"המשבר הכלכלי של תעשיית ההייטק, בשילוב עם חוסר הוודאות הנובע מהדיונים על השינויים במערכת המשפט בישראל, דוחפים חברות סטרטאפ ישראליות להאיץ הקמת פעילות מחוץ לישראל. הכוח המניע מאחורי מגמה זו הוא בעיקר לחץ המגיע בעיקר מהדירקטוריונים של החברות ומצד קרנות ההון סיכון בעלות השליטה בחברות".
את הדברים הללו אומרת רונית קרול, מנכ"לית קרול יועצים (Kroll Consulting), חברת גיוס גלובלית המתמחה בתחום היי-טק. קרול מסייעת לחברות היי-טק ישראליות בבניית צוותים גלובליים ומגייסת בעלי תפקידים בארה"ב ובאירופה.
בין התאריכים 12-15 בפברואר נסקרו על ידי Kroll Consulting מספר המשרות החדשות מהחודש האחרון, אשר פורסמו במודעות הדרושים על ידי חברות הייטק וסטארטאפ המעסיקות 100 עובדים ועד עשרות אלפי עובדים. במדגם נסקרו 105 חברות הייטק, ביניהן מרבית חברות ההייטק והסטארטאפ המובילות בישראל, לרבות חברות סטארטאפ המוגדרות כ"חד קרן".
מניתוח הנתונים עולה כי 90% מבין חברות ההייטק שנסקרו פתחו בחודש האחרון משרות חדשות לעובדים בארצות הברית ואירופה, 75% מהן פתחו בחודש האחרון משרות חדשות בארצות הברית, מרביתן בתחום המכירות, השיווק ותפקידים עם ממשק גבוה עם הלקוח ו-68% פתחו משרות בחודש האחרון משרות חדשות באירופה. בממוצע 10 משרות חדשות לחברה בארצות הברית, ותשע משרות חדשות לחברה באירופה. 91% מהמשרות החדשות שנפתחו בחודש האחרון בישראל הן בתחום הפיתוח ורק 9% בתחום המכירות, השיווק ותפקידים בעלי ממשק גבוה עם לקוחות.
מבין החברות שנסקרו, מעל 90% מהחברות שלא פתחו משרות בחדשות בחודש האחרון לעובדים בארצות הברית או אירופה מצויות בהקפאת גיוסים כוללת ואינן מגיסות עובדים גם בישראל, והינן בעיקר מתעשיות "מסורתיות" יותר ,תעשיית האלקטרוניקה והטלקום. מבין החברות שפתחו משרות חדשות בחודש האחרון, מרביתן מתחום התוכנה ו-SaaS 91% מגייסות עובדים בארצות הברית ואירופה.
מבין החברות הגדולות והבינוניות שנסקרו המעסיקות כ-250 עובדים ומעלה, לרבות חברות המוגדרות כ"חד קרן" היקפי גיוס העובדים בארצות הברית ובאירופה עומד על שיעורים גבוהים יותר. מבין החברות שפתחו משרות חדשות בחודש האחרון, 96% פתחו בחודש האחרון משרות חדשות בארצות הברית. סה"כ 642 משרות חדשות לעובדים בארצות הברית ו- 530 משרות חדשות לעובדים באירופה.
מכלל החברות שנסקרו, מבין אלו שמגייסות עובדים חדשים, כ-40% מהתקנים החדשים אשר נפתחו בחודש האחרון הינם בארצות הברית ואירופה.
"מרחיקים ממיתוג ישראלי"
לדברי קרול, "כיום אנו מבחינים במגמה הולכת וגוברת של חברות היי-טק ישראליות המעתיקות את מיקום חלק מההנהלה הבכירה, במיוחד תפקידים בתחום השיווק ומכירות ותפקידים המצויים בממשק ישיר עם הלקוח מחוץ לישראל. המעבר מתבצע בעיקר לארה"ב, אך גם לאירופה. כאשר המיקום המועדף למטה האירופאי הוא בדרך כלל לונדון, אנגליה. זוהי מגמה קיימת, אך מתחילת השנה עם חוסר היציבות הפוליטי בעקבות המהפכה המשפטית, שזוכה לסיקור נרחב על ידי התקשורת הבינלאומית, ניתן לראות האצה מובהקת של תהליכים אלו".
קרול מוסיפה כי "רבות מהחברות נתמכות על ידי קרנות הון סיכון אמריקאיות, ומנכ"לים וסמנכ"לי משאבי אנוש משתפים אותנו כי הם נדרשים למהלך של הוצאת משרות מישראל עקב לחץ המופעל על ידי הדירקטוריון שדורש להעתיק את הפעילות המסחרית לארה"ב, המהווה את השוק הגלובאלי הגדול ביותר תוך התקרבות ללקוחות ולמתחרים המרכזיים של החברות. האסטרטגיה היא למתג את החברה "כחברה אמריקאית", עם צוות מכירות ושיווק אמריקאי, תוך הרחקת החברה מהמיתוג של "חברה ישראלית" ושיוכה לישראל. מגמה זו הולכת וגוברת תוך רצון להתנתק מהמורכבות הפוליטית הקיימת ביחס לישראל ודעת קהל גלובאלית שלילית גוברת בנוגע לסוגיות של שמירה על זכויות אדם וערכים דמוקרטים בישראל".
לדברי קרול, "כחלק מהמאמצים למשוך מועמדים גלובליים פוטנציאליים לעבודה בחברות ישראליות, אנו מתארים תחילה את לקוחותינו בפני המועמדים כ"חברה אירופאית" הכוללת משרד ראשי בארה"ב, שכן התיאור מצוי בהלימה לאסטרטגיה ולמיתוג הגלובאלי הרצוי על ידי מרבית לקוחותינו, וכן משרת את האינטרס להרחיק את החברה ממיתוג של 'חברה ישראלית'. מצאנו שאסטרטגיה זו חשובה במיוחד בחלק מהמדינות האירופאיות, כמו צרפת ובלגיה שבהן החדשות בנוגע למגמות הפוליטיות בישראל יוצרות דעת קהל שלילית הולכת וגוברת, אך גם בארצות הברית וביתר המדינות האירופאיות. היכולת לגיוס גלובלי של צוותי מכירות חזקים היא קריטית להישרדות של כל סטארט-אפ, אבל זה מאוד מאתגר עבור סטארט-אפים צעירים שעדיין אינם בעלי טביעת רגל גלובלית, שכן עובדים בארה"ב ואירופה מחפשים יציבות ומהססים להצטרף לסטארט-אפ ישראלי צעיר ולא מוכר".
הקשיים הנוכחיים ביכולת לגייס הון משפיעים על סטרטאפים בכל שלבי הגיוס, כאשר סטרטאפים ותיקים יותר ואף סטרטאפים שהוכתרו כ"חדי קרן" חטפו מכה גדולה יותר- שכן הושקעו בהם השקעות גדולות יותר וכתוצאה מכך הם התרחבו וגייסו עובדים בקצב מואץ בשנת 2022 ו-2021 על מנת להרחיב את היקף הפעילות במהירות, כדי לעמוד ביעדי הדירקטוריונים. לאור המציאות הכלכלית החדשה, כעת הם נאלצים להתייעל, ולארגן מחדש את הצוותים והמבנה הארגוני הגלובאלי כאשר הם מצויים כרגע "Survival Mode" כאשר דירקטוריון אשר כבר השקיע כספים בחברה מגביר את הלחץ, השליטה והמעורבות עקב העלייה ברמת הסיכון של החברה. השוק האמריקאי הוא בעל פוטנציאל ההכנסות הגדול ביותר עבור רוב החברות הטכנולוגיות הישראליות, ומהווה מרכז של המתחרים והלקוחות הגלובליים המרכזיים.
עד סוף 2022, ההכנסות של תעשיית הטכנולוגיה הגלובלית צפויות לעלות על 5.3 טריליון דולר, עם למעלה מ-585,000 חברות טכנולוגיות, בארה"ב יש את מגזר הטכנולוגיה הגדול בעולם לפי ההכנסות. כאשר הרווחים בשוק הם במגמת ירידה, חברות הון סיכון ומשקיעים בוחנים דרכים להתמודד עם התחרות הגוברת בשוק ודורשים מיקוד בשוק הפוטנציאלי הגדול ביותר- בארה"ב.
כפי שניתן לראות, גם ענקיות הטכנולוגיה כבר אינן חסינות בפני שינויים כלכליים כפי שהיה בשנים האחרונות. נראה כי הסטרטאפים הישראליים נמצאים בשלב קריטי כרגע. לפי דוח ההייטק שפורסם לאחרונה בקרנות הון סיכון (IVC, LeumiTech) נראה כי קיימת ירידה של 42% בהשקעות בהיי-טק בישראל בשנת 2022 בהשוואה לשנת 2021. הקושי בגיוסים מטעם קרנות הון סיכון עלולים לסכן את קיומם של חלק מהסטרטאפים הישראליים.
קרול יועצים (Kroll Consulting) היא חברת גיוס גלובלית המתמחה במגזר ההיי-טק עם פעילות בישראל, ארה"ב ואירופה, המסייעת לחברות הייטק ישראליות בבניית צוותים גלובליים בארה"ב ובאירופה.
חשש גם בנדל"ן, אמות מצטרפת לאזהרות
הדו"ח שנתי של חברת הנדל"ן המניב אמות, שפורסם הבוקר, מעיד שהחשש מפני הבאות אינו עוד נחלתו של ענף ההייטק בלבד::
"במהלך ינואר 2023 החלה הממשלה לקדם תכנית לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל; השינויים המוצעים מעוררים מחלוקות וביקורות נרחבות, אשר על פי פרסומים בתקשורת, עוצמתן, כמו גם התנהלות הצדדים השונים בקשר אליהן, עלולים לדעת גופים כלכליים, כלכלנים בכירים במשק, ראשי אקדמיה ומומחים בתחומי המשפט, החברה והכלכלה בארץ, להשפיע על
איתנות המשק והכלכלה בישראל.
עוד על פי הפרסומים כאמור, התכנית האמורה והמחלוקות שהתגלעו בעקבותיה, עלולים להוביל להורדת דרוג האשראי של מדינת ישראל, לפגיעה בהשקעות במשק הישראלי ולהוצאת כספים והשקעות מישראל לרבות במגזר ההייטק, לגידול עלות מקורות הגיוס במשק הישראלי ולפגיעה בפעילותו של המגזר הכלכלי בכלל ומגזר ההייטק בפרט.
מאחר ולדעת הנהלת החברה, חברות נדל"ן מניב ישראליות מהוות בבואה של הכלכלה הישראלית, ככל שההערכות המתוארת לעיל או חלקן תתממשנה, עלולים להיפגע גם ביצועיה הכלכליים של החברה."