למרות שבשנת 2022 גייסו סטארטאפים בסקטור מדעי החיים כ-2 מיליארד דולר, הם עדיין מהווים רק 2% מכלל הסטארטפים בישראל. הידע הרב שנצבר במרכזי הפיתוח של חברות ישראליות ובינלאומיות הפועלות בישראל והאקדמיה הישראלית ממנה יצאו הפיתוחים המובילים בעולם, היו אמורים להפוך את ישראל למעצמת ביו-טק עולמית, לכן השאלה הגדולה היא מדוע זה עדיין לא קורה.
אחת הסיבות נעוצה בכך שהקמת סטארט-אפ בתחום הביו-טק, הפארמה-טק או הקליימ-טק דורשת הון ראשוני גדול בשל הצורך במעבדות מתקדמות ובמכשור יקר. היכולת לגייס כסף טרם הוכחה היתכנות לרווח, מציבה יזמים רבים בפני בעיה מאחר שבלי כסף אין פיתוח ובלי פיתוח אין כסף. אפקט הביתה והתרנגולת.
ד"ר סלעית צבאן וירון ברייטמן בחרו להקריב לא מעט בכדי לקדם את התחום ולענות על הצורך הכי מידי שלו - מעבדות זמינות ללא התחייבות. השניים זיהו את הפוטנציאל כבר בשנת 2018, אז בחרו לעזוב את המשרות הבכירות בהן כיהנו בחברות מימד וביוסנס וובסטר, ולהקים את מתחם המעבדות המשותפות COLAB SQUER.
"קו-לאב סקוור" מהווה בית לסטארט-אפים צעירים בתחילת דרכם, מבלי לקחת להם אחוזים מהחברה. את המתחם הקימו השניים ביוקנעם והוא מספק מכשור בשווי מיליוני דולרים, ליווי מקצועי והיכרות ראשונית עם השוק, בתמורה לדמי שכירות קבועים, אותם ניתן להתאים למצב ההון של החברה.
משכנו את הבתים
"תעשיית הביו-טק בארץ מתבססת על חדשנות שמגיעה מהאקדמיה והתעשייה, וישנה מסורת ארוכה של שיתוף פעולה בין השתיים", אומר ירון בריטמן. "הקשר הזה חזק יותר בהשוואה לחלק מתעשיות ה"טק" האחרות, למשל סייבר, פינטק, ומאפשר יציבות במספר החברות החדשות ובגיוסים. אף שלפארמה יש תדמית של השקעה בסיכון גבוה, עדיין מדובר בחברות שהבעיות שהן פותרות הן אקוטיות ונחוצות".
יש קשר בין ביוטק להייטק?
"תנודתיות גיוסי הביוטק בארץ ובעולם כפופה להייטק בכללותו, ולכן, אף ששני מיליארד השקלים שגויסו בביוטק מהווים ירידה של 50% יחסית ל-2021, החלק היחסי של הביוטק בהשקעה הכללית ב-טק עלה מ-11% ל-13%, כלומר, באופן יחסי לתנודתיות הכללית, ההשקעות בביוטק יציבות יותר".
מה זאת היציבות הזאת?
"היציבות שאנחנו מדברים עליה באה לידי ביטוי גם באופן המעניין הבא: אנחנו נמצאים בקשר רציף עם מספר לא קטן של קרנות ומה שאנחנו רואים ושומעים הוא שהן מבצעות השקעות חוזרות בחברות הפורטפוליו שלהן. זה מאד שונה מענפי טק אחרים שבהם סכומי כסף גדולים יכולים להיות מושקעים בסטארטאפים בזמן קצר, אבל השקעות המשך יכולות לבושש או לא לבוא כלל, בפתאומיות וללא סנטימנטים. בביוטק יש המשכיות. זה אטרקטיבי ליזמים שיודעים שיש להם אופק, ואולי מהווה סיבה נוספת להצלחת הביוטק בארץ".
ירון בריטמן, בן 53, מתגורר ביישוב תמרת, נשוי+3, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית ושנים של ניסיון בפיתוח תוכנה ומכשור רפואי. בריטמן כיהן בעבר כדירקטור ניהול פרוייקטים בביוסנס-וובסטר, היה סמנכ"ל שיווק ב-MeMed וסמנכ"ל ניהול תוכניות בפיליפס-מדיקל. כסמנכ"ל ניהול תכניות בפיליפס-מדיקל, הוביל בריטמן קבוצה של דירקטורים, מנהלי תכניות ופרויקטים של מחקר ופיתוח בחטיבת ICAP ושימש כחבר ההנהלה העולמית שלה.
ד"ר סלעית צבאן, בת 49, נשואה+4, מתגוררת ביישוב נופית, היא בעלת תואר PhD בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית, פוסט-דוקטורט בהרווארד ושנים של ניהול מחקר ופיתוח בחברות ביו-טק שונות בצפון הארץ. בתפקידה האחרון, הייתה צבאן דירקטור מחקר ופיתוח בחברת MeMed, ובמסגרת התפקיד הזה ניהלה את כל פעילויות הפיתוח הביולוגי של מכשיר להפרדה בין הדבקה ויראלית ובקטריאלית.
"שנינו עזבנו עבודות נוחות ורווחיות, מפתחות ומעשירות, אך בשנינו בער הרצון לקדם את התחום בצורה גדולה ורוחבית יותר ובמקביל רצינו להיות עצמאיים ולא להיות תלויים בגורמים מעלינו", היא אומרת.
כדי להגשים את החזון השקיעו השניים את כל ממונם העסקי והפרטי. במשך תקופת ההקמה עברו לחיות במתכונת של "פשיטת רגל" - הכניסו את כל חסכונותיהם, מכרו את רכביהם, משכנו את ביתם, והכל בתמיכה מלאה של המשפחות, שהפכו גם הן לחלק מההשקעה מתוך אמונה אמיתית במטרה - קידום הפיתוח והמחקר בתחום.
קשה לדמיין
"בתחילת הדרך הייתה לנו מחשבה להקים חברת סטארט-אפ משלנו. כדי לפתח את הרעיון ניסינו, ללא הצלחה, למצוא מעבדה שבה נוכל להוכיח את ההיתכנות הטכנולוגית", נזכרת צבאן. "ההשקעה הכספית שנדרשה כדי להקים מעבדה חדשה הייתה גבוהה, לחללי-משרד כדוגמת WeWork אין את התשתיות הנחוצות, והאקדמיה וגם חברות גדולות לא היו מוכנות לספק פתרון ללא ויתור מצידנו על קניין רוחני.
הבנו שהבעיה הזו משמעותית יותר מהרעיון הטכנולוגי הראשוני ושיש כאן צורך והזדמנות לחולל שינוי ולתרום לתעשייה אליה אנחנו שייכים. הפתרון היה להקים מתחם מעבדות אליו יכולים יזמים להיכנס מהר ובזול, המבוסס על שיתוף משאבים. נפגשנו עם יזמים אחרים והבנו שהבעיה נפוצה ושהפתרון שהצענו מקובל. מה שהיה חסר לנו היו מודל עסקי חדשני, הגדרת ערך-מוסף ומשאבי כסף. הרגשנו שיש לנו את הבשלות הטכנית והמנטלית, מוכנות להקרבה ובדיעבד, גם קורטוב טיפשות. הלכנו עם זה".
מה גרם לכם להשקיע בתחום?
"ראשית זה התחום שאנחנו באים ממנו ומכירים אותו היטב. שנינו אנשי פיתוח עם המון ניסיון ומכירים מקרוב את צרכי הביו-טק. יש לנו הרבה לתרום וחברות מגיעות אלינו גם בגלל זה. גם הגיל מאפשר לנו אורך נשימה להשקיע לטווח ארוך. שנית, אנחנו מגיעים מתחומי טכנולוגיה מקבילים, וביחד חוזים שההתכנסות של מספר טכנולוגיות מבטיחות ומקבילות עומד להביא את תחום מדעי החיים למחוזות שקשה לנו אפילו לדמיין.
אף שאנחנו חלק מהקבוצה הזו בעצמנו, המשימה המשמעותית והעיקרית שלנו היא להיות מכפיל כח של כלל קהילת המדענים והיזמים שעושים את המהפכה הזו, וזה מה שעומד במרכז החזון שלנו. צפויות לצאת מכאן חברות מדהימות עם פיתוחים משני עולם, אנחנו נהיה שם כשזה קורה, על הקטר הדוהר הזה, ונתרום בכל דרך שנוכל. "
איך הגיבו המשפחות על "מתכונת פשיטת הרגל"?
בריטמן: "מאחורי כל יזם מצליח עומדת משפחה תומכת, ושתי המשפחות שלנו קיבלו את העניין בטבעיות. בני הזוג שלנו, בעלי עבר והווה בהייטק, הסכימו לשיגעונות שלנו וביחד איתנו מהווים את דירקטוריון החברה. זה הכרחי, כיף ועובד לנו. בעצם הקמתה של קו-לאב סקוור נתנו דוגמא אישית לילדים באמונה בדרך, בחשיבה קדימה, בטוטאליות, במוכנות לשלם מחיר ובלקיחת סיכונים מחושבים. הילדים, מצידם, התגייסו למשימה ועזרו ככל שיכלו ובהתנדבוות".
איך נראו חיי היומיום שלכם?
"חלק מהרכבים הוחלפו בישנים, וחלקם פשוט נשארו כאלה. עצרנו נסיעות לחו"ל, לא אכלנו בחוץ, נאלצנו לפטר את הגנן והעוזרת, ומאחרון הילדים ועד הסבא והסבתא - כולם התנדבו והשתתפו. לא הרגשנו מסכנים. הייתה המון אנרגיה, חדוות יצירה ואווירת שותפות. הופתענו קצת מכך שלירידה ברמת החיים לא הייתה השפעה על איכות החיים. בראייה לאחור, זו הייתה תקופה קשה, אך נפלאה".
מהו ההון הראשוני שנדרש להקים סטארט אפ בתחום הביו-טק כיום בישראל?
"זה משתנה, תלוי תחום, טכנולוגיה ושוק. רעיון מבוסס תאים בתחום התרופות, הדורש תשתית מעבדתית, יהיה יקר יותר. חברה שזקוקה למעבדה תצטרך לא פחות מ-1-2 מיליון שקל כדי לבנות מעבדה, להזמין ציוד ולעמוד בתקנים, עוד לפני משכורות וקניית חומרים. לעומת זאת, חברת פודטק שלא בהכרח זקוקה לתשתיות מעבדה יכולה להתחיל עם כמה מאות אלפי שקלים בלבד".
כנגד כל הסיכויים
בהנחה שהפוטנציאל כה גדול, למה הוא לא זוכה לגייס מיליארדים כמו ענפי טק אחרים?
צבאן: "תחום מדעי החיים הוא רחב מאד וכולל בתוכו את תחומי המזון והחקלאות, אקלים, אנרגיה, פארמה ודיאגנוסטיקה. זהו תחום שמציב אתגרים ראשונים במעלה ומניב פיתוחים משני חיים, אך יחד עם זאת, הוא מורכב ועתיר סיכונים. מכיוון שכך, תחום מדעי החיים הוא דבר והיפוכו: חדשנות פורצת דרך בכל הקשור לרעיונות וטכנולוגיות, ביחד עם שמרנות תהליכית, בעיקר בהיבטים הקשורים לבטיחות המוצרים.
בשל כל אלה, סף הכניסה לתחום מדעי החיים הוא גבוה מאד, מה שמצמצם את מספר השחקנים הגדולים בשוק הזה בהשוואה לשווקים אחרים. לעומת זאת, הרווחים מההשקעות בתחום יהיו בדרך כלל בקנה מידה גדול ויציב, מה שדורש משקיעים עם הבנה, ואורך נשימה שנים קדימה. לדוגמא, פיתוח תרופה חדשה עד שיווקה ייקח כ-15 שנים לפחות, פרק זמן ארוך מאד בהשקעות. בחוסר הוודאות והמיתון הגלובליים של היום - משקיעים כאלה נדירים, בייחוד בארץ."
אני מניחה שלא רק "שם שמיים" וקידום התחום עומד לנגד עיניכם. אתם חושבים שההשקעה וההקרבה תשתלם לכם?
בריטמן: "אנחנו מקווים… ההיגיון שבשיתופיות הופך אותו לרווחי לכולם. חשוב להבין שתשתית מעבדות הכוללת את הציוד והאישורים הבטיחותיים שנדרשים היא מאד יקרה. מדובר בעלויות של מיליוני שקלים. לכן, הקמת תשתית כזו לשימוש בלעדי של חברה אחת, היא שימוש לא נבון בכספי משקיעים. אנחנו רואים שכשהאופציה קיימת, היזמים בוחרים להתחיל במתחם משותף. גם המשקיעים מרוצים, היות שהכסף שלהם מתחיל לעבוד על מחקר ופיתוח מיידית. בנוסף, יש לנו היום חשיפה מוקדמת לטכנולוגיות ורעיונות חדשים עוד בטרם הם מבשילים. מעבר להנאה והסיפוק שאנחנו מקבלים מלתרום ליזמים צעירים, אנחנו גם מקבלים הזדמנויות להשקעה שבעתיד תוכלנה להשתלם כלכלית".
בחממה של בריטמן וצבאן מתנהלים בימים אלה כעשרים סטארטאפים של עשרים חברות ממגוון תחומים. "בסך הכל עברו דרך המעבדות שלנו למעלה מ-30 חברות", אומרת צבאן.
בתחום הרפואי אפשר למצוא את חברת EFA שמפתחת מכשיר קומפקטי ונייד לספירת-דם מהירה, חברת CYTORA שמפתחת טיפול בפצעים סכרתיים ו-MSA על בסיס תאי-גזע ייחודיים, חברות Barcode Nano ו- ExoProTher שמפתחות תרופות נגד סרטן ומחלות נוספות, PhenoFast שמפתחת פתרון ייחודי בתחום האנטיביוטיקה וחברת VESSL שמפתחת פתרונות לרגנרציה של כלי דם. בתחומי האקלים והסביבה נמצאות חברת Biotic שמפתחת פלסטיק ביולוגי מתכלה, חברת Gigaton שמפתחת פתרון לקיבוע פחמן, SolOr המייצרת צבע סולארי ועוד.
בתחום המזון חברת Else Nutrition מפתחת מזון אלטרנטיבי לתינוקות טבעוניים או אלרגיים לחלב ולסויה.
"מאז שאנחנו פועלים, החברות שאצלנו גייסו עצמאית, בסכום כולל של כ-275 מיליון שקל, בנוסף לחברות שבגרו ויצאו וגייסו כ-70 מיליון שקל נוספים," מתגאה צבאן.
המתחם הראשון של קו-לאב סקוור נפתח ביקנעם כחודשיים בדיוק לפני פרוץ מגיפת הקורונה, שהקשתה על התהליך עוד יותר. ב2022 נפתח מתחם שני בקיסריה. "הצלחנו לפתוח מתחם נוסף משום שגדלנו מהר יותר מהשוק, ויש לכך לפחות שלוש סיבות אפשריות" מפרטת צבאן.
"הראשונה היא עלייה משמעותית בנפח הפעילות של החברות שאצלנו. השנייה היא שדרך networking הצלחנו להגיע ליותר חברות חדשות. השלישית היא חינוך שוק. חברות למדו שהתחלה במתחם משותף היא כלכלית ומיידית יותר. תחום הביו-טק הוא רחב מאוד וכמעט שאינו נגמר. בהשוואה לעולם, בבוסטון לדוגמא, יש פי ארבעה יותר שטחים של מתחמי מעבדות משותפות ביחס לכמות החברות - מאשר בישראל. לכן, אנחנו מאמינים שעוד יש לאן לשאוף".
מה יהיה הלאה?
"לגבי העתיד קשה לחזות, אבל מקווים שבעזרת המתחמים שלנו אנחנו מורידים את סף הכניסה להקמת חברות ביוטק ובכך עוזרים לתחום לגדול. לפחות מבחינתנו, בסוף 2022 ותחילת 2023 קלטנו חמש חברות חדשות ועוד היד נטויה. יתרה מזאת, בשווקים של היום בהם האינפלציה, התנודתיות והסערות הפוליטיות מערערות את היציבות של כלל סקטור ההייטק, התפקיד שלנו מתחדד. אנחנו קשובים ליכולות ולצרכים המשתנים, ולכן משמעותה של הגמישות שאנחנו מספקים היא שחברה תוכל להתאים את נפח הפעילות שלה ליכולותיה, להיות יעילה ובכך לצלוח את הסערה".
