מועצת החוץ והביטחון באתונה אישרה למשרד ההגנה היווני לחתום על עסקת נשק ענקית עם משרד הביטחון בארץ: הזמנה לטילי ספייק של רפאל בשווי של 335 מיליון יורו (1.27 מיליארד שקל).
לפי פרסומים ביוון תכלול העסקה בעיקר טילים מהדגם ארוך הטווח של הטיל, הספייק NLOS, שמסוגל להגיע לטווח של כ-32 ק"מ בשיגור מכלי יבשתי או ימי ועד 50 ק"מ בשיגור ממסוק.
מבחינת היוונים מדובר בעסקה שתכלול את כל שלוש הזרועות העיקריות של הצבא המקומי: חיל האוויר היווני יתקין את הטילים על מסוקי האפצ'י שלו, צבא היבשה על כלים יבשתיים, והצי היווני על ספינות קרב.
בעקבות ההסלמה בסכסוך בין טורקיה ויוון ב-2020 יצאו היוונים למסע רכש ביטחוני יקר, בגיבוי אמריקאי. צרפת מכרה ליוון ספינות מלחמה ומטוסי קרב רפאל וארה"ב הסכימה לספק ליוון מטוסי אף-35.
כעת למרות התחממות יחסי אנקרה-ירושלים תחתום ישראל על העסקה שהתעכבה מזה מספר חודשים. שר הביטחון הקודם בני גנץ היה אמורה לחתום עליה בנסיעה ליוון כמה ימים לפני הבחירות, וכעת צפוי לחתום עליה שר הביטחון יואב גלנט.
הספייק NLOS פותח במקור כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים ב-1973, כדי לאפשר לצה"ל לעצור ממרחק טורי שריון עוינים. בין השאר פותחו עבורו משגרים על בסיס טנקי מג"ח, שהותקן בהם תותח דמה כדי שייראו כמו טנק רגיל.
במלחמת לבנון הראשונה ב-1982 כבר היה הטיל בשירות מבצעי בצה"ל, אך נשמר בסיווג גבוה כנשק הפתעה, וישראל לא עשתה בו שימוש. רק במלחמת לבנון השנייה ב-2006 נעשה בו שימוש משמעותי ראשון בכמויות גדולות בידי צה"ל.
מאז הספיק הספייק NLOS להשתתף במלחמה באפגניסטן בשירות הצבא הבריטי, ולפי גורמים זרים, גם במלחמה בנגורנו קראבך בשירות אזרבייג'ן. גם צבא ארצות הברית רכש אותו בכמות קטנה עבור מסוקי האפאצ'י שלו, ודרום קוריאה הציבה אותו בגבול עם הצפון. גרסאות אחרות נמכרו לגרמניה, איטליה, ספרד, פולין, הודו ועוד.
עד היום ייצרה רפאל יותר מ-37 אלף טילי ספייק מכל הסוגים, ורשמה מכירות מצטברות של הטיל בשווי של כ-5 מיליארד דולר, רובן ליצוא. כמחצית מהטילים יוצרו מחוץ לישראל, בפסי ייצור שהוקמו בעיקר באירופה, כחלק מהסכמי הרכש עם המדינות שביקשו לשלב בפרויקט עבודה מקומית.