הספינים לזכות ולגנות הרפורמה המשפטית והשפעתה על הכלכלה הישראלית, לא משפיעים על נתוני מניות היצואניות הגדולות בישראל, המציגים את חוזקה של הכלכלה הישראלית והפריזמה דרכה מביטים עליה המשקיעים הזרים.
שבע היצואניות הגדולות הנסחרות בבורסה בתל אביב, ש-6 מהן נסחרות כדואליות - כלומר, גם בבורסות האמריקאיות, עלו מתחילת פברואר בכ-3% בממוצע, בעוד המדדים המרכזיים בבורסה המקומית ירדו בכ-2%-6% (ראו טבלה) לאותה תקופה.
אז נכון שאפילו הנתון הזה אינו ערובה לחוסנו של הייצוא הישראלי, במקרה שבו החקיקה המשפטית תעבור מדיונים תיאורטיים והצבעות מוקדמות לשלבים מתקדמים יותר, אבל לפחות בינתיים, לא כצעקתה.
שיעור העלייה הגבוה ביותר מתחילת פברואר נרשם במניית חברת נייס, שמפתחת ומייצרת תוכנות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים. מניית החברה עלתה ב-10.2% בבורסה בתל אביב, נכון ליום 22 בפברואר...
נייס נבחרה במהלך החודש האחרון למובילה טכנולוגית במספר תחומים ולמובילת שוק דיגיטלי לשנת 2022, ואחד ממוצריה מוקם במקום הראשון הכללי במדד הצמיחה של Frost Radar (מדד שנבנה על ידי חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן הבינלאומית, הבוחן את חדשנות החברות ויכולתן למנף אותה לצמיחה).
מניית החברה המשיכה במגמת עלייה לאורך החודש, גם לאחר שדיווחה בתחילת פברואר כי ענקית ההשקעות בלקרוק, המחזיקה בכ-5% ממניותיה, מכרה כ-36.9% מאחזקתה בחברה, בדמות כ-1.89 מיליון מניות, תמורת כ-1.2 מיליארד שקל.
מנכ"ל החברה, ברק עילם, יצא בפומבי כנגד הרפורמה המשפטית בינואר האחרון באמצעות פוסט שפרסם, ולפני יומיים שוב, הפעם באמצעות טור דעה שבו טען כי הממשלה הכריזה מלחמה על תעשיית ההייטק. טענותיו היו בעיקר בדמות הדרך בה תיראה ישראל בעיני משקיעים זרים בעקבות הרפורמה המחלישה את מעמד בתי המשפט.
מניית חברת נייס מזוהה כישראלית ונסחרת גם בבורסת נאסד"ק ארה"ב, כך שלמשקיעים הזרים קל יחסית להגיע אליה. לעת זו, יש לציין, מניית החברה דווקא מגיבה היטב בשווקים, והמשקיעים מגיבים יותר לביצועיה מאשר למתרחש בישראל.
די לקיבוץ?
לצד נייס נסחרות 5 חברות נוספות כדואליות בבורסות ארה"ב, ודווקא אלו הפועלות בתחומי החומרה והטכנולוגיה זכו גם הן לעליות נאות (ראו טבלה). לצידן נמצאת בטבלה יצואנית נוספת, בשם מיטרוניקס, המייצרת רובוטים לניקוי בריכות.
מיטרוניקס, שנמצאת בבעלות קיבוץ עמק יזרעאל (56.13%), עלתה ב-2.87% מאז תחילת החודש, ומבטאת את האמון שרוחשים המשקיעים לחברה הישראלית, שהצליחה להפוך להצלחה בינלאומית בתחומה. החברה לא דיווחה במהלך תקופה זו על אירועים חריגים לחיוב או לשלילה.
לעומתה, מניית חברת התרופות הישראלית-לשעבר טבע ירדה ב-1.48% לאותה תקופה, חרחדה שבאורח פלא מהווה התאוששות מסוימת מהירידה החדה לאחר פרסום הדוחות הכספיים בתחילת החודש.
הירידה הגיעה בעקבות צניחהה של כ-5% בהכנסותיה אל מול הרבעון המקביל ב-2021, מעבר להפסד תפעולי בגובה 885 מיליון דולר לעומת רווח בתקופה המקבילה וההסבר שניתן על ידי נושאי משרה להכבדה בעלויות המימון לחובותיה.
מניית חברת ICL (לשעבר כיל) חוותה גם כן ירידה, שעמדה על 3.09% לתקופה שנבחנה, וזאת למרות הדו"חות הכספיים החזקים שהציגה. מניית החברה החלה במגמת ירידה המיוחסת בעיקר לירידה החדה במחירי הסחורות - שהיו מקור עליית מניותיה עת הגיעו לשיא במהלך המחצית הראשונה של 2022.
עדיין לא בגלל הרפורמה
יש לציין כי הפגיעה בהשקעות ומכירות (ייצוא) חברות ההזנק וההייטק החלה עם חוסר הוודאות הכלכלי והעלאות הריבית ברחבי העולם, וכי הרפורמה המשפטית לא מסייעת, לראייתם, בהחזרת הביקושים.
על פי נתוני הלמ"ס ייצוא חברות ההזנק עלה בכ-8.2% בשנת 2022, ולאור המשבר הכלכלי עולה השאלה אם יעמוד באותה רמה גם השנה.
בין שלל סימני השאלה דבר אחד הוא וודאי - המשקיעים מביטים בחברות הישראליות כמגדלור עסקי, והרפורמה המשפטית, תהא השפעתה אשר תהא, עדיין לא נכנסת לשיקוליהם.