מאות אלפי עובדים במשק מוגדרים כעובדים יומיים ולא כאלו שמועסקים במתכונת חודשית. לכאורה, מדובר רק על ניואנס הגדרתי ותו לא, אולם סקר חדש מגלה כי רבים מהם לא מקבלים את מלוא הזכויות להן הם זכאים.
על פי סקר שערכה לאחרונה חברת עוקץ מערכות, ב - 16.5% מתלושי השכר של עובדים אלו נמצאו טעויות בחישוב רכיבי השכר. הסקר בחן 3,265 תלושי שכר שהפיקו 321 חשבים וחשבות שכר בשנה האחרונה. מהממצאים עולה כי שיעור הטעויות גדול יותר דווקא בעסקים קטנים ובינוניים, ופחות בעסקים גדולים.
"עובד שעתי/יומי" הוא עובד ששכר עבודתו משולם על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל. לשון החוק קובעת כי עובדים שעתיים/יומיים זכאים לכל הזכויות שמוקנות לעובדים מכוח חוקי המגן, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. ההבדל בין סוגי העובדים השונים הוא בעיקר באופן חישוב הזכויות הכספיות.
מי שאחראי על הפן החשבונאי של שכר העובדים וזכויותיהם הפיננסיות והסוציאליות הוא חשב שכר. הוא זה שמפיק את תלושי השכר בפועל ומתפקידו לדאוג להעברת דיווח מתאים לרשויות המס כנדרש בחוק. הבעיה היא שאף כי מדובר בתפקיד עם אחריות עצומה, רוב חשבי השכר בישראל כלל לא הוכשרו לתפקיד. בהתאם לכך, אחת מנקודות התורפה או הטעויות השכיחות שמבצעים חשבי השכר היא בחישוב של השעות הנוספות אותן זכאים העובדים לקבל. במקרה שהעובד עבר הן את מכסת השעות היומית והן את מכסת השעות השבועית של שעות העבודה, חישוב השעות הנוספות יהיה ברמה יומית, ולאחר מכן ברמה השבועית: תחילה יש לבדוק ברמה היומית אם העובד עבד מעבר לשעות התקן היומי. שעות עבודה מעבר לשעות התקן היומי יחושבו כשעות נוספות. לאחר מכן בודקים ברמה השבועית מהן שעות העבודה הרגילות שבהן עבד העובד במהלך השבוע (ללא השעות הנוספות היומיות שכבר חושבו). שעות שמעבר ל-42 שעות התקן השבועיות ייחשבו כשעות נוספות ברמה השבועית.
בנוסף לאמור מעלה, טעות נוספות ושכיחה הינה במועד תשלום השכר לעובדים יומיים. לשון החוק קובעת כי לעובד שעתי/יומי יש לשלם את השכר בתום מחצית החודש שבו הועסק (אלא אם חל עליו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה שנקבע בו מועד אחר). אולם מנגד, על פי ממצאי הסקר 9.8% מהעובדים היומיים - לא מקבלים את השכר במועד האמור. לצד זאת, יודגש, כי עובדים שעתיים או יומיים יכולים להסכים ששכרם החודשי ישולם עבור תקופות של חודש שאינן בהכרח חודש קלנדרי. במקרים כאלה, המעסיק חייב לשלם את השכר החודשי בתום "תקופת החודש המוסכמת" שעליה הסכימו הצדדים. שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום תקופת החודש המוסכמת ייחשב כשכר מולן, והעובד יהיה רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצויי הלנת שכר.
חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שעוסקת באספקת שעוני נוכחות ופתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם " קיים פער משמעותי בין כובד משקל האחריות של חשב השכר לבין האופן בו חלק מציבור המעסיקים תופס את התפקיד. חשב שכר מיומן, מעודכן ומורשה, שעובר השתלמויות תכופות, הוא נכס ארגוני וכזה שמחזיק בידע בעל ערך רב".