מיזוג בין שתי חברות ניהול מחייב את אישור המשקיעים בקרנות. אלה התחייבו להשקיע בקרן לאחר שהכירו את מנהליה והסכימו לתחומי ההשקעה שלה. בעת מיזוג, כמו זה של פלטינום וניורון, מקבלים המשקיעים מנהלים חדשים וכיווני השקעות שלא היו בתוכניות המקוריות של הקרן כשגייסה מהם כסף. אין להתפלא לכן שלא כל המשקיעים בקרנות המעוניינות להתמזג מאושרים מתוכנית המיזוג.
יש משקיעים הרואים במיזוג כלי מינוף להשקעתם המקורית. בנק אוף אמריקה למשל, המשקיע הגדול בניורון, הרחיב את השקעתו בקרן בעקבות המיזוג מ-9 מיליון דולר ל-17 מיליון, ואיפשר לקרן להגיע לרף של 55 מיליון דולר שאיפשר לשתי הקרנות להתמזג על בסיס שווה.
משקיעים אחרים בקרן חשים תסכול מהכיוון החדש שאליו פונה הקרן הממוזגת ומעדיפים שתשחרר אותם מהתחייבויות. משקיע מוסדי ישראלי שהתחייב להשקעה באחת משתי הקרנות אמר בשבוע שעבר כי המשקיעים כועסים על המיזוג שנעשה. לדבריו, המבנה המשפטי שנוצר בעקבות המיזוג, המתייחס רק להון הפנוי, עקף את המשקיעים הקיימים בקרן, שהעדיפו כי הקרן תחזיר את הכסף ותיסגר.
גלייטמן אומר כי כל המשקיעים בפלטינום קיבלו זכות וטו על תהליך המיזוג, אך איש לא השתמש בה. הגוף היחיד שידוע כי עיכב את תהליך המיזוג הוא המשקיע היחיד המשותף לשתי הקרנות - קונצרן קפל הסינגפורי. קפל, לצד SFKT, הוא השותף הדומיננטי בפלטינום והשקיע בה 25 מיליון דולר. בניורון יש לו השקעה קטנה יותר. בעקבות המיזוג נהפך קפל למשקיע הגדול ביותר בקרן הממוזגת.
מ-PNV הוסיפו בתגובה כי מבנה העסקה נגזר ממסמכי היסוד של הקרנות ואישורה נעשה כדין. המבנה המשפטי של העסקה, ציינו, נקבע כדי להימנע מהצורך להתמודד עם הערכות השווי של התיקים הקיימים, שהוא הקושי במיזוג קרנות.
לדברי עמי דותן, מייסד ניורון, "ההשפעה על המבנה המשפטי הקיים של שתי הקרנות תהיה מינימלית, כדי לאפשר מעבר מהיר לפעילות משותפת. מסיבה זו החלטנו להקים חברת ניהול חדשה שתבצע את פעילות ההשקעות. לא יהיו שינויים במבנה השותפות המוגבלת והשותפות הכללית, וכל הסכמי השותפות המוגבלת יישארו כשהיו".
מנהלי קרנות במיזוג - לומדים לוותר על האגו
עודד חרמוני
2.3.2003 / 9:39