המהפכה המשפטית או בשמה המכובס "הרפורמה" מעוררת פולמוס ציבורי גדול, אבל חלק ממנה מתבצע לא רק בחקיקה שמובילים שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה, אלא גם בהצעות חוק פרטיות, דוגמת זאת שמבקשת לשנות מהיסוד את בית הדין המשמעתי לעובדי מדינה.
כדי לנסות ולהבין האם מדובר במהלך שנועד לייעל את המערכת או חלילה כזה שעלול להשחית אותה (והציניקנים יאמרו: להשחית אותה עוד יותר), פנינו למומחה בתחום, עורך הדין ד"ר ירון קטן, העוסק בדיני עבודה ומרצה בקרייה האקדמית אונו.
ארבעה שרים ויו"ר הכנסת הניחו על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, לפיה עובדי מדינה שהועמדו עד היום לדין משמעתי בבית הדין של נציבות שירות המדינה יועמדו מעתה לדין בפני בית דין שיורכב מחברי כנסת.
"ברור שכל מקום עבודה זקוק לכללי התנהלות ומשמעת בקרב העובדים, ובין העובדים להנהלה. זאת, על מנת לשמור על יחסי עבודה תקינים, היררכיה, יעילות ועוד, וכן כדי לחבר את העובדים לערכי הארגון, מטרותיו ויעדיו", מסביר עו"ד קטן: "בשירות הציבורי עניין זה משמעותי וחשוב אף יותר, משום שמעבר לאמור הוא נועד גם לשמור על אופיו ותדמיתו של השירות הציבורי כגוף שנותן שירות לכלל האזרחים, ללא השפעות פסולות, פוליטיות או אחרות".
לדבריו, בדיוק לצורך הזה, נחקק בשנת 1963 חוק שירות המדינה (משמעת), שמכוחו נקבעו עקרונות המשמעת לעובדי המדינה, כללי אתיקה והתנהגות, וכן הקמת בית הדין למשמעת.
"יש להדגיש, שלאור אופיו של השירות הציבורי ועל מנת לשמור על אמון הציבור ושמו הטוב של השירות הציבורי, עבירות משמעת בשירות הציבורי אינן רק הפרות של יחסי העבודה, אלא קשורות גם לטוהר המידות ולהתנהגויות מחוץ לתפקיד, שאינן הולמות את שירות המדינה או פוגעות בתדמית שירות המדינה, גם אם אינן ברף הפלילי. בכך, דיני המשמעת בשירות הציבורי, רחבים ומקיפים הרבה יותר מתקנון משמעת במקום עבודה פרטי".
"כמו כן, דווקא לאור ייחודיותו של השירות הציבורי, והפער המובנה בין נבחרי הציבור (הפוליטיקאים) ועובדי הציבור (הפקידים), יש צורך בשמירת איזון בין מחוייבות הנבחרים לציבור הבוחרים לבין מחוייבות הפקידים לכלל הציבור".
איך מתנהל הליך משמעתי כנגד עובד מדינה?
עו"ד ד"ר קטן: "בנציבות שירות המדינה, הגוף הממשלתי שאחראי על ניהול עובדי המדינה, קיים אגף משמעת, שתפקידו להטמיע את כללי המשמעת ולאכוף אותם על עובדי המדינה. במסגרת האגף פועלת יחידת חקירות, שאמונה על בדיקת תלונות וענייני משמעת של העובדים.
לאחר שיחידת החקירות מגיעה למסקנה כי יש מקום לנקוט בהליך משמעתי, קיימים שני מסלולים לטיפול בעניין המשמעתי: דרך אחת היא להביא את העניין בפני ועדת משמעת, שלה סמכויות שונות לנקוט כנגד העובד, כגון נזיפה, התראה, הפחתת שכר או הורדה בדרגה, ודרך שנייה היא לפנות לבית הדין למשמעת".
מי הם הדיינים בבית הדין למשמעת?
"בית הדין למשמעת מורכב מעובדי מדינה, שמונו לתפקידם על ידי שר המשפטים באישור ראש הממשלה, בהתאם לתנאי כשירות שנקבעו בחוק. בית הדין דן בהרכב של שלושה, וההליכים לרוב פומביים, אלא אם החליט בית הדין אחרת. גם פסקי הדין לרוב מפורסמים, למעט אם קיימת מניעה לפרסום.
סמכויות בית הדין למשמעת רחבות משל ועדת המשמעת, כולל החלטה בנוגע לפיטורי העובד, שלילת פיצויי פיטורים ואף פסילת עובד מלמלא תפקידים אחרים בשירות המדינה.
על החלטת בית הדין למשמעת ניתן לערער לבית המשפט המחוזי".
אני מבין שמבקר המדינה ביקר לא מעט את בית הדין הזה
עו"ד ד"ר קטן: "בשנים האחרונות התעוררו ביקורות כנגד הליך המשמעת בשירות המדינה. בשנת 2022 פורסם דו"ח מבקר המדינה ובו בעיקר טענות על התמשכות ההליכים, בדרך הפוגעת ביעילות ההליך המשמעתי, משום שבמקום למצות את הדין בצורה מהירה ויעילה, עצם הימשכות ההליך המשמעתי הייתה שיקול מרכזי בהפחתת הענישה".
זהו גם הבסיס להצעת החוק?
עו"ד ד"ר קטן: "ביקורת נוספת עולה מתוך הצעת החוק החדשה שהגישו מספר חברי כנסת, ביניהם מי שמונו לאחרונה לשרים - גלית דיסטל אטבריאן, שלמה קרעי, יואב קיש, איתמר בן גביר, ואף יו"ר הכנסת אמיר אוחנה.
הצעת החוק מתמקדת בזהות חברי בית הדין למשמעת, ובביקורת על כך שכולם עובדי המדינה שאמורים לדון בטענות משמעת כנגד חבריהם עובדי המדינה.
על פי הצעת החוק, מי שיכהן כחברי בית הדין למשמעת אלו חברי הכנסת, המפקחים, מתוקף תפקידם כרשות המחוקקת, על הרשות המבצעת. כמו כן, ההצעה טוענת כי הליכי המשמעת נושאים בחובם גם היבטים פוליטיים, ועל כן גם בית הדין למשמעת הדן בעניינם צריך להיות מורכב מגורמים פוליטיים.
בנוסף, מוצע כי גם התובע המשמעתי, שהיום הינו עובד מדינה באגף המשמעת, ימונה על ידי הכנסת ויהיה כפוף להנחייתה, וכן גם החוקרים שיעבדו תחתיו".
מדובר בהצעה די דרמטית, לא?
עו"ד ד"ר קטן: "אין ספק שמדובר בשינוי דרמטי של הליך המשמעת בשירות המדינה. לא מדובר בשדרוג של ההליך המשמעתי, כפי שהציע מבקר המדינה, אלא בשינוי אופיו לחלוטין.
יש צדק בטענה שעבודתם של עובדי המדינה מערבת גם היבטים ציבוריים ופוליטיים, בשונה מעובדים במגזר הפרטי, ועל כן גם הביקורת המשמעתית על התנהגותם היא לעתים בעלת מאפיינים ציבוריים ופוליטיים.
עם זאת, לא בטוח שיהיה בהצעה זו כדי לייעל את הליכי המשמעת, ויש חשש שהליכים אלו יהפכו להיות פוליטיים ולא מקצועיים. ייתכן שיש מקום לשלב בקרה ציבורית על הליכי המשמעת במקרים המתאימים, במיוחד כאלו שיש בהם מרכיב ערכי וציבורי. עם זאת, לא בטוח ששינוי הרכב בית הדין למשמעת ושילובם של פוליטיקאים בבית הדין יביא לייעול ההליכים, ויש חשש שההליך ייהפך לכלי פוליטי כנגד עובדי מדינה".