בטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים שהתפרסמה כסנונית ראשונה המבשרת את דיוני התקציב, מפורטות החלטות ותקנות הנוגעות לתחומי חיים רבים. ב-226 העמודים אפשר למצוא חוקים חדשים על אכיפת נתיבי תחבורה ציבורית, האצת תהליכים דיגיטליים של משרדי ממשלה, הרחבת משך המלגות לחיילים משוחררים ועוד אלפים(!) של נושאים, שעליהם תצטרך הכנסת להצביע בעוד כחודשיים, בהרמת יד אחת. לכאורה מדובר בהזדמנות גדולה עבור הקואליציה להעביר "מתחת לרדאר" החלטות גדולות.
אם כך, רק הגיוני שבחיפוש קדחתני נצליח למצוא שינויים גדולים, כאלו שאם יקבלו הד ציבורי, אולי תמנע חקיקתם. למען הסר ספק, לא זה המקרה שלפנינו, אבל מצד שני: כמה פעמים מצליחים להעביר מתחת לרדאר סגירה של גוף שקיים מאז קום המדינה, ועוד אחד שהוקם בחתימתו של לא אחר מאשר ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון?
אפשר לחשוב בטעות שההחלטה לבטל את הסמכויות של "מועצת אגוזי האדמה" היא עוד תקנה ארכאית על גוף שהתפרק במרוצת השנים. אבל למעשה, היא טומנת בחובה סיפור על חלום ציוני עתיק יומין שנפגש עם מציאות נושכת ובירוקרטיה עצלנית.
די לכיבוש?
בתחילת שנות ה-50, דוד בן גוריון, ראש הממשלה של המדינה הצעירה השקיע זמן רב ב"כיבוש השממה" (בטרם התעדן המושג והפך ל"הפרחת השממה") בניסיון לנצל באופן מיטבי את שטחה של ישראל, לקבוע בפועל את גבולותיה, להעלות יישובים על הקרקע וגם - לפזר את גל העלייה הגדול באזור הספר ולספק לו אמצעי פרנסה.
את החקלאות בצפון הארץ לא היה מסובך לפתח ולשכפל להמוני העולים; האקלים הים תיכוני הביא את גידולי השדה (גד"ש, בעגה הקיבוצית) לנסיקה בקרב המתיישבים. לעומת זאת מדרום לעצי הפרי והשדות המוריקים של חבל לכיש, חשש בן גוריון מהשממה האמיתית של הנגב, והחליט לייבא רעיונות מחו"ל.
כך נולד הרעיון של הבוטן. כן, אגוז האדמה האמריקאי הפופולרי, נחשב למי שיכול לשנות את פני התמונה. הוא נחשב כגידול יציב, עמיד, שצריך תשתית חמה יחסית כדי לגדול - והכי חשוב: איכות היבול הישראלי גבוהה במיוחד, כך שייצוא המוני יהיה מצוין לעסקים בינלאומיים (אם כך, רק מובן למה ישראל גוריון העדיף לתת לאהובתו בוטנים על פני זר שושנים, באותו שיר מפורסם, שתרגם מהגרסה הצרפתית של ז'אק ברל).
האדמה פרחה, הענף זינק ובשנים הראשונות של המדינה כינו את האגוז "השמוטי הבא" - בדומה לזן התפוז הישראלי שהפך לפופולרי בחו"ל. הניכוס התרבותי עבד שעות נוספות בערוגות הבוטן וכך נולדו זנים בשם "חנוך", "אמיר" ו"עודד" (באזורים הדרומיים) יחד עם "שולמית" ו"הילה" (באזורים הצפוניים יותר). בעיתון מעריב ב-1976 אף פורסם כי "ישראל במקום הראשון בתנובת הבוטנים בעולם, עם צפי גידול של 33% בהכנסה מיצוא בוטנים".
בשביל לעודד את פיתוח ענף הבוטנים (ושאר מגדלי האגוזים השונים), להשביח את היבול ושיטות העיבוד ולרכז את העשייה - הוביל שר החקלאות דאז, קדיש לוז, את הקמת "המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה". בתמיכתו של שר התעשייה, פנחס ספיר ז"ל ובחתימתו של הנשיא יצחק בן צבי המנוח - יצאה לדרך גילדת הבוטנים הישראליים - עם סמכויות מרחיקות לכת, שלא השתנו עד היום.
די לקילוף?
מועצת הבוטנים מונה 20 חברים: עשרה מגדלים, חמישה משווקים מורשים וחמישה נציגי ממשלה (3 ממשרד החקלאות, 1 ממשרד הכלכלה ו-1 ממשרד האוצר). הם היחידים בארץ המורשים לקלף בוטנים - כן, פשוטו כמשמעו. גוף שמעוניין להפיץ באופן מסחרי יבול של אגוזי אדמה חייב לעבור את אישור המועצה (או את הוועד הפועל שלה - 12 חברים שממנה המועצה).
אכיפת החוק קריטית. ענף אגוזי האדמה עלול היה להיפרץ לחלוטין למרות ההגנה של מוסדות המדינה, ולכן העניקו למועצה - או לאדם שהיא מסמיכה מטעמה, את היכולת: "להיכנס לכל מקום, לעצור כל כלי הובלה ולערוך בהם חיפוש" (סעיף 26 [1] בחוק המועצה), "לתפוס אגוזי אדמה שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בהם עבירה" (סעיף 26 [2]), ואף "לדרוש מכל אדם שברשותו נמצאים אגוזי אדמה שיראה כל המסמכים בנוגע להם" (סעיף 26 [3]). בתנאי מספק שיש לו חשד סביר לביצוע העבירה.
מה הדין של החשוד שנתפס מתפרנס מאגוזים באופן "פיראטי"? עד שני חודשי מאסר בפועל, או קנס בשווי עד פי ארבעה מערך השקים שנתפסו. לדואגים, יש גם תקנות מסודרות בנוגע לאופן הטיפול בסחורה שהוחרמה: המועצה יכולה למכור אותם בעצמה אך עליה לטפל בהם "באותו אופן בו היא מטפלת באגוזי אדמה אחרים שברשותה".
60-70 מגדלים עוברים במסננת הקפדנית של המועצה, לא כמטאפורה - המועצה בוררת את התוצרת החקלאית ובוחרת את אגוזי האדמה האיכותיים ביותר לייצוא (כ-70% מהתוצרת), מה שלא עומד בסטנדרט היצוא עקב פגמים ולכלוך - עוברים לשיווק בתוך הארץ, תאכלו את הלב ואת הבוטנים הקטנים.
די לציוץ?
64 שנים עומדת המועצה על תילה, שרדה סערות רבות, פירוק ממשלות שהגנו עליה ואף הכילה את שברו של החלום האמריקאי - להפוך למעצמת בוטנים עולמית (עד מהרה הבינו שתנאי הגידול לבוטנים הם ספציפיים במיוחד, ורוב האזורים בארץ לא מתאימים לאקלים הדרוש). מי ידע שדווקא "ציוץ" בטוויטר יטה את כף המאזניים ואולי יסגור סופית את המוסד המיתולוגי?
עו"ד רוני איתן מעפולה הוא "צייצן" ישראלי מוכר - כזה שגם מבקר את העוולות בחוק וגם עוקץ אותן בסרקסטיות ישראלית. רק שלעו"ד איתן התמחות מיוחדת: הוא מפנה זרקור גדול אל פינות חשוכות ומלאות אבק בספר החוקים הישראלי. "אני בסך הכול אוהב לחשוף רגולציות ולחבוט בהם", כך הוא מעיד על עצמו, "אבל בתקנה ביזארית כזו לא נתקלתי".
"למען האמת, זה התחיל בתור בדיחה. יחד עם חבר נוסף אנחנו מתדיינים בכל פעם על חוקים כאלו ואחרים - ולפני כמעט שנה הוא התקשר אליי ואמר: 'ידעת שיש דבר כזה מועצת אגוזי האדמה?'".
עו"ד איתן החל לנבור במעמקי האינטרנט, ובשרשור ארוך במיוחד העלה לראשונה לשיח את האירוע המשעשע. "בעיניי זה סמל לרגולציה עתיקה - דווקא כי זה כל כך קטן ושולי" הוא מסביר את העיסוק בפינאטס.
הציוץ שהעלה תפס תאוצה, ולרגעים נדמה כי רוני נכנס לעסק הבוטנים קצת עמוק מדי: "מצאתי כתבות מכל מיני שנים, אירועים מופרכים לחלוטין ותקנות הזויות - אז החלטתי לצאת למאבק: לשים אייקון של בוטן ליד השם שלי עד שלא יפרקו את המועצה".
ואכן באופן מפתיע, יומיים אחרי פרסום הפוסט, חבר הכנסת שמחה רוטמן הגיש הצעת חוק קצרה במיוחד, בה הוא מבקש לבטל את החוק הקיים מ-1959. בדברי ההסבר לחוק נכתב: "השנה היא 2022. ברית המועצות התפרקה ב-1991. מי שרוצה לגדל בוטנים, שיגדל בוטנים ושיהיה לו בהצלחה".
די למועצה?
עתה, משהצעת החוק מופיעה כחלק מחוק ההסדרים, ח"כ רוטמן מרוצה: "חסכו לי הסברים, תודה רבה ושלום. הרי אין לזה שום הצדקה - למה אני צריך לחסום אנשים שרוצים לגדל? שתהיה תחרות וכמה שיותר. אין שום סיבה בעולם שקילוף בוטנים יהיה עבירה במדינת ישראל".
רוטמן, מודה כי הגיש את ההצעה אחרי שנתקל בפוסט מסביר שזו רק יריית הפתיחה לשורת חוקים חדשים, ומסמן מטרות גם על מועצות נוספות במחוזות החקלאיים: "זו דוגמה באמת קטנה לרגולציה שהייתה אמורה להתבטל לפני 30 שנה ורק תוקעת את הצמיחה של הכלכלה שלנו. וזה לא עומד להסתיים כאן - יש עוד מועצות שתפקידן להתבטל ורשימת חוקים ששוכבים במגירה".
אנחנו גורמים לאנשים החלשים לשלם יותר. למדינה יש אינטרס לשמור על החקלאים בגבולות אבל עד עכשיו היא לא עשתה שום דבר כדי לעזור להם בעניין. איך קורה מצב שעוקצים אותם במחירי המים? שנותנים להם להיכלל במועצות כאלו ואחרות כאילו אנחנו בברית המועצות?.
ענפי חקלאות רבים מאוגדים תחת מועצות כאלו ואחרות שהוקמו לפני עשרות שנים. גופים אחדים ששולטים באופן כמעט מלא בתוצרת החקלאית; כדוגמת מועצת אגוזי האדמה ואחרים. חלקם אף מערימים מכסות על המגדלים, מה שהופך את ההישרדות שלהם לכמעט בלתי אפשרית.
על אחד הענפים האחרים, גדל אשכול של מגדלי בננות - שהתאגד יחד לפני עשרות שנים. כשנשמעו קולות, כמו זה של ח"כ רוטמן, הקורא לפרק את המועצה, נטען בזעם שהדבר יוביל לעליית מחירים בתחום כי אין מי שיגן על המגדלים. "נפגשתי לפני כמה חודשים עם נציג המועצה ושוחחנו על כמה הוא עוזר לחקלאים שתחתיו - הוא מתכנן ומארגן להם את לוחות היבול ומנסה לתזמן את ההפצה ביחס לעונות השנה כדי שכל הענף ירוויח.
"אז דיברנו במשך זמן רב, ורק אחרי שיחה ארוכה הוא הבין שבלעדיו לחקלאים היה יכול להיות הרבה יותר טוב, שהמחירים לא רק שהם לא יעלו - הם אפילו ירדו", הוא סיפר. "אז הוא מזיק לחקלאים? הוא כביכול עוזר לחקלאים, אבל האזרח, כפועל יוצא, משלם יותר על הבננות או על כל יבול שמוגן במועצה ארכאית. רק כשהוא דיבר איתי הוא הבין שבכל השנים האלו שהוא ניסה לתזמן את השוק הוא בעצם הרס לו. זה המצב עם הרבה מועצות בתחומים רבים".
ויש גם לקח רציני במה שנראה כסופה של פרשה משעשעת: מול ח"כ רוטמן שידוע באידיאולוגיה הימנית שלו גם בתחום הכלכלי ובמיוחד בכל הנוגע לשוק חופשי והגברת התחרות, עומדים גופים רבים שיתקשו לקבל את הבשורה הקשה על סגירתם. הם נהנים מתקציבים של עשרות ומאות מיליונים בשנה, רבים מהם מנתבים את מחירי הפירות, הירקות, החלב והביצים על פי אינטרס המגדל, אבל במקביל גם מרוקנים לו את הכיס. העמלות שהוא משלם, קשירת הידיים במשא ומתן לשיווק וייצוא, יוצאת בסוף מהארנק של כולנו.
צריך לזכור גם שאותן מועצות שרדו כבר לא מעט שרי אוצר וחקלאות - ואפילו את הרפורמה שעליה הכריזו שרי האוצר והחקלאות הקודמים, אביגדור ליברמן ועודד פורר (שלפחות מבחינת תפיסת עולם כלכלית לא רחוקים מאוד מעמדות חברי הכנסת של הציונות הדתית), הם הצליחו לבלום בעזרת הלובי החקלאי שדאג לשיריון האינטרסים של המועצות החקלאיות בהסכמים הקואליציוניים.
כשעו"ד איתן התבשר על הצעת החוק שהוגשה בעקבות הציוץ שלו - הוא שמח מאוד. אם תאושר כחלק מהסעיפים בחוק ההסדרים, הוא סוף סוף יוכל להסיר את האימוג'י של הבוטן מהכינוי ולפנות מקום לרגולציות משונות נוספות שנותרו מקום המדינה. "הגיע הזמן להתקדם ולפרק את הגופים האלו, בדיוק כמו הבדיחה של נשיא ארה"ב המנוח, רונלד רייגן: 'מהן המילים המפחידות ביותר בשפה האנגלית? אני מהממשלה ובאתי לעזור'".
פנינו למועצת אגוזי האדמה לתגובה, אך במועצה העדיפו שלא להגיב.