ביטוח חובת מעבידים, או בשמו הנוסף - אחריות מעסיקים, תכליתו להעניק כיסוי לבעל העסק במצבים בהם מוגשות כנגדו תביעות נזיקין על ידי מי מבין עובדיו. תביעות אלה עלולות להיות מוגשות בתרחישים שונים, ובעיקר בעקבות פגיעה פיזית בעבודה (בדרך כלל תאונה), רשלנות של המעסיק או מחלת מקצוע אשר הוכח שנגרמה במהלך העבודה ובעקבות העבודה. למעשה, קיימים שורה של חוקים וחובות הנוגעות למחויבות המעביד לבטיחות ובטחון כלל העובדים. כמו כן, עליו לעמוד בשורת נהלי בטיחות על פי תקנים המוסדרים בחוק.
כאשר מתרחשת תאונת עבודה, עשוי העובד להגיש תביעה משפטית כנגד המעביד בדרישת פיצויים כנגד מידת הנזק הגופני אשר נגרם לו. באחריות בית המשפט לבדוק את הנסיבות ואת התנהלות המעביד ולקבוע האם עמד באופן מוחלט בכל תקני ונהלי הבטיחות הקבועים בחוק לצורך מניעת התרחשותה של התאונה. במידה ובית המשפט קובע כי קיים דופי בהתנהלותו של המעביד ובשל אי עמידה בנהלי הבטיחות הקבועים בחוק נגרמה למי מהעובדים פגיעה גופנית, יחויב המעביד להעניק פיצוי לעובדים בגין התאונה וכידוע, מדובר בפיצויים בסכומים גבוהים מאוד.
בפורום הנזיקין מציינים כי לעיתים קרובות, ביטוח המעבידים נרכש כחלק מפוליסת ביטוח בית עסק אך ישנם לא מעט מצבים ומקרים, בהם נדרש המעסיק לרכוש ביטוח בנפרד. ודוגמאות למעסיקים שניצלו בעור שיניהם לאחר שרכשו פוליסה כזו - לא חסר. כך למשל, לאחרונה, חויבה חברת ביטוח לשלם סכום עתק של 1.7 מיליון שקלים לאלמנתו של נהג משאית.
מדובר בתאונה שהתרחשה בשנת 2011 , אז נפל הנהג מתא המטען בגובה 2.8 מטר לאחר שנדרש ללכת כחלק מעבודתו על משטח צר של המשאית. בית המשפט קיבל את עמדתו של בא כוחה של התובעת, עו"ד גיל בן ארי, מומחה לדיני נזיקין, וקבע כי התנהלותו של המעסיק עולה לכדי הפרה של החובה הבסיסית הקיימת להעניק לעובד סביבת עבודה בטוחה.
הסכום החריג, שאושר גם על ידי בית משפט המחוזי, על אף נבע מכך שנכותו האורטופדית של הנפגע עמדה על 30% עקב קישיון לא נוח של הקרסול, מצב רפואי חריג בו לא ניתן להזיז כלל את הקרסול, ובשל ההפסדים שנגרמו לנפגע במשך השנים. יצוין כי במקרה האמור, הנפגע מצא את מותו בתאונה אחרת שהתרחשה בשנת 2021, אך המשפט נמשך ופסק הדין כולל הפיצוי הגבוה, ניתן חרף זאת.
במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה כי משפחותיהם של שני עובדים בחברת ציוד שנספו בשריפה בפרצה במחסן יפוצו במיליוני שקלים. השופט אברהים בולוס קבע שהמעסיקה הפקירה את חייהם כשלא דאגה שבמחסן תהיה מערכת לגילוי עשן וכיבוי אש, וכן אמצעים לתאורת חירום.
עיגון נוסף לאזהרה שמספק פורום הנזיקין, ניתן למצוא בדו"ח מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית שנכתב ע"י מחלקת המחקר של הכנסת. על פי הנתונים, לדוגמא, בשנת 2020 דווח על לא פחות מ - 8,500 תאונות עבודה, שחלקן (לא צוין השיעור) נגרמו בשל רשלנות המעסיק. גם אם נניח לצורך העניין כי מדובר על שיעור נמוך של 20%, עדיין, מדובר על נזקים בהיקף של מאות מיליוני שקלים אותם יידרשו המעסיקים לשלם מכיסם, ככל שלא הצטיידו בביטוח חבות מעבידים.
"אנו מפצירים בציבור המעסיקים לבל יקלו ראש בסוגיית רכישת ביטוח חבות מעבידים, שאומנם אין מחויבת על פי חוק, אך בהחלט מחויבת מכוח המציאות. במרוצת השנה החולפת נתקלנו במקרים בהם עסקים פשטו את הרגל בשל חיובם בתשלום פיצויים ללא שהצטיידו בביטוח רלוונטי. אל תקלו ראש".