הסערה "ברברה" כבר כאן: דעו את הזכויות שלכם

הסערה ברברה שהגיעה הבוקר לישראל מתחילה לתת אותותיה. עצים קורסים, מבנים ניזוקים ורכוש נהרס. מה הן זכויות המבוטחים? ובאילו סיטואציות ניתן לממש את הפוליסה. ומה הדין בנוגע לעובדים שלא הגיעו למקום העבודה היום?

באמצעות עו"ד אסף ורשה - יו"ר משותף של פורום הנזיקין, מומחה לדיני ביטוח ועו"ד שלמה יעקובוביץ' מומחה לדיני עבודה, אנו משיבים על השאלות המהותיות והשכיחות בנושא.

יש לתעד באופן מייד את הנזקים שנגרמו בשל ההצפות. התמהמהות בצילום עלולה לחבל בסיכויו של המבוטח לקבל פיצוי מירבי. הדבר נכון הם לנזק למבנה, הן לנזק לרכב או לכל רכוש אחר שנפגע. בשלב הבא, או במקביל לכך - יש להודיע באופן מידי לחברת הביטוח על קרות הנזק.

לשון הפוליסה התקנית לביטוח דירה שמשווקת לציבור המבוטחים, שסעיפיה נקבעו על ידי המפקח על הביטוח, קובעת כי במקרה של חדירת מים מבעד לקירות או מבעד לתקרה וספיגתם בהם - אין המבוטח זכאי לקבל פיצוי כספי. מנגד, נזקים שנגרמו בשל גשם וברד במהלך סערה - מכוסים.

אם בעקבות הסערה הוצפה הדירה, מדובר באירוע שמכוסה על פי הפוליסה. כך גם אם, למשל, עץ שנטוע בחצר הבית נפל וגרם לנזק. לצד זאת, חשוב לזכור כי נזקים שנגרמו לגדרות ולשערים אינם מכוסים במסגרת הפוליסה, אלא אם נאמר בה אחרת.

הקביעה האם מדובר בסערה נעשית על סמך החלטת השירות המטאורולוגי, באמצעות מדידת עוצמת הרוחות תוך שימוש בסולם "בופר", המדרג את עוצמת הרוחות. דרגה שבע עד תשע מהווה מצבי סער שבהתאם להם, תפעל חברת הביטוח לפצות את הניזוקים.

מבוטחים שביטחו את המבנה והתכולה שלו ורכשו כיסוי נזקי טבע, מכוסים. מבוטחים שרכשו כיסוי למבנה ולתכולה ולא רכשו את הכיסוי לנזקי טבע, אינם מכוסים. לצד זאת, עומדת לבעלי העסקים הזכות לתבוע את העירייה בגין רשלנות.

במקרה והדירה הוצפה בעקבות כשל במערכת הביוב, ניתן לטעון כי הנזק נגרם ברשלנות הרשות המקומית ולדרוש כי תשיב לבעל הרכוש את סכום הכסף ששילם עבור התיקון. במקרה כזה, על המבוטח לשכור שמאי מטעמו.

אחת מהטענות השכיחות של הרשויות המקומיות כי הנזק נגרם בשל כוח עליון, אותו לא ניתן היה לצפות, אולם בשורה של פסקי דין נקבע כי די בידיעתה שקיים סיכוי כי ייגרם נזק, על מנת שהיא תידרש לפעול על מנת למנוע אותו.

זה הדין גם במקרים של נזקים שנגרמו לרכוש כתוצאה מנפילת עצים שנשתלו בשטחי הרשות המקומית. עליה לתחזק אותם ולגזום את ענפיהם באופן שימנע נזק במקרה של סערה.

בעל רכב שיש ברשותו ביטוח מקיף זכאי לפנות לחברת הביטוח שמבטחת אותו. במידה ויוכח כי ההצפה נגרמה בשל רשלנות של רשות מקומית, הוא יכול להגיש כנגדה תביעה על מלוא סכום הנזק, או לחילופין לממש את זכאותו לתבוע את המבטחת שלו ולאחר מכן להגיש תביעה כנגד הרשות אך ורק בגין ההפסדים שנגרמו לו. כלומר, ההשתתפות העצמית אותה שילם לה וההפסד שנגרם לו כתוצאה מהתייקרות הפוליסה.

לצד זאת, מבוטח אשר הסתכן מרצון ולמשל נסע למדבר לצפות בנחלים זורמים ונגרם לרכבו נזק במהלך שיטפון, עלול להיתקל בבעיה, שכן המבטחת יכולה לטעון כי מדובר בנזק אותו יכול היה למנוע.

מיד לאחר שהתברר למבוטח כי נגרם נזק, עליו לעדכן את חברת הביטוח או את הסוכן ללא שיהוי. זאת, על מנת למנוע את האפשרות שהמבטחת תטען כי דיווח מוקדם יותר היה יכול לסייע לה להקטין את היקף הנזק. ככלל, יש לזכור כי על המבוטח חלה החובה להקטין ככל שניתן את נזקיו. משמעות הדבר היא כי למשל במקרה של הצפה, עליו למהר ולהזיז כל חפץ שיכול להינזק ולא להימנע מכך מתוך מחשבה כי "יש מי שיפצה אותי".

פעמים רבות מתגלעות מחלוקות בין המבוטח וחברת הביטוח, לרוב בעניין גובה הנזק ואף על עצם התרחשותו. לפיכך, מומלץ ביותר לתעד את כל הנזקים, כל עוד הם "טריים". וחשוב מאוד שלא להשליך שום פריט שניזוק לפח, שכן מה שנזרק ולא תועד - לא יינתן בגינו פיצוי. חברת הביטוח נוהגת לשלוח שמאי שמעריך את גובה הנזק, אולם היה והמבוטח חולק על קביעותיו, לרשותו עומדת הזכות לשכור שמאי מטעמו שיגבש שומה נגדית.

התשובה טמונה במשך הזמן בו ההפסקה נמשכה. במקרה ומדובר בפרק זמן של שעות רבות במהלכן החשמל לא זרם, ניתן לטעון כי מדובר בהתנהלות לא סבירה מצד חברת החשמל, שמהווה עילה להגשת תביעת נזיקין.

הכתובת להגשת התביעה לרוב תהיה בית המשפט לתביעות קטנות, אולם יש לזכור כי קיימת מגבלת סכום תביעה שעומדת על 33,800 שקלים. מעל סכום זה הכתובת להגשת התביעה היא בית משפט השלום.

כך או אחרת, עליו לצרף לכתב התביעה את מכלול האסמכתאות שמעידות על הנזק שנגרם לו, רצוי בצירוף דו"ח שמאי. היה וזה נעדר מעבודתו בשל תיקון הנזק - יש לצרף תלושי שכר.

מחובתה של חברת החשמל לפעול באופן סביר ולעשות כל שביכולתה למנוע תקלות, אולם אל מול זה, עומדת גם החובה של בעל העסק להתנהל בסבירות. כאשר מדובר על מסעדה או אולם אירועים, בעל העסק יכול ועליו לצפות כי תקלה מהסוג הזה תפגע ביכולתו לקיים פעילות תקינה בבית העסק. לפיכך, היה ויוכח כי הוא לא דאג מבעוד מועד לחלופה כגון גנרטור חירום, לא מן הנמנע כי בית המשפט יקבע כי מדובר על מידה בלתי מבוטלת של רשלנות תורמת - קביעה אשר תקטין את סכום הפיצוי שזה יקבל, אם בכלל.

ישנם לא מעט פסקי דין בהם נקבע כי על בית העסק לצפות כי בזמנים של מזג אוויר סוער, ייתכנו הפסקות חשמל ועליו להיערך לכך. לפיכך, ייתכן בהחלט כי בית המשפט שידון בתביעה ידחה אותה או יקבע שיעור רשלנות תורמת משמעותית של התובע.

כך או אחרת, התובע צריך להרים את נטל ההוכחה ולהוכיח כי יש קשר ישיר וסיבתי בין התקלה והקלקול ובין הפסקת החשמל. היו לא מעט תביעות שנדחו על ידי בית המשפט לאחר שבעל העסק לא הצליח להדוף את טענת חברת החשמל כי הנזק נגרם בשל ליקוי טכני במכשיר עצמו.

מעסיק אינו נדרש לשלם לעובד שכר בגין ימי עבודה שזה החסיר בעקבות תנאי מזג אוויר קיצוניים ואף אינו נדרש לקזז אותם ממכסת ימי החופשה הצבורים. מבחינת העובד , במקרים רבים עדיף לו כי ימי מכסת ימי החופשה תיפגע ולא משכורתו. הדבר שונה כאשר מדובר על היעדרות מפאת מחלה, אז העובד נדרש המציא למעסיק תעודת מחלה שתזכה אותו בקבלת דמי מחלה ללא קשר לפגעי מזג האוויר. בהתייחס להיעדרות עובד מעבודתו עקב מחלת ילד ביום של פגעי מזג אוויר - דינו זהה לעובד שנעדר עקב מחלת ילד בכל יום אחר והוא זכאי לתשלום בגין כך אם הוא עומד בכללים שנקבעו בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד).

לרשות המעביד עומדת האפשרות להשבית את בית העסק ולהוציא את עובדיו לחופשה אולם הדבר מותנה במסירת הודעה על כך - יום בטרם הוצאתם. כך או אחרת, פרק הזמן המרבי להוצאת העובדים לחופשה לא יכול לעלות על 7 ימים.

בהחלט. הגעת העובד למקום העבודה משמעה כי היה נכון לבצעה במהלך כל היום. אין הוא צריך להיפגע כתוצאה מהחלטת המעביד לשלוח את העובדים לביתם. מנגד, במקרים רבים מזג האוויר גורם לעובדים לאחר למקום העבודה. במצב כזה, המעביד רשאי שלא לשלם לעובד שכר בגין הזמן שאיחר להגיע לעבודה.