כמעט כל סדרות המשפט שאפשר לחשוב עליהן לאורך השנים, הצליחו למשוך אליהן המוני צופים נלהבים שנשאבו אל המקצוע הסוער והמסעיר הזה, וטיפחו בליבם את אחת המשאלות של כל עורך דין מתחיל - לצעוק בבית משפט "אובג'קשן!".
אבל הוליווד לחוד ומציאות לחוד, ובפרט המציאות הישראלית שמידי שנה פולטת אל קליקת עורכי הדין, מאות בוגרים של בתי ספר ומכללות ששואפים לשרת את האזרח. ב-20 במרץ ייפתח שבוע ראיונות המתמחים במשרדי עורכי הדין ברחבי הארץ. לכבודם יצאנו לבדוק איך מרגישים המתמחים הקצת יותר ותיקים ביחס לתחום, בפרט בימים אלה, שהאדמה רועדת מתחת למערכת המשפט.
את השיחה בחרנו להתחיל דווקא עם זה שמקבל את המתמחים. עו"ד טל אליאסף, השותף המנהל במשרד נשיץ ברנדס אמיר שאומר "כח אדם זה הנכס הכי גדול של הפירמה".
אני חושבת שאחת השאלות שמעסיקות כל מי שרוצה לעסוק בתחום, זה האם ללמוד באוניברסיטה או מכללה?
"אנחנו די סלקטיביים במועמדים שאנחנו מגייסים, ומשתפים פעולה עם הפקולטות הגדולות. רובם מגיעים אצלנו מאוניברסיטת תל אביב ורייכמן שם גילינו שיש מועמדים בהתאמה מדויקת לנו בפן המסחרי שאנחנו בעיקר עוסקים בו. אחר כך העברית בר אילן וחיפה. ומכללות רק המכללה למנהל ובשנים האחרונות גם ספיר".
עם יד על הלב, התחום לא איבד מהיוקרה שלו?
"אני לא מרגיש פגיעה ביוקרה של המקצוע להיפך. אני רואה אנשים מאד טובים שמגיעים אלינו להתמחות. אבל אני כן לא עיוור לאירועים שבעקבותיהם אני מניח את שואלת את השאלה. וגם אני מתכווץ".
אוטוטו נכנסים מתמחים חדשים למשרדים, אתם ניצבים בפני הצפה?
"אצלנו מקבלים פניות להתמחות משהו כמו 1,300 איש מכל מחזור, מראיינים 100 ומקבלים 40. בשנה האחרונה 90 אחוז נשארו במשרד. זה מאד תלוי בכל שנה. המשבר בהייטק דווקא זה משפיע במובן זה כשאני מסתכל, היו אחורה יותר אנשים שאמרו נעשה תואר ונלך להייטק היום אני לא בטוח שאנשים רצים לעשות את זה. זה מקצוע שכן חשוב גם למישהו שהוא עוד לא יודע גם למישהו שלא יודע מה הוא רוצה לעשות. זה נותן הרבה ידע".
אליאסף אומר שבשנים האחרונות התחומים היותר פופולאריים הם עורכי דין בתחום המסחרי, רכישות והיי טק. יש עליה בביקושים, "אנחנו מגייסים בחודש הבא כמות גדולה פי 2 מהכמות שגייסנו לפני חמש שנים". בנוסף אומר אליאסף שליטיגציה היא מלכת המקצוע, ולא סתם היא פופולרית בכל הסדרות, "וגם נדל"ן הוא תחום שחזק היום, יש המון עבודה".
ידע וכלים לחיים
ומה חושבים המתמחים? מעיין קייסרמן, בת 25 מבת ים, למדה באוניברסיטת תל אביב, ומתמחה במחלקת ליטיגציה מסחרית והגבלים עסקיים של משרד ש. פרידמן אברמזון ושות'.
היו שנים שבהן להתקבל ללימודי משפטים היה בבחינת משימה בלתי אפשרית, אבל בשנים האחרונות זה נעשה קל יותר ונראה שהביקוש ללימודי משפטים הולך ויורד. המקצוע איבד מיוקרתו?
"אני מסכימה עם ההנחה שהמקצוע איבד מיוקרתו אך לא עם החיבור לעניין תנאי הקבלה של הסטודנטים למשפטים. לדעתי דווקא הפרשיות שמספקים לנו עורכי הדין שנמצאים כבר שנים במקצוע 'תרמו' הרבה יותר לאובדן היוקרה. העובדה שיותר אנשים יכולים ללמוד את המקצוע דווקא מעודדת אותי, לימודי המשפטים נותנים ידע וכלים שעוזרים בכל תחומי החיים ולאו דווקא במקצוע של עריכת דין".
האם ההתמחות שינתה את דעתך על המקצוע או חיזקה את מה שחשבת מלכתחילה?
"כמובן שכמו הרבה מחבריי לספסל הלימודים גם אני שאבתי פנטזיות מעולם הסרטים והסדרות האמריקאיות על משרדי עורכי דין, ובהתמחות גיליתי שלא שותים וויסקי כל יום, אצלנו זה רק בימי חמישי" .
למה בחרת דווקא בתחום התמחות של ליטיגציה מסחרית והגבלים עסקיים?
"במקרה שלי אפשר להגיד שהתגלגלתי לתחום. התחלתי לעבוד במשרד ש. פרידמן כמזכירה באמצע שנה א' ללימודים. בשלב הזה בלימודים עוד לא כל כך יודעים באיזה תחום תרצה להתמחות.
בש. פרידמן אברמזון התאהבתי בעיקר באנשים, ולקראת אמצע שנה ב' כבר הציעו לי להתחיל טרום התמחות במחלקה. במהלך העבודה הבנתי שהדבר החשוב ביותר, בייחוד בשלב ההתמחות, הם האנשים שאיתם אני אעבוד והסביבה שתעזור לי לעצב את עצמי בתור עורכת דין לעתיד.
לכן כבר בשלב הזה שאלתי את עורכי הדין במחלקה אילו קורסים כדאי לבחור כדי להגיע לעבוד איתם. כמובן שהופניתי לקורסים שונים בדיני צרכנות, תובענות ייצוגיות והגבלים עסקיים. תחום ההגבלים העסקיים משך אותי כמעט מיד והעבודה הפרקטית במחלקה רק חיזקה את זה".
מה גילית שלא ידעת במהלך ההתמחות?
"גיליתי המון דברים על העבודה הפרקטית. אחד הדברים שהפתיעו אותי היה הדיונים בבתי המשפט, ובעיקר העובדה שיש פער גדול בין היחס בין עורכי דין בין כותלי בית המשפט לבין היחס הבין-אישי ביניהם. עורכי דין מצדדים שונים יכולים מיד לאחר דיון סוער מלא בהטחות שונות לצאת מהאולם ולהיות חברותיים וקולגיאליים לגמרי".
להתאמץ כדי לבלוט
ראוי אבו נופל בן 24, בוגר אוניברסיטת תל אביב מתמחה במשרד עורכי דין נשיץ ברנדס אמיר ושות', במחלקה המסחרית (מיזוגים ורכישות, הייטק וחברות). מספר שמה שהביא אותו לתחום הוא דווקא פעילות כנציג של תלמידים במהלך התיכון. "הייתי פעיל והבנתי שיש לי יכולת להתווכח, לשכנע ולפשר".
לא חששת להיכנס לשוק כל כך צפוף ורווי בכוח אדם?
"ברור שחששתי. הרבה אנשים המליצו לי לא להיכנס לתחום רק בגלל זה. אבל מצד שני, אם חושבים על זה, זה דווקא תמריץ חיובי לעבוד קשה יותר ולהתאמץ כדי לבלוט. אתה רוצה להיות טוב יותר".
האם ההתמחות שינתה את דעתך על המקצוע או חיזקה את מה שחשבת מלכתחילה?
"אחרי חצי שנה בהתמחות, אני רואה שחלק מהחששות הרווחות ומהדעות הקדומות על תחום עריכת הדין אינן נכונות.
האנשים שאני עובד איתם או נמצא באינטראקציה איתם כחלק מהעבודה שלי כמתמחה הם אנשים נחמדים, חכמים, שרוצים שאלמד ואתקדם וארגיש בנוח בעבודה, ולכן משקיעים זמן ומשאבים להעביר את הידע. הם גם נותנים מרחב לפתח ביטחון עצמי ועצמאות ולאפשר לי ליישם את מה שאני לומד בתקופת ההתמחות. מסקנתי מהתקופה הקצרה הזאת היא שזה אפשרי להיות עורך דין וגם להיות בנאדם עם חוש הומור ורגשות".
למה בחרת דווקא בתחום ההתמחות המסחרי?
"המשפט המסחרי, ותחום המיזוגים והרכישות בפרט, הוא תחום מעניין שבמסגרתו נתקלים כל הזמן בדברים חדשים. אף עסקה אינה זהה לזאת שקדמה לה, וכל חברה עוסקת בתחום חדש שאותו צריך להכיר וללמוד. זה מרתק ומאתגר בעיניי. אני נחשף להרבה תחומים מעניינים שלרוב זו הפעם הראשונה שאני נתקל בהם. בנוסף, אנחנו נתקלים לא מעט בסיטואציות שמצריכות יצירתיות ומחשבה מחוץ לקופסה, יצירת מנגנונים חדשים לצורך פתרון בעיות".
חשש מפגיעה בהשקעות
יהל קליין, בת 27 מחדרה, סיימה את לימודיה באוניברסיטת רייכמן ומתמחה במשרד ברנע ג'פה לנדה, במחלקת ליטיגציה מספרת גם היא שלא חששה להיכנס לנישה כל כך צפויה ורוויה בכל אדם.
"אני מאמינה שכל עוד השאיפות שלך גבוהות והביצועים שלך תואמים לשאיפות, תמיד יהיה לך מקום. ובנימה אישית יותר, אני מאמינה בעצמי ויודעת שברגע שאני מציבה לעצמי מטרה מסוימת, השמיים הם הגבול. כך שאין לי ספק שאמצא את הדרך לבדל את עצמי ולמצוא את המקום שלי".
קליין ידעה כבר מילדות שהיא רוצה להיות עורכת דין, "ידעתי שאני רוצה לעבוד בעבודה משמעותית הכרוכה בהובלת תהליכים ובכוח לשנות דברים. משפטים הוא תחום ורסטילי שנותן המון ידע באינספור תחומים, וידע זה כוח להוביל תהליכים חשובים ומשמעותיים. חוץ מזה שבהסתכלות לטווח הרחוק רציתי לבחור גם בתפקיד שיושפע הכי מעט מהתפתחות טכנולוגית עתידית, כזו שתחליף את הצורך בעובדים בשר ודם, ושתמיד יהיה לו ביקוש".
האם ההתמחות שינתה את דעתך על המקצוע או חיזקה את מה שחשבת מלכתחילה?
"שאלה מעניינת. מצד אחד הבנתי שהמקצוע שבחרתי הוא אכן המקצוע שציפיתי לו, בעל פוטנציאל גדול להוביל תהליכים ולשנות דברים, אך מצד שני, הבנתי שהדרך שבה חשבתי שדברים מתנהלים - שונה ממה שראיתי בסרטים ובסדרות על עולם המשפט. אגב, הסדרה SUITES הייתה האהובה עלי. כבר ברגע הראשון שנכנסתי לעבודה השוטפת הבנתי שהדברים הכי מרגשים ומשמעותיים קורים דווקא מאחורי הקלעים ולא רק בבית המשפט".
חזרנו אל טל אליאסף, ואל נקודה שמעניינת עורכי דין צעירים וותיקים כיום כאחד, הרפורמה המשפטית, האם היא תמנע מאנשים לנהור לתחום?
"קודם כל יש לא מעט אתגרים בנקודת הזמן הזו, נתחיל במשבר בהיי טק והקושי לגייס כסף". אומר אליאסף, הקיצוצים שאנחנו רואים בחברות היי טק שהוא הקטר של המשק הישראלי, וכשאין לו אנרגיה יש פגיעה משמעותית גם בעניין השקעות וגם בעניין של סבבי השקעה. וכמשרד שעוסק במסחרי זה בוודאי משפיע עלינו, אבל האמת, שמכל האתגרים שאני יכול לחשוב עליהם לעומת האתגר הענק שכולנו לדעתי עומדים בפניו זה המהפכה המשפטית שאנחנו רואים כאן בשבועות האחרונים.
ההשפעה של הדבר הזה כעורכי דין אבל קודם כל על החיים שלנו גם כאזרחים, היא מז'ורית והדבר הזה אני מאד מוטרד. מהמהלך החד צדדי הזה והפגיעה שהוא יגרום למערכת המשפט ולאיזונים והבלמים".
זה יכול להשפיע על אנשים להגיע לתחום?
"את יודעת, עוד פעם, אני יותר מוטרד כאזרח מאשר כמשפטן אבל ברור שאם מערכת המשפט תהיה מוטה, היה מערכון יפה בארץ נהדרת, שמראים את משפט נתניהו ובואו רגע נחשוב על השופטים האלה - רוצים כולם להגיע לעליון והם יודעים שבסוף מי שיקבל את ההחלטה זה מטעם מי שבתיק שלו הם דנים, איך הם יהיו אובייקטיבים עד הסוף? זה מטריד אותנו כאזרחים ובטח כמשפטנים, שהישות תהיה פחות עצמאית ואובייקטיבית. המקצוע יחזיק מעמד המדינה אני לא בטוח".
בוא נסיים בנימה קצת אופטימית, מה הופך עו"ד לטוב בתחומו?
"זה שילוב של הרבה תחומים ותכונות, קודם כל יחסי אנוש, אינטליגנציה רגשית, צ'ארם , מנהיגות. הבנה עמוקה בעבודה המשפטית, יצירתיות, יכולת ורסטילית לראות את התמונה המלאה אבל גם לרדת לפרטים הספציפיים ביותר ולא להחמיץ אף פרט. מישהו שיש לו כל השילוב של התכונות האלה יהיה עורך דין טוב".
ומעורבות אישית או אובייקטיבית? שאלת מיליון הדולר גם לעיתונאי
"אני חושב שכן. יותר קל לייצג מישהו שאני מזדהה אתו. אני מאד מזדהה עם הלקוח ויותר קל לי כשזה קורה. לי היה יותר קשה בליטיגציה לייצג מישהו שאני לא מסכים אתו, אבל זה עניין של אופי ויש כאלה שעושים את זה יותר טוב ממני."
