מרד הכלכלנים אינו רק חסר אחריות, אלא גם חסר בסיס

נקדים ונאמר: המשק הישראלי היום החזק ביותר בעולם, כך עפ"י בחינה של נתוני מקרו הניתנים למדידה בהשוואה בינלאומית. הנתונים מצוינים: העודף בחשבון השוטף של ישראל ביחס לתוצר 4.3%, דומה לזה של המעצמה הכלכלית והטכנולוגית היעילה, הולנד, טוב יותר מהמעצמה הגרמנית 3.4%, רק דנמרק ושוויץ במצב טוב יותר - דנמרק עם 15.2% ושוויץ עם 11.7%.

כלומר מרבית המדינות לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, ה-OECD, נמצאות מאחורינו: בריטניה עם מינוס 3.1% ודרום קוריאה עם מינוס 1.9%.

הנתון האחרון לגוש היורו כולו, עומד על מינוס 1.2% וזה של שבע המדינות העשירות בעולם הוא מינוס 2.2%. העודף בחשבון השוטף נובע בעיקר בגלל שעשירית מהעובדים, קרוב ל-390,000 עובדים בתעשיית ההייטק, שישראל גילתה ומפיקה גז משדות בים התיכון (למרות שגורמים פנימיים חתרניים ניסו למנוע זאת) ואל אלה נוסיף גם את העלייה בחריצות הדור הצעיר שמגובה ביוצאי בריה"מ לשעבר, יוצאי יחידות מובחרות במודיעין ולוחמי קומנדו שיוצאים לשוק הפרטי לאחר השרות.

למי שאינו כלכלן נאמר כי החשבון השוטף הוא סך כל זרמי ההון בין ישראל וארצות הסחר שלה, כולל שירותים, סחורות והעברות חד צדדיות בין מדינה לרעותה כולל תשלומי שכר וזרמי רווחים בגין השקעות. מטבע הדברים חשבון השוטף מצביע על התחזקות המטבע במדינה בה יש עודף ומאלץ בדרך כלל בנקים מרכזיים לריבית נמוכה בכדי למנוע התחזקות המטבע יותר מדי, מה שעלול לפגוע בכושר התחרות של המדינה, מעבר לצורך להעלות הפריון באמצאות שער חליפין חזק.

לפתע באה דבוקת כלכלנים, רובם עם סדר יום אנטי-ביבי, מזהירה מפני הרפורמה במערכת המשפט וטוענת, בלי הסבר נקודתי, כי הכסף וההשקעות יברחו מישראל. הדבוקה, אולי דבוקות, לא הסבירו כיצד הרפורמה תפגע ותבריח המשקיעים, רק צייצו מבלי לפרט. אז נזכיר לחברים היקרים כי ההייטק בישראל צומח ויישאר בישראל, כי כרגע יש ריכוזי מחקר אדירים בעולם: עמק הסיליקון בקליפורניה, מסצ'וסטס ואזור ניו אינגלנד במערב ארה"ב, יפן, דרום קוריאה, גרמניה, מחוזות בסין ו... עדיין - ישראל עם הציון הגבוה ביותר.

אין כיום חברת רכב או חברה טכנולוגית המכבדת עצמה בעולם, שאין לה סניף בישראל, לכן מלאו משרדים בתל אביב גם בעורכי דין ורואה חשבון בנוסף להייטקיסטים כולם מוכוונים לשרת את החברות הזרות הצמאות ליכולות הטכנולוגיות של ישראל. מפחידים אותנו מבריחת חברות?

לאן יברחו? לאוקראינה שהייתה קבלנית משנה לחברות ישראליות שבימים אלה מלאה שנה לפלישה הרוסית ההרס או לסין שם לא בטוח שהרעיון שהעלתה והפטנט יישאר בחזקתך הבלעדית? או אולי לבריטניה המצטמקת או לגרמניה שנמצאת בקיפאון כלכלי? כוח ההייטק בישראל הוא תוצר לוואי של הצבא ומערכות המודיעין הנמצאים פה בישראל. מה חושבים הרוטנים? אולי שיחידת 8,200 תעבור פתאום לדרום קוריאה? או אולי המפלט נמצא בקליפורניה, הרחק מהמשפחה בחגי תשרי ופסח?

חלק מהמאיימים טוענים שחברות זרות לא ישקיעו בישראל, היכן ישקיעו? באירלנד שם סדר היום הוא שיכר? גם כרגע היקף ההשקעות הזרות בישראל מסתכם ב- 227 מיליארד דולר ועוד 186 מיליארד דולר בני"ע. כלומר: מי שיברח יפסיד את המרכז והידע השזורים פה בין החברות מול החברות המשקיעות מחו"ל.

חברות אחרות מחכות בתור להשקיע בישראל. ישראל היא לא אותה מדינה ענייה שהייתה בזמן מלחמת המפרץ עת חובותיה נטו היו 35% מהתוצר, ישראל מלווה נטו במכשירי חוב 193 מיליארד דולר, סכום המהווה 37% מהתוצר, כן ממינוס 35% לפלוס 35%. כן, העולם חייב לישראל כסף רב ולא ישראל חייבת לעולם! זה בנטו חובות שהם פחות ממכשירי החוב שהעולם חייב למשק הישראלי.

המאיימים, אולי בעיקר מבוגרים לא מעודכנים, עדיין בטראומה של משק ישראלי חלש עם חובות אדירים וקשיי גיוס הון, לא עוד. חברות בינלאומיות ומלווים עומדים בתור כדי להשקיע בישראל. הכסף מחפש תשואה ורווחים, ופה בישראל הרווחים הגדולים הם בשוק האג"ח, עם כושר החזר מצוין של המדינה ודירוג אשראי -AA.

חברות דירוג האשראי בוחנות עוד פרמטרים: לישראל היה בשנת 2022 עודף תקציבי של 0.6% מהתוצר, בין הבודדות בעולם עם עודף כזה. לא זו בלבד, היחס של החוב לתוצר הוא כבר פחות מ-60%, יש מעט מדינות עם הישג כזה כגון גרמניה ופינלנד.

לאן רוצים לברוח? לסינגפור עם משטר חצי טוטליטרי עם חוב לתוצר של 126%, אולי ליפן עם חוב של 237% לתוצר בנוסף לקשיי השפה והתרבות, או לספרד עם חוב לתוצר 96%, או אולי לבריטניה הנסוגה כלכלית - עם חוב לתוצר של 81%, או אולי לארה"ב המבטיחה עם 107% חוב לתוצר וללא סבסוד ממשלתי כולל הנחות במס כנהוג בישראל?

את כל הפרמטרים האלה בודקות חברות דירוג האשראי. עוד נזכיר לכל דבוקת הכלכלנים שדירוג האשראי הוא יחסי למדינות אחרות, ככל שמצבן של המשקים בעולם גרוע יותר, כך כרגע המצב כי מרבית העולם בקיפאון ונסיגה, כך דירוג האשראי של ישראל גבוה יותר ובהתאמה, האטרקטיביות להשקיע בישראל עולה דווקא בשנת 2023. מה לעשות? הכל יחסי.

חברות דירוג האשראי אינן בוחנות רק מצב נוכחי אלא גם עתידי, כמו כושר צמיחה רציף. ישראל עושה זאת היטב מאז 2003, מזה עשרים שנה - והרציפות היא עוד נקודה לזכותה של ישראל. בעוד שישראל נהנתה עד כה מצמיחה בזכות מחיר האנרגיה הנמוך (בשל גילוי מרבצי הגז בים התיכון) ותעשיית ההייטק, נוסף בשנה האחרונה ולשנים הבאות אלמנט נוסף שדבוקת הכלכלנים שכחה, המחזק אף הוא את המשק הישראלי, נתון שאליו ישימו לב דווקא חברות דירוג האשראי: הביקוש האדיר למוצרי בטחון, הגנה והתקפי, כולל מערכות אלקטרוניקה צבאיות, שרוב הצבאות בעולם המערבי משחרים לפתחנו כדי לרכוש או להשכיר, על רקע המלחמה באוקראינה.

המלחמה מעודדת את אירופה לרכוש ציוד בישראל והמתיחות בין סין וצפון קוריאה למדינות המערביות בדרום מזרח אסיה, מעודדת רכישת וקניות ושיתוף פעולה אפילו מצד יפן, נוסף לדרום קוריאה וממנה עד לאוסטרליה. את סוד התעשייה הביטחונית הישראלים סוכנויות דירוג האשראי רואות ויראו, מה שאין דבוקת הכלכלנים יכולה לראות מפני שטחו עינה מהשנאה לביבי.

ללא ספק חייבים לשנות את מבנה הרפורמה בתחום המשפטי, שממשלת הימין הקיצוני דוחפת בעיניים שטחו מלראות את ההשלכות. אבל בניגוד לדבוקת הכלכלנים, אנחנו נפרט.

שינוי שיטת בחירת השופטים חיונית. אין לזה אח ורע בעולם, שגילדה של שופטים חברה בוועדה לבחירת שופטים בבחינת חבר מביא חבר. זהו נפוטיזם המעלה קבס. לא זו בלבד, הנפוטיזם מביא לכך שאין ייצוג הולם לכלל השכבות בבית המשפט העליון, בעיקר מדובר בהדרת מזרחיים. השיטה צריכה שהממשלה והכנסת, קואליציה ואופוזיציה, ייבחרו את השופטים, לא רק הממשלה.

השינוי שהממשלה רוצה לבצע בתחום פסקת ההתגברות גרוע מאוד, התגברות באמצעות 61 ח"כים בלבד, אינה הולמת - כי כל חוק שבית המשפט העליון יפסול או ישנה אפשר יהיה מיד לבטל באמצעות פסקת ההתגברות.

צריך להפעיל פסקת ההתגברות ברוב של 70-80 חברי כנסת, כלומר בהסכמה רחבה. החשש בנושא זה קיים, כאשר מה שצריך להדאיג הוא פגיעה בזכויות הקניין, דבר שאם יקרה עלול להדיר מכאן השקעות. אין סיכוי שנתניהו - למרות שנדחק לפינה - יאפשר הדרה של זכויות קניין, זה ממש בניגוד מוחלטת לתפיסתו. כרגע שולטת ממשלה סופר ימנית וקפיטליסטית ששר האוצר שלה קיצוני בתחום זה כפי שאף לא שר אוצר היה בעבר. אז ממה המשקיעים יכולים לחשוש?

חברת דירוג האשראי מודיס עדכנה בסוף נובמבר את שיטת ההערכה שלה לחוב של מדינות שהיא מכסה. היא בוחנת את התנודתיות בשינוי בהיקף גידול התוצר מקו המגמה, את המדיניות המוניטרית והפיסקלית לסף האינפלציה הנסבלת, עורכת בחינה מדוקדקת של מבנה התקציב וסעיפיו הגלויים והסמויים, בכדי לבחון את מגמת החוב של השלטון, סוקרת את החוב החיצוני של המדינה במט"ח, את הנכסים הכספיים של המדינה ומוסיפה בחינה מדוקדקת כיצד מתחשבים בפקטורים של ה-ESG במדיניות בפועל.

כאמור, אחת הטענות שנשמעו היא שחייבים להתחשב ב-ESG, איכות הסביבה עבור E, סוציאליות וחברתיות עבור S וממשל תאגידי עבור G, אם תרצו Environmental, Social, Governance. הדרישה במקרה שלפנינו, כי במדינה וזרועותיה, בממשל תאגידי, Governance, יהיה ייצוג הולם לכל שכבות האוכלוסייה וענפיה, במקרה שלנו, כי בבית המשפט העליון יהיה ייצוג לכל ענפי האוכלוסייה ללא אפליה בגין צבע מין והשתייכות חברתית.

כלומר, האבסורד הוא שכרגע קבוצה אחת שולטת בבית המשפט העליון, הגיוון - שיש לקוות כי הממשלה הנוכחית תביא - יגרום דווקא לחיזוקו של הממשל התאגידי, במקרה שלנו המדינתי. במסגרת הגיוון נקווה לראות בית משפט שבו יותר מזרחיים וחרדים, דבר שיביא דווקא לחיזוק דירוג האשראי של ישראל.

כאמור, חברות דירוג האשראי בוחנות גם את שעורי האינפלציה הקיימים והצפויים. אם הממשלה תתמיד לבצע שינויים שהחלה בהם, כגון פתיחת המשק לתחרות של ממש בפני העולם ואף תשתתף בהפחתת העלאות מחירים יזומות ע"י הממשלה בימים מטורפים אלה בעולם (כפי שמדינות רבות באירופה עושות), הדירוג דווקא יתחזק. אם מסתכלות חברות דירוג האשראי על שעור האבטלה, בישראל הוא קרוב לחיכוכי ועומד על כ-3.8%-4.2% בחודשים האחרונים.

דווקא בתחום ה- E - איכות הסביבה, הממשלה הנוכחית תקבל ניקוד רע בשל ההחלטה לבטל את המיסוי על כלים חד פעמיים. עוד נדרשת מדינה מתקדמת לבצע מגוון פעולות לפינוי פסולת קיימת ומניעת הצטברות פסולת נוספת בכל התחומים, תוך דאגה למחזור.

ישנה גם אחריות תאגידית בנושא ה-S, הסוציאל. משקיעים מחפשים חברות וגופים אשר מקדמים אתיקה בתחום הסוציאלי והצדק, כולל גיוון, קהילות מבוזרות, צדק חברתי ועוד. חברות הנלחמות נגד גזענות ונגד אפליה מגדרית.

ההכרזה של חלק מראשי הבנקים בפגישה עם ראש הממשלה על כך שגופים מסוימים החלו להוציא כסף ממערכת הבנקאות ומישראל, אינה חוקית, עפ"י חוקי המדינה, צריך לדווח על שינויים כאלה רק במגנא, שהיא מערכת של הרשות הסטטורית לני"ע, בה צריך לעבור כל המידע להפצה דרך האינטרנט של מכלול הדיווחים הנדרשים עפ"י חוק, הכפופים לפיקוחה של רשות ניירות הערך.

האם דברי חלק מהבנקאים שהביאה לתבהלה בשוק ני"ע ייחקר על ידי רשות ניירות הערך או ע"י המפקח על הבנקים או לחילופין ע"י רשות שוק ההון? נמתין לראות מה היועצים המשפטיים הנוכחיים של האוצר, הרשות לני"ע והיועצת המשפטית לממשלה יעשו.

בחירת יועצים משפטיים למשרדי הממשלה היא סבוכה, בעשרות השנים האחרונות היועצים המשפטים במשרדי הממשלה הפכו חלקית לשומרי הסף הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה הם בוחנים עניינית הצעות לשינויים, אך בשנים האחרונות מתוך עצמאות יתר שלעתים גררה לכך שמשרדי ממשלה או שרים לא יכלו להכתיב מדיניות. ההצעה הנוכחית של הממשלה דרקונית, אין חובה לקבל שתהיה עצה משפטית שתינתן לשרים ולא תחייבם.

אבל המצב הנוכחי ששרים כבולים לעתים בצורה מוגזמת ע"י היועצים המשפטיים דווקאיים (כאמור: מול השינוי המוצע שאף הוא גרוע), מחייב למצוא מוצא סביר של ייעוץ, התדיינות והגעה להסכמה. סוגיה זו כלל לא קלה לפתרון ועלולה לפגוע בתפקוד משרדי הממשלה אפילו בצורה קשה יותר מאשר היום. הרי הנפגעים ייפנו לבתי המשפט, אז מה? יחוקקו פסקת התגברות ברוב זעיר של 61 חברי כנסת לכל החלטה של בית המשפט העליון, אליו יפנו הנפגעים מפעילות השרים?

אכן לא פשוט, אבל מפה ועד הפחתת דירוג האשראי של ישראל על כלכלתה החזקה מאוד, הדרך ארוכה.