המאבק ביוקר המחיה, בצורת הגבלת כוחן של היבואניות הגדולות, נזנח על ידי הממשלה שהתחייבה לו - ויצא מתקציב המדינה - והתוצאות לא אירחו להתבטא בבורסה, כאשר המשקיעים חזרו להביע אמון ביבואנים. האם גם הצרכנים יצטרפו להבעת האמון הזאת וישלימו עם המחירים המופקעים? נחיה ונראה.
שבוע לאחר העברת תקציב המדינה לשנת 2023 חזרנו אל מניות יבואניות המזון והטואלטיקה הגדולות הנסחרות בבורסה בתל אביב, שעד לפני שבוע סבלו ממגמת ירידה במחירן. מאז העברת התקציב הן עלו בכ-0.55% בממוצע.
העלייה נשמעת כמעט זניחה, אבל כאשר בודקים אותה לעומת מדדי ת"א 90 ות"א 125 - שירדו ב-2.62% ו-1.64% בהתאמה, לאותה תקופה - הרי שמדובר בעלייה יחסית נאה ביותר.
תיקון קטן להפסד גדול
למניות היבואניות הגדולות, עם זאת, יש עוד הרבה מה להשלים. כך דיפלומט לדוגמא, שמנייתה עלתה בתקופה שנבחנה (ראו טבלה) ב- 2.38%, עדיין נמצאת בירידה של 14.43% מאז תחילת 2023 ובירידה של 31.56% מאז תחילת 2022 במהלכה השילה מאות מיליוני שקלים משוויה.
אין זה מפתיע שדיפלומט הייתה זו שחוותה את העלייה החדה ביותר במנייתה לאחר הורדת התוכנית הממשלתית למאבק ביוקר המחיה מהתקציב, היות שהיא החולשת על ייבוא והפצה של כמה מהמותגים הבינלאומיים המוכרים והנמכרים בישראל.
בין מותגיה נמצאים ג'ילט, טונה סטאר קיסט, קפה אילי, רטבי היינץ, חיתולי פמפרס, עוגיות אוראו, מוצרי הגיינה של טמפקס, נוזל לכלים פיירי, מזון חיות מחמד בונזו וסוללות דורסל ועוד.
שלוש היבואניות שנבחנו ירדו כ-11.9% כל אחת בממוצע מתחילת השנה, וזאת לעומת מדדי ת"א 90 ות"א 125, שירדו 6.67% ו-3.56% לאותה תקופה.
מגמת העלייה במניות יבואניות המזון לא נדבקה בכולן. כך מניית נטו מלינדה, שהינה אחת מחמש קבוצות המזון הגדולות בישראל, ובין מותגיה נמצאים: דלידג, ויליגר, שלושת האופים, טיבון ויל, ריצ', שף שגב, ועוד, המשיכה את מגמת הירידה בה והשילה עוד כמה מאות מיליוני שקלים משוויה.
מניית יבואנית המזון ירדה ב-1.51% בשבוע האחרון, ב-12.47% מאז תחילת השנה, וב-31.53% מתחילת 2022.
הירידות חלו למרות שבתחילת ינואר דיווחה החברה על אישור תנאי העסקתו של המנכ"ל המשותף עופר לב וב-20 לפברואר דיווחה כי חברת הביטוח הפניקס-אקסלנס הפכה לבעלת עניין בחברה לאחר ש-4 ימים לפני כן רכשה מניות בכ-11.3 מיליון שקל.
עימה ירדו גם מניות רוב יצרניות המזון המקומיות, שאמון המשקיעים בהן, ככל הנראה, עדיין לא חזר, אולי בשל הערכות (שלפחות בינואר התבדו) על ירידה צפויה בהיקף הצריכה הפרטית שתתבטא גם בענף המזון, והוביל כל אחת מהן להשיל כ-0.52%% בממוצע ממחיר מנייתן מאז אישור התקציב בממשלה, וכ-11% מאז תחילת השנה.
היורדת הגדולה היא שטראוס, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-9.5 מיליארד שקל לאחר שמנייתה ירדה כ-3% לתקופה שנבחנה, ומסכמת לה ירידה של כ-13.7% מתחילת השנה, זאת למרות מה שנראה כהחלמה ממשבר הסלמונלה שהשבית את מפעל הממתקים של שטראוס-עלית בנוף הגליל.
מה הבעיה? קחו סנו
סנו, לעומתה, היא היחידה מבין החברות שנבחנו שחוותה עלייה במנייתה, שעמדה על 2.4% לתקופה שנבחנה, וצמצמה את ירידתה מתחילת השנה ל-10.74%. זאת למרות שלא היו דיווחים מיוחדים הנוגעים לחברה.
יש לציין כי מגמת הירידה במניות היבואניות ויצרניות המזון החלה עם עליית מחירי הסחורות והמשיכה עם המחאה הציבורית כנגד יוקר המחיה.
אך תשומת הלב הציבורית מופנית כולה בימים אלה לרפורמה/מהפכה המשפטית, ולעת זו המאבק ביוקר המחיה נעלם מהשיח הציבורי ומאפשר ליבואניות ויצרניות המזון להמשיך לפעול תחת ודאות עסקית, שאותה אוהבים מאוד המשקיעים.
השאלה שעדיין נותרת באוויר היא מה יקרה למניות היבואניות והיצרניות אם וכאשר שני הצדדים הפוליטיים יגיעו להבנות בנוגע לזירה המשפטית ותשומת הלב הציבורית תחזור ליוקר המחיה, ועימה גם תשומת לב הפוליטיקאים והרגולציה.