החברה מוציאה את הכספים מישראל, הודעה שהכתה גלים בתקשורת.

נוסף על כך, בעקבות מחאת הכלכלנים נגד השינויים במערכת המשפט, ערך ראש הממשלה בנימין נתניהו כנס בהשתתפות אנשי עסקים בכירים, בכוונה להרגיעם. בכנס, אמר מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, כי מתחילה תנועת משיכת פיקדונות מחשבונות ישראליים של משקיעים זרים, כך לפי מקורות בתקשורת.

קשה לדעת עד כמה המספרים, לפחות לפי שעה, הם מאיימים, אבל חשוב להבדיל ביון צעדי מחאה, שכשמם כן הם - נועדו למחות ולהתריע, לבין מגמות שעלולות להתפתח לסכנה של ממש לענף שנחשב ל"קטר" של המשק הישראלי. ננסה לעשות סדר בדברים.

ישנם כספים שהם רק עודפי מזומנים, כספים שנמצאים בחשבונות עובר ושב. הם כאלה שפחות משמעותיים לכלכלה ולפעילות העסקית במדינה, ומשמעותיים יותר לבנקים שמקבלים עמלות על ניהול החשבון ופעולות בנקאיות. הוצאת כספים כאלו הם בעיקר צעד מחאתי, שהנזק העיקרי הוא הרעש התקשורתי שנוצר מפעולה כזאת.

מול כספים אלה ישנם כספים שנמצאים בישראל ומיועדים לתשלומים לספקים, או כסף פנוי להשקעות בחברות ישראליות. הוצאת כספים שכזאת היא צעד משמעותי שפוגע ישירות בכלכלה הישראלית.

ישראל כידוע היא "אומת הסטארט-אפ". כפועל יוצא, יש בישראל הרבה יזמים, סטארט-אפיסטים וחברות טכנולוגיה, שמטרתן מראש היא יציאה לשוק העולמי עם הרעיון הישראלי. חברות ישראליות כאלה מחפשות מראש את הפריצה הבינלאומית, והחלטות כאלה ואחרות - אם יתקבלו על ידי משקיעים זרים או קרנות בינלאומיות, יכולות להקטין מראש את סיכויי ההצלחה של חברה ישראלית בשוק רווי תחרות, בו יש המון חברות עם רעיון מצוין ומעט מאוד משקיעים.

השלב הראשון הוא כמובן פתרון טכנולוגי חדש, או שיפור משמעותי לפתרון קיים. השלב הבא יהיה לחשוב לאיזה שוק וקהל יעד הפתרון מתאים.

עם היציאה לשוק העולמי, החברה הישראלית צריכה להחליט האם להעתיק את כלל הפעילות העסקית לחו"ל, או להקים בחו"ל חברה לצרכי שיווק ומכירות, ובישראל להשאיר את המטה והנהלת החברה, יחד עם עובדים ומתכנתים. במקרים רבים מדינות באירופה יפתו את החברות הישראליות במענקי מדינה, תמיכה והקלות מס, רק אם אלו יעבירו לחו"ל גם את המרכז והפיתוח, במטרה לקלוט צוותי עבודה ישראלים שיתגוררו בשטחן. כבר כיום אנחנו יכולים לראות קהילות רבות של ישראלים בברלין, ברצלונה, דבלין ועוד.

במידה ולחברה הישראלית יש פעילות עסקים גם בישראל וגם בחו"ל, הרי שלרוב החברה מייצרת הכנסות ורווח בשתי המדינות, ולכן לרוב תצטרך לדווח ולשלם מס ביותר ממדינה אחת. בכדי לא לשלם מס כפול חשוב לקיים פעילות עסקית עם מדינה שלישראל יש איתה אמנה למניעת כפל, אותה אמנה שתסדיר את חובות הדיווח ותשלום המס בין המדינות.

גרמניה
גרמניה נתפסת בפני חברות רבות (לא רק ישראליות) כשער מרכזי לפעילות עסקית בכל אירופה. עם כלכלה יציבה ותעשייה מסורתית הידועה באיכותה הגבוהה, מרובה במפעלים השייכים למשפחות גרמניות הפועלים לאורך דורות...

יחד עם זאת, המדינה פחות ידועה בפיתוחים טכנולוגיים חדשים, ולכן חברות רבות בגרמניה מחפשות פתרונות טכנולוגיים בישראל ובעולם. גרמניה כיום היא אחת המדינות המובילות בעולם בין אלה הנותנות מענקים וליווי של חממות טכנולוגיות, וחברות רבות בישראל רואות בגרמניה כשער לפעילות עסקית בכל אירופה.

ספרד
ספרד הופכת בשנים האחרונות לאחת המדינות עם הכי הרבה הטבות לחברות טכנולוגיה וסטארט-אפים. עם השפה הספרדית שמדוברת באזורים רבים של העולם, ספרד מנהלת פעילות עסקית ענפה עם מדינות אמריקה הלטינית, דרום אמריקה ועוד. לכן ישראלים רבים רואים בספרד כשער למדינות בצד השני של כדור הארץ. זאת ועוד: עם תיירות ענפה, חברות ספרדיות מקומיות מחפשות טכנולוגיה חדשה בתחום הפוד-טק והתיירות.

אירלנד
אירלנד ידועה כמדינה שחברות ישראליות רבות החליטו להקים בה את משרדי החברה ושיכנו בה את מקבלי ההחלטות בחברה. זאת בעיקר בגלל העובדה שמס החברות הממוצע באירלנד הוא נמוך יחסית לאירופה ושאר המדינות המפותחות בעולם, מס חברות של כ- 12.5% כבר לאורך שנים (בישראל לשם השוואה, מס החברות הוא 23%, כמעט כפול - נכון לשנת 2023). יתרונות נוספים של אירלנד הן השפה האנגלית שמקלה מאוד על ביצוע עסקים במדינה, ביחד עם מערכת בנקאות מתקדמת וקירבה פיזית לכל מדינות אירופה (ובאופן יחסי, גם לארה"ב).

הכותב, יניב אנג'ל, הוא מומחה למיסוי בינלאומי, המלווה חברות זרות בישראל, וחברות ישראליות בחו"ל, Auren ישראל, פירמת ייעוץ בינלאומית.