כסף ישן? המיזם שהפך את ליגת הוותיקים לליגת האלופות

לפני קצת יותר משלושה חודשים, השיקו וואלה ומפעל הפיס מיזם ייחודי להעלאת המודעות לשילוב אזרחים ותיקים בשוק התעסוקה. המיזם פנה למעסיקים המחפשים עובדים איכותיים להירשם לתכנית, להציע משרות לבני 60 ומעלה וליהנות מגיוון גילי בעבודה לצד עובדים מנוסים ומחויבים.

החברות שיציעו משרות לאזרחים ותיקים זכו בליווי צמוד של תכנית "ותיקים בעבודה" - תכנית ממשלתית של המשרד לשוויון חברתי, שתכלול התאמת המשרה לוותיקים, חיפוש מועמדים, מיון המועמדים והפנייתם אל החברות וכל זאת ללא עלות.

רו"ח אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס, אמר אז לוואלה!: "כיו"ר מפעל הפיס, הצבתי את הסיוע לאוכלוסייה הוותיקה כיעד מרכזי של מפעל הפיס בזירה הציבורית. היינו שם במשבר הקורונה, הובלנו קמפיינים ומהלכים לאומיים בתחום הפגת הבדידות ובעיקר נכנסנו, יחד עם שותפינו בשלטון המקומי והאזורי, לתחומי הרווחה וההפעלה, תוך שימת דגש נרחב על שיפור מתמיד באיכות חייהם של כלל האזרחים הוותיקים בישראל, ולא רק באמצעות הקמת מבנים.

המיזמים בתחום השילוב בתעסוקה מהווים נדבך מרכזי בפעילות. מדובר במהלך שבו כולם מרוויחים: המעסיקים שירוויחו כח אדם איכותי, מנוסה ובעל מוטיבציה גבוהה לתרום והאזרחים הוותיקים שיוכלו להמשיך לעבוד אחרי גיל הפנסיה ולקחת תפקיד משמעותי ובעל ערך רב לקידום החברות והמשק הישראלי כולו".

מאז חלפו כמאה ימים והתכנית התבררה כהצלחה שהפתיעה אפילו את האופטימיים ביותר שהיו שותפים לה. "ליגת הוותיקים" שיזמנו, הפכה לליגת האלופות! אז מהו סוד ההצלחה של המיזם? כאשר באים לפרק אותו למרכיבים, הוא כמעט מובן מאליו.

נתחיל בפיזיולוגיה: תאמרו שזה כור ההיתוך הישראלי שאחראי לערבוב גנים מתפוצות שונות ברחבי העולם, תאמרו שזו השמש הישראלית שמעשירה אותנו בוויטמין D, תגידו שזו המשפחתיות החמימה שמשמרת את הישראלים חיוניים גם בגילים מתקדמים - ואולי זה בכלל התפריט הים תיכוני שלנו, שעשיר בפירות וירקות, מערכת הרפואה המתקדמת ועוד.

העובדה היא שישראל אינה רק אחת מהמדינות שבה תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם, אלא גם שהאוכלוסייה המבוגרת בישראל היא במצב של תפקוד מיטבי, באופן יחסי לבעלי גיל דומה בעולם. ישראלים בני 70 למשל, אינם רק צפויים לעוד שנות חיים ארוכות, אלא גם להעביר את רובן בתפקוד גבוה.

אז אוכלוסייה מבוגרת, רעננה ונמרצת יש לנו, אבל כדי שתכנית השמה מקצועית תצליח, היא זקוקה גם למוטיבציה.

את מקורות המוטיבציה של האוכלוסייה המבוגרת קל יחסית להסביר: קצבת הזקינה בישראל מאפשרת קיום עם מעט מאוד מותרות, בלשון המעטה. כלומר - אם רוצים לצאת לחופשה קצרה בחו"ל או לפנק את הנכד במתנה יפה לקראת חגיגת הבר-מצווה, רצוי מאוד שתהיה הכנסה גם בגיל הפנסיה. אבל מה המוטיבציה של המעסיקים?

כאן באה לידי ביטוי תופעה שהייתה לאופנה ניהולית ברחבי העולם: הגיוון. מחקרים מצביעים על כך שגיוון כוח האדם בחברה אינו רק ערך חברתי חשוב, אלא מכשיר ליצירת פירמה טובה יותר, מאוזנת יותר - וחשוב מכל: רווחית יותר. נדמה שהגיוון שהחל בשילוב מגדרי ואתני באיוש עמדות מפתח בארגונים השונים, כולל עתה גם את המבוגרים, בוודאי על רקע המצב הכלכלי בישראל עולם.

אם עד לפני כמה חודשים עסקו ארגונים רבים בחדשנות גרידא, עתה הם אמונים גם על שימור. במילים אחרות: לא עוד רק יזמים, מהנדסי מחשבים ומפתחי תוכנות ואפליקציות, אלא גם אנשים עם ניסיון חיים ששרדו כבר כמה תקופות של קושי ומחסור, יודעים להסתפק במועט ובעיקר יודעים לנסוך בעמיתיהם הצעירים יותר את התחושה שכל גל עכור סופו לעבור.

כך, עם תחילת הפרויקט, שמענו ממנהלות משאבי אנוש בארגונים השונים את הציטוטים הבאים:

"לא בודקים גיל. יש משמעות למקצועיות ולאדם שאתה", אמרה אורנית ברנדס, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת Verifone.

"אנחנו נשמח דווקא לחפש את ההון האנושי האיכותי, העובדים המבוגרים, היציבים, שמתמידים ושמגיעים עם הרבה ניסיון וחוסן", הוסיפה אורית וינדר, מנהלת אגף משאבי אנוש בחברת פלאפון.
"השילוב של החדש, החדשני, מול המצוינות ומה שנקרא הוותק של פעם - הם הדבר הנכון", המשיכה מלי ביצור פרנס, מנכ"לית ובעלים של חברת Tefen.

"זה win win כי זה תורם לשני הצדדים ובסוף זה משרת את כל העולמות", ציינה לירז לבקוביץ, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת דלתא.

מה שהבינו בתבונתן אותן מנהלות, עת יצא המיזם לדרך, יודעים עתה כבר בעשרות ארגונים שקלטו לשורותיהם אזרחים ותיקים בעשור השביעי לחייהם (ואף למעלה מכך).