המחשבה הראשונה, האסוציאציה המיידית שעולה בקרב הציבור בישראל למונח תאונת דרכים, היא אירוע תאונתי שנגרם תוך כדי תנועה של אחד מכלי הרכבים המעורבים. לא מדובר בהנחה, אלא במציאות עובדתית - מסקר שערך לאחרונה פורום הנזיקין בקרב 389 נהגים ונהגות, עולה כי 89% מהם סבורים כי נדרשת תזוזה של כלי הרכב, על מנת שהדבר יהווה תאונת דרכים ויסלול את דרכו של הנפגע לקבלת פיצוי כספי ממבטחת הרכב בפוליסת החובה.
אלא שהנחה רווחת זו, שעומדת בסתירה לאופן בו בית המשפט תופס את המונח תאונת דרכים, והיא הסיבה שמביאה להפסד כספי שנתי אדיר. מדובר, על פי הערכה, על מאות מבוטחים שנפגעים מדי שנה בנסיבות שונות תוך כדי השימוש ברכב, וכלל לא מעלים על דעתם כי מדובר על אירוע שמזכה אותם בקבלת פיצוי, לעיתים בגובה מאות אלפי שקלים ואף יותר. חברת הביטוח לא תושיט את ידה מיוזמתה, ובמקרים רבים, גם סוכני הביטוח, לא בקיאים ברזי החוק והפסיקה.
דוגמאות? לא חסר. כך למשל, במקרה של יוסף - נהג משאית שנפגע לפני כשמונה שנים בתאונת דרכים במסגרת עבודתו כנהג משאית, שבוטחה בחברת 'מנורה'. באחד מן הימים, בעודו נוהג במשאית, הבחין במראת הצד השמאלית של הרכב, כי החבל בו קשר את הקרטונים הריקים משוחרר ומתנופף ברוח. למעשה, ערמת הקרטונים הריקים שהועמסו נטתה ימינה וגרמה לדופן הבד הימנית של המשאית לבלוט לימין מתוך קו המשאית, באופן שחסם את שדה הראיה במראת הצד. בשל כך, הוא עצר בצד הדרך ועל מנת לקשור מחדש את משטח הקרטונים. הוא עלה לארגז המשאית, סידר מחדש את משטח הקרטונים, החזיק את החבל כדי לקשור את המשטח ותוך כדי הפעלת כוח בקשירה החבל השתחרר - הוא עף, נפל מהמשאית לשולי הכביש ונחבל באופן לא קל.
תחילה, לאור נסיבותיה החריגות של התאונה, הוא סבר כי אין הוא זכאי לקבלת פיצוי, אולם בשיחה עם עו"ד טלי טרומפ שוהמי - מומחית לדיני נזיקין וביטוח, נאמר לו, להפתעתו הגמורה, כי נסיבות האירוע עולות כדי "טיפול דרך" או "תיקון דרך", כלומר, אחת מדרכי ה"שימוש" בהגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים". לאור כך, הוגש כתב תביעה לבית משפט השלום בחיפה, אולם מבטחת המשאית טענה כי מדובר באירוע של טעינה או פריקה, אשר הוחרגו מהגדרת "שימוש בכלי רכב מנועי". סוף דבר, בנסיבות אלה קבעה השופטת כי מדובר ב"תאונת דרכים, ועל הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו".
עו"ד שוהמי, מציינת כי ישנן נסיבות תאונה שונות, שלכאורה אינן מזכות את המבוטח בקבלת פיצוי, אולם במהלך השנים בתי המשפט קבעו כי הן מהוות תאונת דרכים ומשכך - זכאי הנפגע לפיצוי. לבקשתנו, היא משיבה על שתי שאלות שכיחות בנושא.
האם נזק שנגרם תוך כדי כניסה ויציאה מהרכב מהווה תאונת דרכים?
"כן. לשון חוק הפלת"ד קובעת כי תאונת דרכים מוגדרת כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. עוד מגדיר החוק כי שימוש ברכב מנועי 'הוא נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד'. בהתאם לכך, ההגדרה כוללת גם שימושים אחרים שמתבצעים, אף אם הרכב במצב סטטי. בה בעת, על מנת שתאונה תוך כדי כניסה או יציאה מהרכב תיחשב לתאונת דרכים, יש להוכיח כי הכניסה והיציאה היו קשורים לשימוש התעבורתי ברכב, היינו להתחלת נסיעה או סיום נסיעה".
מה הדין לגבי פציעה במהלך החלפת גלגל?
"במרוצת השנים קבע בית המשפט מספר מבחנים שיש להחיל על מנת לקבוע האם האירוע מהווה תאונת דרכים. תחילה, יש לברר האם מדובר על תיקון או טיפול שהתרחשו מרגע העלייה לרכב למטרת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה. כך למשל, 'תיקון בית' שנעשה בחצרי הבית או במוסך - אינו מהווה תיקון דרך. למעשה, בית המשפט קבע כי האירוע יוכר כתאונת דרכים, אם וככל שתיקון נדרש בשל תקלה שאירעה באופן פתאומי ובלתי צפוי, ולפיכך מחייבת את הנהג לתקנה באופן מיידי על מנת שיוכל להמשיך בנסיעתו. בנוסף, על המבוטח להוכיח כי החלפת הגלגל בוצעה בסמיכות לפעולת הנסיעה או במהלכה, על מנת שתהווה טיפול דרך. בנוסף, נקבע כי התקלה צריכה להתאפיין ככזאת שאינה מצריכה טיפול של איש מקצוע ובכלל זה: החלפת גלגל, מילוי מים או שמן. בנוסף, קבע בית המשפט כי התיקון צריך להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו".