וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איך לפעול נכון בסביבה של אי ודאות כלכלית?

רו"ח יוליה לוי

עודכן לאחרונה: 27.2.2023 / 11:03

ישראל בנקודה כלכלית מאתגרת. כיצד מתמודדים עם הסערה הכלכלית המתחוללת בחוץ - בישראל וגם בעולם, ומה הקשר לסיטואציה הפוליטית והשלכותיה על העתיד לבוא?

הפגנת ההייטקיסטים ברחוב קפלן בתל אביב, שבוע שני באותו מקום.. ינון שלום יתח
הפגנת ענף ההייטק נגד הרפורמה. המחאה בישראל תופסת את מרב תשומת הלב, אבל גם בלעדיה אנו בימים של אי ודאות כלכלית/ינון שלום יתח

בחוץ משתוללת לה באין מפריע סערה פיננסית, גם גלובלית וגם מקומית: הריביות עולות, האינפלציה גואה, התנודתיות בשערי חליפין מתחזקת, ואי הוודאות בשווקים מתגברת.

בזמן שכולם עסוקים ברפורמה המשפטית - הכלכלה, מטבע הדברים, נזנחת ונפגעת. הצעדים להקטנת יוקר המחיה שתוכננו להיכנס לתקציב ממשלתי לשנת 2023 נדחים, כוח הקניה של משקי הבית נשחק, ומצבו של המגזר העסקי שמהווה את עמוד התווך של הכלכלה הישראלי הולך ומדרדר מיום ליום, כי הוא נמצא בין הפטיש לסדן.

מהם הגורמים המרכזיים לכך ומה בכל זאת יכול לעשות המגזר העסקי כדי לעזור לעצמו, לפני שמערכת החיסון הכלכלית שלו ושל המשק הישראלי כולו קורסת?

אז נתחיל עם העלייה מתמשכת בשיעורי הריבית, ב-23 בפברואר 2023 ריבית הפריים עלתה לרמה היסטורית (לתקופת חיי הדור הזה) של 5.75%.

ההשלכות ההרות גורל האירוע הזה על המגזר העסקי הן ברורות. התייקרות האשראי יוצר עומס תזרימי ושחיקה ברווחיות - הן כבר מזמן לא מכה קלה בכנף, בייחוד לא בעסקים ממונפים, שצרכי ההון החוזר שלהם גבוהים, יבואנים, בהם התשלומים לספקים מגיעים הרבה לפני התקבולים מלקוחות.

עסקים קטנים ובינוניים שגם לפני כן שילמו מחירים הרבה יותר יקרים על האשראי ומוצאים את עצמם היום עם ריביות דו ספריות בחלק מהמקרים שפשוט לא מאפשרת להם להרים את הראש מעל הקו האדום של מסגרת האשראי. אם מוסיפים לזה את העובדה שבנקים רבים צמצמו באופן חד צדדי את המסגרות לעסקים רבים אז מתקבלת תמונה עוד יותר עגומה. מארק טווין אמר פעם :"בנקים נותנים לך מטריה ביום שמשי ולוקחים אותה בחזרה ברגע מתחיל לרדת גשם".

ומה המגזר העסקי יכול לעשות בנידון?
להקדים את התרופה למכה- זה הזמן שבו המגזר העסקי חייב לעשות רה ארגון דחוף/בהול בכל סוגי האובליגו שלו, לאחד הלוואות, לנהל משא ומתן קשוח ובלתי מתפשר עם הבנקים על הריביות, העמלות וההצמדות, להימנע מהלוואות בפריים + (שכן לא נראה כי מגמת העלאת ריבית הפריים נחלשת), להגדיל את הביטחונות, לייצר רזרבות, לפתח מקורות מימון אלטרנטיביים (כגון שינוי תנאי תשלום לספקים ומועדי גביה מלקוחות) ולבצע מהלכי התייעלות תפעולית לרבות הפחתה מתמדת של עלויות תפעוליות.

בחלק מהמקרים כדאי אפילו לשקול דחייה של רכישות ועסקאות, צמצום בכוח אדם או הקפאת תהליכי גיוס כוח אדם. נכון שהמהלכים הללו כרוכים בשיקולים אחרים וקבלת החלטות לא פשוטות, אבל חשוב לזכור שלפעמים התמהמהות בביצוע מהלכים עסקיים אלו עלולה ליצור פספוס מומנטום ולהקשות על שמירה על יציבות בהמשך הדרך. לכן חשוב לשקול את החלופות ולפעול ללא דיחוי במקרים שבהם הדימום ברור וחבישה מהירה ככל האפשר יכולה לצמצם נזקים משמעותיים.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. פלאש 90, יונתן זינדל, עיבוד תמונה
נגיד בנק ישראל מעלה ריבית בפעם השמינית - והאינפלציה לא נבלמת/עיבוד תמונה, פלאש 90, יונתן זינדל

שיעורי אינפלציה גבוהים

שיעורי האינפלציה בשנת 2022 עמדו על 5.3% ובשנת 2023 המגמה נמשכת, למרות 8 העלאות ריביות הפריים הרצופות. הגורמים לכך רבים: מלחמת רוסיה-אוקראינה, משבר האנרגיה והסחורות, שיבושים בשרשרת הייצור והאספקה ועוד.

השלכות האינפלציה לא פוסחות על שום ענף במשק והתייקרות בתשומות, שלא מגיבים אליה בזמן יוצרת שחיקה ברווחים של עסקים שאם לא יגיבו בזמן עלולים למצוא את עצמם מממנים את ההפסדים באשראי יקר מדי ובלי יכולת החזר ממשית.

אז מה עושים?
בטווח הקצר - עדכון המחירונים והעלאת המחירים, כך שישקפו את עליית המחירים של התשומות ומשמרים את הרווחיות הגולמית והתפעולית שיכולה לאפשר את המשך הקיום של העסקים. דרך חליפית יכולה להיות גיוון בהיצע של המוצרים והשירותים.

בטווח הבינוני והארוך- בוחנים מחדש את המודלים העסקיים שעליהם מתבססת הפעילות העסקית ועושים שינויים מיידיים בחלקים שמסתמכים על אלמנטים שהשתנו מקצה לקצה בחודשים האחרונים. בחלק מהמקרים המשמעות היא להפסיק לגמרי את העבודה במתכונת הנוכחית, כי היא פשוט גורמת להפסדים מיידיים או נזקי תזרים שלא ניתן לממן יותר כלל.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
דולר מול שקל. ראובן קסטרו
הדולר מתחזק, השקל נחלש, מה אפשר לעשות?/ראובן קסטרו

תנודתיות של שערי החליפין, התחזקות הדולר ופיחות בשקל

אי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל והוויכוח סביב הרפורמה המשפטית של ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין גורמת לתנודתיות שערי החליפין והתחזקות שער הדולר ופיחות בשקל, שבשבוע האחרון של פברואר הביא לשער חליפין של 3.69 שקל לדולר- השיא של 3 השנים האחרונות וגם שם המגמה נמשכת ככל שיותר ויותר גורמים מוציאים כספים לחו"ל.

אז מה לעשות?
יבואנים שצפויים לשלם במט"ח, עכשיו יותר מתמיד צריכים לבחון אפשרות של גידור בפעילויות הפיננסיות שלהם. חברות הזנק שגייסו כספים, כדאי שיחזיקו אותם במט"ח.
חברות מבוססות שצברו עודפים ועד היום החזיקו את הרוב בשקלים בעו"ש או בהשקעות שקליות אחרות, כדאי לשקול בימים אלו להוסיף יותר פיזור בסוגי ההשקעות שלהם, לייצר יותר חשיפה למט"ח, שווקים גלובליים וכו'.

אז נכון שאין ערובה, לכך שיישום כל המהלכים הללו ישאיר את המגזר העסקי ללא פגע, אך ככל שיותר עסקים ישכילו ליישם את המהלכים שמוזכרים לעיל בשלב מוקדם יותר, כך זה ייקל עליהם להתמודד עם הסערה הפיננסית שבחוץ ולשמור על שיווי משקל פיננסי ויציבות עסקית.

רו"ח יוליה לוי. אסף ספקטור,
הכותבת, רו"ח יוליה לוי/אסף ספקטור

הכותבת היא יוליה לוי, רו"ח בישראל וארה"ב. בעלים ומנכ"לית של פיינאלי קונטרול פיננסי ובעלת ניסיון של 18 שנים בתחום הפיננסים וניהול הכספים, בקרות וסיכונים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully