אתמול הזהירו ראשי הבנקים הגדולים בישראל את שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', כי בצל החשש משינויים במערכת המשפט שיגבילו את המרחב הדמוקרטי בישראל, החלו ישראלים למלט את כספם, בשיעור הגבוה פי 10 בהשוואה למהלך העסקים הרגיל.
אז כמה כסף יצא מישראל? על פי הערכות, חברות הייטק כבר העבירו לחו"ל קרוב ל-5 מיליארד שקל וסכום דומה הועבר בידי גורמים עסקיים או פרטיים שאינם קשורים לענף, כך העריך לבקשת וואלה גורם בכיר במערכת הבנקאית.
אך אפשר שאפילו סכום זה אינו משקף נאמנה את היקף הוצאת הכספים והנכסים: חברות המתווכות בעסקאות נדל"ן בחו"ל טוענות כי הן חוות עלייה של ממש בהיקף התעניינות מצד ישראלים שבודקים עלויות של נכסים בחו"ל.
ההנחה היא שלחברות כאלה יש עניין לצייר תמונה של ביקוש-שיא, אך יחד עם זאת ההערכה נמסרה ממספר מקורות שונים בענף, שאינם קשורים האחד לשני.
"ראיתי איך זה התחיל ברוסיה"
יש לציים כי גם אם המספרים מדויקים או אפילו פחותים מהסכום האמיתי, עדיין אין מדובר במכה קשה למשק הישראלי, אבל החשש הוא מאפקט של כדור שלג, תבהלה שתחלחל גם לחוסכים קטנים.
דוגמה לכך אפשר לקבל מדברי א', בעלת עסק קטן במרכז תל אביב אמרה לוואלה: "אין לי הרבה כסף בבנק, בקושי 100 אלף שקל שחסכתי. ביקשתי מבן הזוג שלי שיברר לאיפה כדאי להעביר את הכסף. אני ממוצא רוסי - וראיתי איך זה התחיל שם. בהתחלה אומרים שאסור להוציא כספים מחוץ למדינה, אחר כך סוגרים את הבנקים ואז "מבקשים" מהאזרחים לתרום למאמץ המלחמתי כי המדינה צריכה את הכסף".
התסריט הזה הוא ככל הנראה מה שמדאיג את ראשי הבנקים יותר מהחלטה של חברה כזו או אחרת. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לפחות על פי תגובתו לאזהרת הבנקאים, כנראה אינו מודאג.