ענף ההייטק מיקם את עצמו בראש מחנה המתנגדים למהפכה המשפטית שיוזמת ממשלת ישראל. חלק גדול מהיזמים ומנהלים הבכירים בענף איימו כי אם תושלם החקיקה במתוכנתה הנוכחית, ימשכו את עסקיהם מישראל.
למן אותו הרגע נשמעו הערכות שונות הנוגעות למידת הנזק הפוטנציאלי לכלכלה הישראלית, אם יתממש האיום.
הבוקר פרסם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ה IATI בשיתוף Deloitte ישראל את הדוח המקיף ביותר שנעשה על תרומת ענף ההיי טק לכלכלה ולחברה הישראלית. מטרת הדוח היא לזהות ולאמוד את תרומת ההיי טק לכלכלת ישראל תוך התייחסות לתרומה כמותית ואיכותנית.
הדו"ח מעריך את השפעת הענף על הכלכלה הישראלית במספר ממדים: תרומה כלכלית ישירה ועקיפה לכלכלת ישראל, תרומה לחוסן הלאומי, שיפור פריון העבודה בישראל והשפעתו על שינויים המתחוללים בתוך הענף עצמו.הדוח מתייחס בנוסף גם לתרומה לענפים מקבילים כמקפצה למוביליות חברתית. הדוח ממפה אתגרים מרכזיים בשימור תפקיד ההיי טק כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק.
על פי מחברי הדוח, לאורך שנים ההייטק משמש עוגן איתן ומשמעותי עבור כלכלת ישראל במגוון מדדים חיוניים לשגשוג ולצמיחה. פעילות ענף ההייטק מהווה 16.1% מהתמ"ג ומופקת על ידי 11.9% מכוח העבודה.
יש לציין שהדוח אינו פוליטי ולא עוסק כלל בנושא הרפורמה המשפטית, אך יחד עם זאת, המספרים שנסקרים בו הופכים לטיעון חזק מאוד בידי מנהיגי המאבק במהפכה המשפטית, או לכל הפחות - הופכים את האיום שהם משמיעים למוחשי הרבה יותר.
המספרים מדברים
הענף מונה אלפי חברות בשלבי חיים שונים החל מחברות הזנק דרך חדי קרן, חברות מבוססות, ציבוריות וחברות רב לאומיות. שינויים באורח החיים לצד חלחול הטכנולוגיה לכלל ענפי המשק מובילות לכך שטכנולוגיה אינה נחלת ענף ההייטק בלבד, ומקצועות טכנולוגיים נדרשים כמעט בכל ענף.
מחברי הדוח מציגים מספרים שבמבט ראשון נראים קשים לעיכול, כאשר המשמעות העיקרית שלהם: פגיעה קשה בענף, כפי שטוען חלק גדול מראשיו, תסיג את הכלכלה הישראלית שנים רבות לאחור, בלשון המעטה.
הנה המספרים העיקריים בדוח:
240 מיליארד שקל - תרומה ישירה של תעשיית ההייטק לתמ"ג ב-2021 (כ-16% מהתמ"ג)
בין השנים 2017-2021, 45% מצמיחת התוצר בישראל נבעה מענף ההייטק
50-60 מיליארד שקל - הכנסות המדינה ממסוי תעשיית ההייטק - כ-65% ממיסוי פרטני.
34% ממס ההכנסה משוייך לעובדי הייטק
310-360 מיליארד שקל - התרומה הכוללת של ההייטק לתוצר, כולל תרומות נגזרות
67 מיליארד דולר - ייצוא ההייטק, כ-54% מסך הייצוא בישראל
הסרת החסמים שימנעו התפתחות עתידית של הענף
דוח תרומת ההייטק של IATI בוחן את התרומה של ענף ההייטק לכלכלה והחברה הישראלית. הדוח בוצע על ידי Monitor Deloitte והינו דוח מקצועי וייחודי שעתיד להתפרסם כל שנה מעתה. זהו הדוח המקיף ביותר שבוצע לבחינה של תרומת ההייטק לכלכלה והחברה הישראלית.
כך כותבים המחברים: "מאפייניו הייחודיים של ההייטק, הנגזרים בין היתר מסביבת העבודה, היקפי הפעילות הנרחבים ואופי החברות, מאפשרים להרחיב את מעגל התרומה ולהשפיע באופן רב-ממדי על החברה הישראלית בכללותה בהיבטים שאינם כלכליים גרידא.
על מנת לאפשר זאת גם בעתיד ואף להגדיל את מעגל ההשפעה הרב-ממדית של ההייטק, יש לספק מענה למספר אתגרים משמעותיים אשר עלולים לייצר חסמים עתידיים. חסמים אלו כוללים שימור מעמדו התחרותי של ההייטק הישראלי למול התחזקות שווקים מקבילים בעולם וחסמים במימוש פוטנציאל התרומה העצום של הענף. הסרת חסמים אלו דורשת התמודדות עם אתגרים בתחום החינוך, אקדמיה, תשתיות פיזיות ורגולציה".
מחברי הדוח מסכמים: "התוצאות של ההייטק, ומכאן התרומה לכלכלה ולחברה, מחייבים ודאות עסקית לאורך זמן על מנת להיות מסוגלים להמשיך להתחרות בזירה הבינלאומית המאתגרת".
"אני שמחה היום להגיש את הדוח המקצועי הראשון מסוגו על תרומת ענף ההיי טק לכלכלה ולחברה הישראלית. על המסמך החשוב הזה, עבדנו ב IATI בששת החודשים האחרונים יחד עם חברת דלויט והתרומות שזוהו בדוח מתבססות על מגמות ארוכות טווח הן בהיבטי מאפייני ותפקידי הענף והן בהסתכלות על מגמות צמיחה. דוח זה יפורסם פעם בשנה.
בוועדת ההיגוי שעסקה בדוח חברים בכירים בענף ההייטק הכוללים את אדם פישר, עדי סופר תאני, תומר בר זאב, שלמה דוברת, גיגי לוי, פרופ' רוני גמזו, יוני אסיה, אלי גרונר, יורם טיץ ויפעת אורון. כחלק מהתהליך ראיינו עשרות רבות של מומחי תוכן המייצגים את כלל האקוסיסטם הטכנולוגי והחדשני בישראל.
כפי שעולה מן הדוח, לצד תרומה כלכלית משמעותית ומנוע הצמיחה של המשק בשנים האחרונות, מאפייניו הייחודיים של ההייטק, הנגזרים בין היתר מסביבת העבודה, היקפי הפעילות הנרחבים ואופי החברות, מאפשרים להרחיב את מעגל התרומה ולהשפיע באופן רב-ממדי על החברה הישראלית בכללותה בהיבטים שאינם כלכליים גרידא.
על מנת לאפשר זאת גם בעתיד, ולהגדיל את מעגל ההשפעה הרב-ממדית של ההייטק, יש לספק מענה למספר אתגרים משמעותיים אשר עלולים לייצר חסמים עתידיים. חסמים אלו כוללים שימור מעמדו התחרותי של ההייטק הישראלי למול התחזקות שווקים מקבילים בעולם וחסמים במימוש פוטנציאל התרומה העצום של הענף. ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנה האחרונה והתמקצעות הטאלנטים בחברות רבות בעולם מאיצים את התחרות ויוצרים אלטרנטיבות כלכליות.
התוצאות של ענף ההיי טק, ומכאן התרומה לכלכלה ולחברה, כפי שמוצגים בדוח שלנו, מחייבים ודאות עסקית לאורך זמן על מנת להיות מסוגלים להמשיך להתחרות בזירה הבינלאומית המאתגרת"
רותם דולב, שותפה וראש תחום הטכנולוגיה בייעוץ, Deloitte ישראל: "מדובר בדו"ח ראשון מסוגו בארץ ובעולם שסוקר (360) את ענף ההייטק בישראל על כלל תרומותיו לכלכלה ולחברה הישראלית.
הדו"ח בוחן ומציג את המקומות בהם יש תרומה מובהקת של הענף, לצד מקומות בהם הפוטנציאל עוד לא מומש במלואו. הנתונים מצביעים על כך שענף ההייטק הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי ובעל תרומה משמעותית לתמ"ג, לפיו 45% מצמיחת התוצר בישראל בשנת 2022 נבעה מהענף.
מעבר לכך, מאפייניו הייחודים של ההייטק הישראלי מובילים לתרומה המתפרסת על מגוון תחומים כלכליים וחברתיים: ההייטק מהווה נדבך משמעותי בחוסן הלאומי ומאפשר מוביליות חברתית תוך שיפור הפריון של מדינת ישראל. לצד זאת, נקודות בהם ראינו פוטנציאל שטרם ממומש לתרומה ושיש לתת עליהם דגש בעתיד נוגעים לצמיחה מכלילה והשפעה על יתר ענפי המשק.
על אף שהשנה האחרונה הייתה מורכבת עבור ההייטק, עדיין ראינו צמיחה ביחס לשנים עברו. אין להתייחס להצלחת ההייטק בשנים האחרונות כמובנת מאליה וישנים אתגרים משמעותיים העלולים לייצר חסמים עתידיים: שמירה על העוצמה אל מול התחרות העולמית, אתגר ההון האנושי וכוח אדם איכותי, והמשך צמיחה והתפתחות של חברות".