כפיים למירי רגב, הפעם בלי טיפה של ציניות. כל הכבוד על המהירות והנחישות. שרת התחבורה, שנכנסה לקדנציה שניה בתפקיד ומכירה את המשרד לעומק, התחילה אותה בתיקון ההרס שהשאירה אחריה שרת התחבורה הקודמת מרב מיכאלי, מחזיקת התואר המפוקפק, "שר/ת התחבורה הגרוע/ה בתולדות ישראל".
רגב בחרה להתחיל את תיקון הנזקים, בביטול אחד המהלכים הכי תמוהים של מיכאלי, רפורמת "דרך שווה" בתחבורה הציבורית, שלא היה בה שוויון, אלא בעיקר עוול ואפליה קשה של תושבי הפריפריה ופגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר.
בממשלה שמוחקת כל זכר מהממשלה שקדמה לה והרפורמות שלה מוכנות במהירות של מנה חמה, צריך - לצד הביקורת, גם לציין לטובה את הרפורמה החברתית "צדק תחבורתי" שהציגה אתמול מירי רגב, בעלת התפיסות הימניות, כשעל פניה הייתה צריכה הרפורמה הזאת להיות הדגל של יו"ר מפלגת העבודה הסוציאל דמוקרטית, שהחליטה, משום מה, לדפוק את הנזקקים.
ספק אם מי שהמציא את "דרך שווה" נסע אי פעם באוטובוס
"דרך שווה" הייתה אמורה לשטח את העקומה ולהפסיק את התשלום הדיפרנציאלי בתחבורה הציבורית, כאילו מדינת ישראל היא מקשה אחת של עשירונים עליונים, כולם תושבי המרכז שמתעצלים להתניע את האוטו.
היא קבעה תעריפים אחידים נטולי הנחות ותלויי מרחק, ביטלה הטענת סכומים גדולים ברב קו תמורת הטבות, העניקה הנחה של 50% לבני נוער, בעלי מוגבלויות וזכאי ביטוח לאומי בקניית חופשי-חדשי, והקנתה נסיעה חינם בתחבורה ציבורית רק לבני 75 ומעלה.
כך נאלצו תושבי הפריפריה, חלקם קשי-יום, ששילמו עד לכניסתה לתוקף באוגוסט האחרון, 2.3 שקלים לנסיעה בתחבורה הציבורית, לשלם 5.5 שקלים לנסיעה, התייקרות של 130% בחודש ולקנות כרטיס חודשי חופשי בעלות של 99 שקלים, גם אם היו צריכים לנסוע נסיעות בודדות בלבד.
התוכנית הזו, שספק אם מי שחיבר אותה נסע אי פעם בתחבורה ציבורית, והוצעה לכל שרי תחבורה לפני מיכאלי - ונדחתה על הסף, לא הייתה צריכה לצאת לאוויר העולם גם במשמרת שלה. האטימות הגיעה לשיא, כשבדיונים בוועדת הכלכלה, בהובלת היו"ר, ח"כ מיכאל ביטון שהתנגד לה נמרצות, נאמר לו על ידי נציגי משרד התחבורה, ש"בסך הכל מדובר בעליה של כמה שקלים".
בימים של אינפלציה משתוללת וריבית בעליה, יש אנשים שעבורם "כמה שקלים" האלה, יכולים להיות הבדל בין בשר פעמיים בשבוע לפעם אחת בלבד. אתם יודעים מה? עזבו בשר - עוד גביע של קוטג'.
כאמור, רגב עשתה מהלך חד ומהיר והרפורמה שלה, שעדיין לא נמצא לה מקור תקציבי, אבל זוכה לתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ועדת הכלכלה הנוכחי, דוד ביטן, אמורה להיכלל בחוק ההסדרים - למורת רוחם של אנשי משרד האוצר (שלא היו שותפים בהכנתה ומתדרכים נגדה בכל הכוח).
"צדק תחבורתי" מתכוונת להחזיר את "הנחת הערך הצבור", זאת אומרת, את האפשרות לטעון סכומים גדולים ברב קו ולקבל יותר נסיעות, ומתן הנחה של 33% מהמחיר שלו לבני נוער, סטודנטים וצעירים עד גיל 26. אזרחים ותיקים ייסעו בחינם - נשים מגיל 62, גברים מגיל 67, ואזרחים באזורי הנגב, הגליל, הגולן ויו"ש, ואזרחים באשכולות סוציו-אקונומיים 1 - 5 יזכו להנחה של 50%. גם זכאי הביטוח הלאומי ונכים יזכו להנחה דומה ברכישת חופשי חודשי.
יכול להיות שרגב, שמבינה דבר או שנתיים בתקשורת ופופוליזם, חילקה כותרות בלי כיסוי ועם קריצה לבייס, אבל בימנו, כשתרחישי קיצון הופכים למציאות, אפשר רק לקוות שלמהלך הגיוני כזה ימצא הכסף.
אבל - וכאן הוא מגיע ובגדול: אם שרת התחבורה באמת רוצה לעשות צדק עם האזרחים, היא לא יכולה להסתפק בהחזרת מחירי התחבורה הציבורית לשפיות. היא חייבת לפעול באותה מהירות כדי להפוך את זמינות ותדירות האוטובוסים והרכבות לתכופה וטובה יותר, ליעל אותה וגם לפתוח עוד נת"צים ולא לחסל אותם, כדי לשחרר את הפקקים. אם זה יקרה, כולנו נוכל למחוא לה כפיים.