הכבדה של עשרות מיליארדים על תקציב המדינה. האשמים: אנחנו

החל מ-1 בינואר 2020 חויבו חברות המזון בישראל לסמן מוצרים בעלי כמויות גבוהות של סוכר, מלח, או שומן במדבקה אדומה בחזית אריזת המוצר, כחלק ממהלך רחב יותר שמטרתו שיפור בריאותי בתזונת הציבור. לאחרונה, פרסמה הכלכלנית הראשית באוצר כי חל שינוי בנתח השוק של מוצרים עם סימון תזונתי אדום והתבצע מעבר ממוצרים מסומנים למוצרים לא מסומנים בהיקף של כ-33 אלף טון בשנה. מבחינה אבסולוטית, נמדדה ירידה של כ-0.6% בנתח השוק של מוצרים אלו.

מדובר בהתפתחות חיובית בהחלט, אך הדרך עד לחינוך מחדש של השוק ארוכה. לצערנו, במסגרת חוק ההסדרים החדש, לא מצאנו התייחסות משמעותית דיה לסוגיה זו, שאינה רק בריאותית - אלא גם כלכלית. מה הנזק המצרפי שנגרם למשק בישראל כתוצאה מצריכת מזונות לא בריאים ומדוע על שר האוצר לסמן מלחמה זו כאחת מהמשימות המשמעותיות על סדר יומו?

בחנו באופן נפרד את הקשר הסיבתי בין צריכת מלח, סוכר ושאר רכיבים מזיקים על הכלכלה בישראל.

כ-50% מצריכת המזון בקרב בני נוער וכ-35% בקרב מבוגרים בישראל הם ממזון אולטרה מעובד, המאופיין בכך שהוא עתיר במלח, בשומן ובסוכר. כך על פי סקרי מצב בריאות ותזונה לאומיים בישראל, שאת נתוניהם פרסם משרד הבריאות במסגרת שבוע התזונה והביטחון התזונתי.

במסגרת נייר עמדה בנושא צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות שפורסם לאחרונה, נמצא קשר ישיר בין צריכת מזון אולטרה מעובד לעודף משקל והשמנה. לפי הערכת החוקרים, העלות הישירה והעקיפה של ההשמנה למשק היא כ-20 מיליארד שקלים בשנה. החישוב הזה כולל גם הוצאות עקיפות שנובעות ממחלות שמסתבכות, ומגדילות את ההוצאה הלאומית לבריאות.

צריכת המלח הממוצעת בישראל עומדת על 9.6 גרם ליום, כמעט כפול מהכמות המומלצת למבוגרים. כך עולה מסקר שביצע משרד הבריאות. המזונות העיקריים, אותם צורכים הישראלים בהיקפים אדירים ומעלים את צריכת הנתרן הם: לחם, פסטה, גבינה צהובה ועוף. אין ספור מחקרים מצאו קשר ישיר ומובהק בין צריכת נתרן לבין שלל מחלות כרוניות ובכללן מחלות לב. לאחרונה מצביעים מחקרים גם על קשר בין צריכה עודפת של מלח להופעת מחלות אוטואימוניות שונות.

ומה לגבי הנזק למשק? על פי הערכות מדובר על כ -10 מיליארד שקלים בשנה שנגרעים מקופת המדינה בשל התמודדות עם היקף הפתולוגיה. לצד האמור, יש מקום לנחמה: לאט אבל בטוח, הציבור בישראל מפנים את הסיכון שכרוך בצריכה.

כך למשל, בצריכת פסטה. על פי מחקרים שנערכו, ישראלי ממוצע צורך בשנה כ - 4 קילו של פסטה. המציאות מלמדת כי בשנים האחרונות, חלה ירידה בהיקף צריכת פסטה שעשויה מקמח דורום או קמח לבן, ועליה בצריכה של חלופה בריאה: בחברת 'סקיני פסטה' שמייצרת אטריות קונג'אק מסוגים שונים, שאינם כוללים רכיב של מלח, ללא סוכר, ללא גלוטן מדווחים על עליה משמעותית בהיקף המכירות. במקביל לדוגמא, גם ספקי גבינות מרכזיים במשק מספרים על ירידה בהיקף צריכת גבינות צהובות עתירות שומן ועליה בהיקף מכירת גבינות עם 5% שומן.

בשנת 2022 מהווה טרשת העורקים את אחד מגורמי התמותה הגבוהים בעולם. מחלה זו, אשר נגרמת מכך שכולסטרול עלול לגרום לסתימת עורקים, לפגיעה באספקת הדם לאיברים חשובים ולבסוף לאירועי לב, שבץ מוחי, פגיעה בגפיים ואף מוות - נחשבת למגפה של ממש.

מומחי חברת 'סקיני פסטה' מציינים כי אין ספור מחקרים קבעו שהפחתת צריכת מאכלים שמכילים כמות גדולה של פחמימות פשוטות כדוגמת פסטה רגילה, אורז ולחם מקמח לבן, מובילים לירידה משמעותית בתחלואה בעקבות כולסטרול גבוה. ומה הנזק למשק כתוצאה משכיחות מחלה זו? על פי נתוני משרד הבריאות, המדובר על כ - 5 מיליארד שקלים.

לשומן רווי יש השלכות בריאותיות כבדות משקל. שומנים רוויים (מוצקים) נוטים להצטבר יותר בדפנות כלי הדם, יחד עם חומרים אחרים, ולסתום אותם. התוצאה, מציינים בחברת 'סקיני פסטה' עלולה להיות התקפי לב, אם נסתם כלי דם שמזין את הלב עצמו, או שבץ מוחי - ככל שנסתם כלי דם שמוביל דם למוח. ההמלצה כיום בקרב הגורמים המקצועיים היא להגביל את האנרגיה היומית (קלוריות) המגיעה מצריכת שומן רווי לפחות מ-10%, עבור האוכלוסייה הבריאה הכללית.

עבור חולים עם היפרכולסטרולמיה (יתר כולסטרול בדם), ההמלצה היא על 5-6% מסך האנרגיה היומית. על פי מחקרים, הנזק הכלכלי מצרפי שנגרם למערכת הבריאות ובהתאם גם לקופת המדינה, בעקבות צריכת שומן רווי, עומד על 4 מיליארד שקלים בשנה.

לפי הערכות של פורום הבריאות הגלובאלי, היקף שוק המוצרים ללא גלוטן בעולם ב-2022 עמד על 8.2 מיליארד דולר, והוא צפוי להגיע ב-2025 ל-9.5 מיליארד דולר. בארה"ב היקף השוק כ-3.5 מיליארד דולר - גידול של 59% מ-2017. בגרמניה היקפו 650 מיליון דולר - גידול של 54%. ומה היקפו של השוק בישראל: שוק המוצרים ללא גלוטן גדל בישראל ב-86% ב-5 שנים. הוא הוערך ב-2015 ב-90 מיליון שקל, ולפי סטורנקסט יש גידול של מעל 20% בשנה.

אי לכך, נכון להיום, על פי הערכה, הוא עומד על כרבע מיליארד שקלים. 4 פלחים מהווים מעל 50% מהקטגוריה ונמצאים בגידול: דגנים, לחמים ומאפים, פסטה ללא גלוטן (עם 9 קלוריות בלבד), אטריות, וחטיפים, ו-21% נמצאים במקררים ובמזון קפוא.