כשעונת ההרשמה לאוניברסיטאות, מכללות ולימודי הנדסאים בשיאה, שוב עולה השאלה כיצד ניתן לשלב יותר צעירים חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה וכו' בלימודים אקדמיים שיעניקו להם עתיד שונה מהמציאות שחוו הוריהם. אבל אסור להיעצר בשלב ההרשמה למוסדות האקדמיים. בקרב סטודנטים שהינם 'דור ראשון להשכלה גבוהה' ישנם אחוזי נשירה גבוהים מהלימודים.
"יציאה ללימודים מנקודת מוצא של דור ראשון להשכלה אינה דומה כלל לסטודנט או סטודנטית שמגיעים מבית בו השכלה היא דבר שכיח" אומרת ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית עמותת אלומה המפעילה תוכניות לאומיות של ות"ת מל"ג חלמיש אייזנמן מוסיפה בהתבסס על ניסיונה הרב שנים של עמותה "כאשר ישנו סטודנט שהוא דור א' להשכלה הוא מתחיל בנחיתות מובהקת והמדינה חייבת לתת על כך את הדעת".
מהם הקשיים מולם ניצבים צעירים מהפריפריה בכל הנוגע לבחירת מסלולי לימודים גבוהים והתמדה בהם?
"לרוב אין מי שיכווין את הסטודנט או הסטודנטית לבחירה נכונה של מקצוע הלימודים, ואין מי שיסביר להם על הקשיים אותם הם עלולים לחוות בדרך, ולבסוף לא ניתן להתעלם גם מהשיקול הכספי והיעדר הגב הכלכלי בו נתקלים סטודנטים רבים".
"הבעיה גדולה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית"
מנתוני המועצה להשכלה גבוהה, עולה כי בממוצע כ-25% מהצעירים שהתחילו ללמוד במכינות קדם אקדמיות - יעזבו. שליש מהסטודנטים יתחרטו ויחליפו תחום התמחות ו/או מוסד לימודים בשנת הלימודים הראשונה, בדרך כלל תחום או מוסד לימודים עם קורלציה נמוכה יותר למוביליות ותעסוקה איכותית.
עוד מציינת חלמיש אייזנמן: "הבעיה אף גדולה יותר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. שיעור הסטודנטים - בין השאר חרדים וערבים - שאינם מתמידים במכינה או בחוג הלימודים האקדמי שבחרו, גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כבר ב-2019 הצביע מבקר המדינה על כך ש-76% מהגברים החרדים ינשרו במהלך הלימודים האקדמיים, ועל פי מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה הסיכון לכך אצל סטודנט ערבי גבוה פי שניים מעמיתו היהודי. הסיבות לכך הן פערים לימודיים בין מרכז לפריפריה, מחסור בידע וכלים המאפשרים תיאום ציפיות לקראת הלימודים, העדר הכנה לימודית ומנטאלית מתאימה, חוסר בתחושת שייכות המביאה לכך שכשקשה - הפרשנות של הסטודנט היא שהוא לא ב'מקום הנכון'- פרשנות המביאה ל'הרמת ידים' ופרישה מהלימודים.
אלומה בראשה עומדת חלמיש אייזנמן מפעילה מזה מספר שנים את תוכנית 'הישגים', התוכנית הלאומית של המועצה להשכלה גבוהה שמנגישה השכלה גבוהה לצעירים וצעירות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. במהלך 18 החודשים האחרונים עברו 5,822 צעירים תהליך יעוץ פרטני במסגרת התוכנית, ונערכו 15,063 שיחות ליווי שמטרתם 'לתת יד' לצעיר מהרגע שקיבל החלטה ללמוד באקדמיה ועד היום הראשון ללימודים, לווי למימוש הבחירה.
לדברי חלמיש אייזנמן, "הנתונים שלנו מצביעים על כך שמתוך הצעירים שעברו תהליך ייעוץ, 67% הם הראשונים במשפחה שפונים ללימודי השכלה גבוהה, נתון המלמד עד כמה חשוב להנגיש לצעירים מהפריפריה את האפשרות לפנות להשכלה גבוהה".
עוד עולה מהנתונים של עמותת אלומה, כי מתוך צעירי התוכנית שהם סטודנטים כיום, 37% לומדים במכללות מתוקצבות (לעומת הממוצע הארצי שעומד על 24%) ו-32% באוניברסיטאות (זהה לנתון הארצי).
אחד הנושאים המדוברים ביותר בתחום הנגשת ההשלכה הגבוהה לצעירים מהפריפריה החברתית נוגע לשאלת יוצאי אתיופיה. חלמיש אייזנמן מסבירה כי "ישראלים יוצאי אתיופיה מהווים כ-18% מכלל הצעירים שעברו תהליך ייעוץ. 26% מהם, כלומר 282 החלו ללמוד לימודי מכינה ותואר ראשון (לעומת 36% בקרב כלל צעירי הישגים), ו-29% מהסטודנטים לומדים לתואר ראשון במכללות פרטיות (לעומת 13% בקרב כלל צעירי הישגים)".
האם מטרת התוכנית היא להוביל בהכרח לבחירה בלימודים גבוהים, מתוך הנחה שזה מתאים לכל אחד?
חלמיש-אייזנמן משיבה בשלילה לשאלה זו. " העיקרון המנחה הוא להרחיב בפני הצעירים את אפשריות הבחירה שלהם ולא להסליל את דרכם לאקדמיה. אנו מעניקים ייעוץ איכותי ופרטני שמעמיק אצלם את הידע ופותח בפניהם את האפשרות לבחור בצורה מושכלת. הנתונים הקיימים תומכים בבחירה בהשכלה אקדמית אבל מתוך הצעירים שעברו תהליך ייעוץ, 1,400 לא בחרו בהשכלה גבוהה, ו-492 (8%) פנו ללימודי הנדסאי או תעודה. אנו גאים ב3,711 אשר בחרו בהשכלה גבוהה".