וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עובדים בירוק: שומרים על הסביבה גם במקום העבודה

אילנה שטוטלנד

3.2.2023 / 16:39

הירוק אולי מתחיל בבית, אבל נמשך במקום העבודה: עובדים שנושאי קיימות, סביבה ושמירה על כדור הארץ קרובים ללבם, החליטו ליזום פרויקטים בתחום ששינו את הרגלי הצריכה והמיחזור בחברות שבהן הם מועסקים

כדור הארץ - גודל סקר. ShutterStock
לקראת ט"ו בשבט: עובדים שהחליטו לקדם את האג'נדה הירוקה במקומות העבודה שלהם/ShutterStock

בשבוע הבא נציין את ט"ו בשבט, חג האילנות שהפךבשנים האחרונות לא רק לסמל של נטיעות אוא גם לחג של קיימות ושמירה על אג'נדה של איכות הסביבה.

נושא הקיימות ואיכות הסביבה מעסיק רבים בשנים האחרונות. רובנו מסתפקים בלהיות ידידותיים לסביבה, כלומר - מפרידים אשפה בבית, משליכים כל סוג לפח הנכון ועוד הרגלים קטנים שאימצנו עם השנים. אולם יש מי שהנושא כה קרוב לליבם, עד שהחליטו שלא די בשינוי האישי, הביתי או המשפחתי - ופעלו כדי לשנות את ההרגלים גם במקומות העבודה שלהם.

יצאנו לפגוש כמה מהם - הם אולי לא יצילו את כדור הארץ, או יעצרו לבדם את אפקט החממה, אבל הם דוגמא לכך שגם שינויים גלובליים אדירים יכולים להתחיל ביוזמה קטנה.

ענבר מדינה ורואן אלקרנאווי. שירין אלקרנאווי,
ענבר מדינה ורואן אלקרנאווי, סודהסטרים/שירין אלקרנאווי

בוטיק יד שניה, סודהסטרים

"פנתה אלי עובדת ואמרה שיש לה ציוד של הילד - בגדים, נעליים, צעצועים - שכבר לא בשימוש. היא שאלה אם אני מכירה מישהו מהעובדים שאולי צריך את זה", מספרת ענבר מדינה, אחראית קשרי קהילה ומרכז מבקרים באתר התפעול של סודהסטרים בדרום. "נושא הקיימות והחיים הירוקים מאוד קרובים ללבי. גם בהתנהלות האישית שלי ובשגרת הבית אני משתדלת להיות טובה יותר כלפי הסביבה. כשהעובדת פנתה אלי, למעשה הבנתי שיש פה פוטנציאל למשהו יותר גדול".

מה עלה בראשך?
"הרעיון היה הקמת חנות בוטיק יד שניה באתר התפעול שלנו. פניתי למנהל שלי דאז, ולשמחתי גם הוא וגם סודהסטרים הרימו את הכפפה והקצו תקציב כדי להרים חנות. אפילו את השם - Stream Market - העובדים בחרו.

לבוטיק יד שניה העובדים בעצם יכולים להביא ציוד אישי שכבר לא שימוש, ועובדים אחרים שצריכים זאת יכולים פשוט לבוא ולקחת ללא כסף. מה שמדהים בסיפור הזה שיש פה בעצם כלכלה מעגלית, שהציוד מוצא בית חדש אצל עובד אחר וממשיך את הדרך שלו. זה גם מאוד מתכתב עם האג'נדה של סודהסטרים".

החנות הוקמה (לא במקרה) בתאריך 22/2/22, כדי להדגיש עוד יותר את נושא יד שניה. "עוד מעט אנחנו חוגגים שנה", אומרת מדינה. "היום אפשר למצוא בחנות הכל: בגדי נשים/גברים/ילדים, נעליים, ספרים, צעצועים. בחגים או באירועי שיא כאלה ואחרים אנחנו גם משתמשים בפלטפורמה הזו לעשות החלפות.

עכשיו למשל לקראת פורים הוצאנו קול קורא להביא תחפושות, שזה הדבר הכי חד פעמי יש. עובדים יכולים לבוא, להחליף וליהנות. בספטמבר, לקראת תחילת שנת הלימודים, העובדים הביאו תיקים, קלמרים במצב מעולה, ועובדים אחרים יכלו להשתמש בזה. אנחנו פה באתר מעל אלף איש. החנות מאוד פעילה ואפילו צוברת תאוצה. עכשיו אנו פותחים אותה גם לכמה שעות במשמרת לילה, לטובת מי שעובד בלילה.

יש בחנות עובדת ייעודית ליוזמה הזאת, רוואן אלקרנאוי. היא מתפעלת את החנות, נותנת שרות למי שמגיע, עושה מיון לציוד שמגיע, חלק מהדברים שולחת לכביסה. חלק מהדברים אנו גם תורמים לויצ"ו בבאר שבע או לעמותה ברהט".

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"
עובדי אינטל. מימין לשמאל: נוגה, אפרת, עדי וחיים. נועה ברדוגו,
עובדי אינטל. מימין לשמאל: נוגה, אפרת, עדי וחיים/נועה ברדוגו

"אתגר 22" ומסיבת החלפת בגדים, אינטל

"לשמחתי, בקבוצה שאני עובדת יש אופציה לבטא את הדברים הקרובים ללבך ולעבוד עם ה'פשן' שלנו", אומרת נוגה בן-ארצי וילדר, רכזת קשרי קהילה ואחריות תאגידית באינטל. "אני טבעונית כמעט שש שנים, צמחונית מעל עשור, ואחת הסיבות לכך הוא הזיהום הסביבתי שגורמת תעשיית הבשר, התעשייה הכי מזהמת בעולם.

כשהשתחררתי מהצבא ניסיתי את 'אתגר 22', מיזם של עמותת אנימלס, שבמהלכו מנסים 22 ימים תזונה מהצומח בלבד. מאז אני טבעונית. חשבתי לייצר גם אצלנו בעבודה קבוצה של עובדים שמעוניינים לצמצם צריכת מזון מהחי".
איך מרימים יוזמה שכזאת?
"קודם כל, הכנסתי את 'אתגר 22' למערך ההתנדבויות שלנו. זו הייתה הגדרה חדשה, כי עד עכשיו התנדבות היה למשל לארוז אריזות מזון. פתאום להיות טבעוני הפך גם להתנדבות בקטע של לתרום לסביבה ולבעלי חיים. בהתחלה לאנשים אולי היה קצת קשה לקבל זאת כהתנדבות, כי זו לא ההתנדבות הקלאסית, אבל אני חושבת שעם הסברה שלנו ועם הבנת חשיבות הנושא היו תגובות חיוביות לאתגר, בעיקר בקרב אנשים שתחום הסביבה קרוב ללבם. האתגר הראשון נערך לפני כשנה וזה מאוד הצליח. מאז עשינו עשרה מחזורים, ומעל 150 עובדים התנסו בכך".
יוזמה נוספת שבן-ארצי וילדר נטלה בה חלק הוא ארגון מסיבות החלפת בגדים. "המטרה כאן היא כפולה: גם לתרום לסביבה בכך שאנחנו מקדמים כלכלה מעגלית, וגם לתרום לכמה עמותות את הבגדים שנותרו בתום המסיבה", היא אומרת. "ביוזמה הזאת הייתי שותפה עם עובדים נוספים, ביניהם רגב זייד, מוביל הקיימות באינטל, וקרין ווסרמן שעובדת איתי".

ספרי על המסיבות.
"כבר היו ארבע מסיבות כאלה, בשתי פעימות. מסיבת קיץ בחיפה ובפתח תקווה, וממש לאחרונה עשינו עוד מסיבה בחיפה ומסיבה בירושלים. אלה מסיבות עם מוזיקה, וישנם גם סרטונים על השלכות תעשיות הטקסטיל. שבוע לפני המסיבה העובדים מביאים לעמדות ייעודיות בקמפוסים בגדים שהם לא צריכים, כל עוד הם באיכות מצוינת. הצוות המארגן תולה הכל על קולבים, מסדרים את חלל החדר, עושים אווירה של מסיבה ואז העובדים באים ויכולים לקחת כמה בגדים שהם רוצים, בתנאי שאכן יעשו בהם שימוש. היו יותר ממאות בגדים בכל מסיבה, בלי סוף בגדים. בסשן שעשינו בקיץ נעזרנו ב'צוות מתלבשות', מיזם הפועל להעלאת המודעות לנזקי תעשיית האופנה והשפעתם על הסביבה".

העובדים שיתפו פעולה?
"לפעמים העובדים לא כל כך הבינו שיש את האקט הסביבתי. כלומר אמרו :'נתתי, אבל אני לא רוצה לקחת לעצמי משהו אחר, עדיף שמי שצריך ייקח את זה'. השאיפה שלנו הייתה שעובדים גם ייקחו לעצמם, יעשו בזה שימוש וככה יפחיתו את הצריכה. אבל גם מי שבהתחלה בא סקפטי, אז בזכות ההסברים שלנו יצא בסוף עם שקיות".

אורן וייל משמאל יחד עם חבריו לעבודה. אפלייד מטיריאלס,
אורן וייל (משמאל) עם חבריו לעבודה. אפלייד מטיריאלס/אפלייד מטיריאלס

כלים רב-פעמיים בקפיטריות: אפלייד מטיריאלס

"אני חבר ב- Green Team - קבוצה וולונטרית של עובדים שרוצים לקדם אצלנו בארגון יוזמות סביבתיות", אומר אורן וייל, מומחה תמיכת ציוד בחברת ההייטק אפלייד מטיריאלס. "הצוות של הקבוצה כולל כ-40 עובדות ועובדים ממחלקות שונות, כולם אנשים עם אג'נדה ירוקה שמעוניינים להניע תהליכים חשובים בסביבת העבודה. כחלק מהטרנד העולמי והצורך הברור להפסיק להשתמש בכלים חד-פעמיים, שמנו לעצמנו מטרה להוציא את כל הכלים החד-פעמיים, כוסות, צלחות, סכו"ם מהקפיטריות".

ספר על התהליך.
"יש בארגון כ-3,000 איש שמשתמשים בקפיטריות. אי אפשר אפילו לדמיין את מספרי הכוסות החד-פעמיות שהיו משתמשים בהן ביום. אלה היו מספרים הזויים. לכן היה מדובר בשינוי תודעתי וארגוני עמוק. המעבר התחיל כפיילוט ובאופן הדרגתי נכנס לקפיטריות הרבות שברחבי הקמפוס. כבר למעלה משנה כלל הקפיטריות בארגון הן 100% רב-פעמיות בעקבות יוזמת העובדים. התהליך דרש הערכות, הצטיידות והשקעה כספית כמובן. זה כלל בין היתר רכישת כמות אדירה של כוסות זכוכית, מדיחי כלים, וגם קמפיין תקשורתי פנים ארגוני בשיתוף פעולה עם עמותת 'צלול' שיעצו בכל התהליך".

העובדים שיתפו פעולה?
"העובדים הם לא אלה שצריכים לשטוף את הכוסות שלהם. יש עמדת איסוף כוסות רב-פעמיות, מי שרוצה מביא לשם את הכוס שלו. יש גם צוות אחזקה שעוזר באיסוף הכוסות מהשולחנות ודואג להפעיל מדיח כמה פעמים ביום. לא נתקלתי במצב שבו לא הייתה כוס זמינה ונקיה לשימוש. לכל עובד גם מחלקים כוס אישית מזכוכית. כל הנושא הסביבתי קרוב ללבי. אצלי בבית יש קומפוסטר, אנחנו לא משתמשים בבית בכלים חד-פעמיים. זה כיף ותענוג בשבילי שהייתי שותף לתהליך הזה של המעבר מחד פעמי לרב- פעמי במקום העבודה".

כיצד אתם מתמודדים עם האריזות המגיעות בהזמנת אוכל מבחוץ?
"בשבועות האחרונים יש אצלנו פרויקט חדש בשיתוף תאגיד המחזור 'תמיר'. בכל קפיטריה יש גם פחים כתומים להשלכת אריזות, וכך זה לא הופך למעמסה על כדור הארץ והולך למחזור. עסקנו בהסברה בנושא, וזה מחלחל".

רן פרי מוטורולה. מוטורולה סולושנס ישראל,
רן פרי ליד מכלי המיחזור, מוטורולה סולושנס/מוטורולה סולושנס ישראל

הפרדת פסולת ומחזור אשפה: מוטורולה סולושנס

"זה התחיל בתקופת הקורונה. היינו בבית, האריזות השונות הצטברו, ונהיינו בתוך הבית הרבה יותר פעילים בנושא המחזור", אומר רן פרי, מנהל תחום ניהול פרויקטים וארכיטקטורה במרכז הפיתוח של מוטורולה סולושנס, ישראל. "כשחזרנו לעבוד במשרדים, חשבתי שאין סיבה לא ליישם את מה שהתחלתי לעשות בבית גם במשרדים, כשההיקף כמובן הוא הרבה יותר גדול. בבית אנחנו מספר חד-ספרתי, בעבודה יש מאות עובדים, אז גם האתגר הוא שונה. העובדים היו מזמינים ארוחות בעיקר דרך משלוחים או טייק-אוויי. כמויות השקיות והאריזות החד-פעמיות שהצטברו גרמו לי לרצון לעשות איזשהו שינוי".

מה היה הצעד הבא שלך?
"דיברתי עם עובדים אצלנו, ראיתי שיש התעניינות. כדי לקדם את הנושא הזה פניתי לגל ילין, מי שממונה בחברה על בטיחות, בריאות ואיכות סביבה. היו עוד עובדים שכנראה פנו אליו, והוא אמר שמכיר את הרצון הזה, שיתף פעולה, הנהלת החברה הייתה חיובית בנוגע ליוזמה, ובוצע מהלך של הצבת פחי מחזור בשיתוף מיזם 'ירוק חברתי'. לפני כחודש הוצבו בחברה כמה פחי מחזור לפי קטגוריות שונות: אריזות, קופסאות, בקבוקים ופסולת כללית. על כל פח מחזור מופיע הסבר ברור מה למחזר בפח הזה ומה אסור למחזר בו. הפחים הללו הם בנוסף לפחי מחזור שכבר היו לסוללות וציוד משרדי. הצבת פחי המחזור זו דוגמה למאמץ קטן שעושה שינוי גדול".

העובדים כבר התרגלו?
"ברגע שיש סדר וזה ברור לעובדים איזה פח מיועד למה והם לא צריכים לעמוד שעה מול הפח ולהתלבט לאיזה פח להשליך, אז לא אמורה להיות בעיה. חשוב גם להסביר לעובדים שבסוף כן מתבצע מחזור אמיתי מהאשפה הזאת. לכן אנחנו גם מביאים אנשים שיסבירו איך בפועל עובדת שרשרת המחזור, ולא רק הפרדת הפסולת בפחים עצמם".

דניאלה שמול ושניים מחברי הצוות של אתר סדום. יח"צ, דוברות הכנסת
דניאלה שמול ושניים מחברי צוות אתר סדום ICL/דוברות הכנסת, יח"צ

הסלון הסביבתי : אתר סדום, ICL

"נחשפתי לכל מה שקורה בכדור הארץ, ואני מרגישה שהמחויבות שלנו היא לשמור על הסביבה לבאים אחרינו", אומרת דניאלה שמול, מנהלת משאבי אנוש באתר סדום של חברת ICL. "בבית הורדתי את החד-פעמי, אני מגיעה לסופר עם שקיות רב פעמיות, תורמת יותר בגדים מאשר זורקת בגדים. אני מתחברת מאוד לנושא הזה של סביבה, קהילה והתנדבות".

כיצד זה בא אצלך לידי ביטוי במקום העבודה?
"שנת 2022 הייתה אצלנו שנת קיימות, וחלק מהתהליך היה לייצר מודעות בקרב העובדים בנושא זה. היינו צוות של כמה עובדים שהעלו רעיונות לאופן שבו ניתן לייצר מודעות בנושא קיימות וסביבה בקרב העובדים. עשינו כמה פרויקטים, כשאחד הבולטים היה 'הסלון הסביבתי' - בניית פינות ישיבה מחומרי פסולת. החלטנו להשתמש בפסולת שלנו ולייצר ממנה כל מיני יצירות אמנות. קראנו לזה 'אמנות בירוק - הסלון הסביבתי'. החלטנו למחזר את הפסולת שלנו, להשתמש בדברים תקולים, להשמיש אותם ולתת הזדמנות שניה לחפצים שסיימו את תפקידם. בסוף 2022 הפרויקט יצא לפועל".

מה יצרתם?
"למשל ממשטחי עץ תקולים יצרנו פינות ישיבה, מגלילי כבלים יצרנו פינות בר, מצינורות תקולים עשינו שמשיות לבר הזה. אפילו מיטות שיזוף עשינו. יצאו פינות ססגוניות, כאשר הכל עומד בקריטריונים של בטיחות ולגמרי שמיש. המרכיבים המרכזיים היו רק מפסולת, אחר כך צבעו את התוצרים עם צבעים מיוחדים. הייתה פה יצירתיות בלתי רגילה של עובדים, אפילו לא דמיינתי שזו תהיה התוצאה. הרבה עובדים היו מעורבים בפרויקט הזה, גילו יצירתיות וגם הרגישו סוג של מחויבות, הייתה מוטיבציה גדולה. עכשיו הרהיטים האלה הולכים לתרומה למקומות שאנחנו מתנדבים בהם. יש פה רווח כפול: גם שמירה על הסביבה וגם תרומה לקהילה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully