"ככה לא מעבירים תקציב" אומרים באוצר לקראת הדיון בממשלה

במשרד האוצר שוררת אווירת ייאוש. מחר אמורה הממשלה לאשר את תקציב המדינה, בישיבה שהלו"ז שלה פורסם לפני הצהריים, אבל איך אפשר לאשר תקציב כששר האוצר בצלאל סמוטריץ', מסוכסך עם שר הבטחון, יואב גלנט (סביב סוגיות הסמכויות שגלנט לא מעביר לו בכובעו השני, כשר במשרד הבטחון)?

יש שטוענים שסמוטריץ' מתכוון לפגוע בתקציב הביטחון כמעין נקמה, אבל גם אם ההנחה הזאת מרחיקת לכת, על רקע המתיחות הזאת, קשה להניח שגלנט יישר קו עם סמוטריץ', ויצביע בקלות על העברת התקציב.

גם עם שרת התחבורה מירי רגב היחסים של סמוטריץ' לא בשיאם. הוא נפגע שרגב לא שיתפה אותו ברפורמת "צדק תחבורתי" לשינוי תעריפי התחבורה הציבורית. הוא שמע עליה בתקשורת. גם איתה לא היה שיח מקדים, דבר שעלול להפוך לעימות קולני בישיבה מחר.

עוד חזית לא פשוטה צפויה לשר האוצר ממקום מפתיע, חברו לרשימה בבחירות, איתמר בן גביר, שהפופולאריות שלו בציבור נמצאת במגמת ירידה והוא דורש את הגדלת תקציב המשטרה ב - 60% ל- 17 מיליארדי שקלים, דרישה שבאוצר לא מוכנים לקבל, גם היא נובעת מתוך כוונה להגדיל את כוח האדם במשטרה.

עם כל הדם הרע בין השר לביטחון לאומי למפכ"ל המשטרה, זה ממש לא מקרי שקובי שבתאי הזהיר דווקא עכשיו, שאין לו מספיק שוטרים לרמדאן. ועוד לא דיברנו על יו"ר ועדת הכספים, יעקב גפני, שגם לו יש דרישות מופלגות, אבל בניגוד לשרים אחרים, בטח חסרי הניסיון שבהם, שאותם אפשר "למרוח", באוצר מפחדים מגפני, שמבין את הדברים לעומק ולא יקנה כל שטיק.

סמוטריץ' אגב, נשאל והשיב - להבנתנו באמת ובתמים, -כי הוא בטוח שברגע האמת יבינו חבריו השרים את גודל השעה וינהגו באחריות. על זה אפשר לומר רק "אשרי המאמין".

מי שהיה אמור לאסוף את כולם, לדפוק על השולחן ולגרום להם ליישר קו כדי לקדם את התקציב לקראת אישור, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה לא קרה. התקיימה רק ישיבה אחת בנושא בשבוע שעבר, וגם היא לא הניבה תוצאות.

בשלב הזה, פחות מ- 24 שעות לאישור התקציב בממשלה, היו אמורים רוב הנושאים והסעיפים להיות סגורים ומגובשים, עם עוד כמה קצוות שצריך להדק. הפעם המצב הפוך, או כמו שמכנים זאת באוצר, "מצב מוזר". רוב הסוגיות עדיין פתוחות ואין שום סיכוי להגיע לסיכומים לגביהן מחוסר זמן. הבעיה הגדולה יותר, כאמור, שאין בכלל הסכמות בין השרים שיתכנסו מחר בחדר, הסכמות שהיו אמורות להיסגר כבר לפני כמה ימים טובים.

לשם השוואה, בתקציב הקודם שהעביר שר האוצר ליברמן, בשלב הזה כבר היו סיכומים עם כל השרים על מסגרות התקציב של משרדיהם, כך שהדיונים נסבו, בעיקר, סביב הרפורמות בחוק ההסדרים. ליברמן היה זה שניהל את המו"מ מול חבריו לשולחן הממשלה. נפתלי בנט, ראש הממשלה, פיקח על הדברים מלמעלה. בממשלה הנוכחית הסיפור אחר לגמרי.

על רקע כל זה, גורמים באוצר, שהיו מעורבים בדיוני תקציב רבים, תוהים אם לראש הממשלה יש בכלל כוונה להעביר את תקציב המדינה הקרוב, והאם יש פה כוונת מכוון לגרום לדחייתו, כמו שקרה בממשלות נתניהו הקודמות.

הם מציגים כמה תרחישים אפשריים:

השרים יושבים על המדוכה, הצעקות קורעות את חלל האוויר עד השעות הקטנות של הלילה, וכדי לעמוד בלו"ז ולרצות את כולם, מיליארדים מתחילים לעוף באוויר, מסגרת התקציב נפרצת בצורה חסרת אחריות והצרה הגדולה שהמשק הישראלי כבר נמצא בה, תלך ותחריף. שר האוצר כבר רמז השבוע באחד מנאומיו, שיתכן המסגרת התקציב תגדל.

התרחיש הלא פחות גרוע הוא, שאחרי הלילה הארוך בכנסת, בדיונים על פסקת ההתגברות, יודיע נתניהו שהוא דוחה את הישיבה למועד אחר כדי לתת לשרים להתאושש ולתפקד בדיון כל כך חשוב, או לחילופין, דוחה אותה כדי להעביר חוק בכנסת, שיאפשר לה לתפקד בתקציב המשכי, בחודשים הקרובים.

החלטה כזו, במידה ותהיה, היא בעצם עבירה על החוק, שמחייב את הממשלה להעביר תקציב תוך 145 יום לאחר השבעה, והתהליכים לקראת אישורו נגזרים בדיעבד: מחר הוא תאריך הסופי לאישור התקציב בממשלה וב- 29 במאי לאישור הכנסת. אם הממשלה לא מצליחה להעביר את התקציב כעבור 45 ימים היא מתפזרת.

כדי למנוע מצב שכזה, מעריכים כאמור שנתניהו יפנה לחוקק חוק שיאפשר דחייה של ההליך והמשך התנהלות בתקציב המשכי. במצב שכזה הוא יהפוך ליקיר אגף התקציבים באוצר, שמבחינתם תקציב המשכי הוא השור הטוב ביותר של הקופה הציבורית. אבל - וזה "אבל" עצום: בניגוד לפעמים קודמות שבהם השתמש נתניהו בתרגיל הזה, הפעם הוא נמצא בתחילת דרכה של ממשלה חדשה, משמע - מיליארדים שהובטחו לשותפות הקואליציוניות לא יוכלו לעבור, מה שלא בטוח שיתקבל על ידן בהבנה.

לכן ההערכה היא שאם אכן ילך למהלך שכזה (שגם כדי לפתוח בו יצטרף ראש הממשלה לשכנע את השותפות הקואליציוניות ליישר קו), הדבר מלמד על רצונו לשבת קצת על הגדר ולקוות שאולי בצל האיום האיראני, ביטחון הפנים בתקופת הרמדאן וכמובן - השסע החברתי, יואילו גנץ ומפלגתו להצטרף לקואליציה במקום סמוטריץ' ובן-גביר.

ומעל לכל זה מרחף כמובן מצב כלכלי שהולך ומתקדר, כאשר שלושת התרחישים האלה עלולים להיות אסון לכלכלה הישראלית, שנמצאת כבר עכשיו במצב רגיש ביותר.