שוק ההון ומנהל מקרקעי ישראל קוראים תיגר על בנק לאומי ואמיר ברנע

אחד הפרטים המעניינים שעולים מהדו"ח המיידי שפירסמה אלרן אתמול נוגע לשלושה משקיעים שרכשו לאחרונה 4.99% ממניות אלרן החזקות. מדובר בשיעור החזקה גבולי שאינו מחייב את הרוכש לחשוף את זהותו. בשוק נפוצו שמועות רבות על זהות הקונה, אבל בפועל הרוכשים והאינטרסים שלהם נותרו עלומים. ההערכה הרווחת היא שהמניות נמכרו לרוכשים במטרה לסייע באישור עסקת אלרן.



לפי הדו"ח המיידי לעסקת אלרן שפורסם אתמול, נראה שברשות סבורים כי לרוכשים באלרן עשוי להיות עניין אישי בהחלטה לרכוש את תעשיות מלח. הרשות גם ביקשה מאלרן להודיע על כך לאותם משקיעים. עמדת הרשות נגזרת מהנחת מוצא כללית כי אם רכש מישהו מניות של חברה מבעל עניין ערב אישור עסקת בעלי עניין, הרי שיש לו עניין אישי בה, בין אם התחייב להצביע בעדה ובין אם לאו. ההערכה היא כי הרוכש מודע לעסקה המשמעותית העומדת בפני החברה ועמדתו לגביה נקבעה כאשר החליט לרכוש את המניות. עם זאת, בדרך כלל מאפשרת הרשות לחברה, אם היא חפצה בכך, להוכיח כי במקרה הספציפי שלה אין מדובר בעניין אישי.



על הדו-שיח עם הרשות מספרת אלרן למשקיעים במסגרת הערת שוליים ובשני משפטים מייגעים בני 99 מילים: "במסגרת התקשרות בה מכרה אלרן השקעות לצד שלישי או לצדדים שלישיים מניות של החברה, אשר היוו כ-4.99% מהונה הנפרע במועד מכירתן, מכרה אלרן השקעות לצד שלישי או לצדדים השלישיים האמורים גם 197 אלף כתבי אופציה של החברה. לבקשת רשות ני"ע, אלרן השקעות תודיע, לפני האסיפות הכלליות המיוחדות נשוא דו"ח זה, לצד השלישי או לצדדים השלישיים עמם התקשרה כאמור, כי עמדת סגל רשות ניירות ערך הינה כי קיימת חזקה הניתנת לסתירה, כי יש לראות בצד השלישי או הצדדים השלישיים האמורים, כבעלי עניין אישי בהחלטות המובאות על סדר יומן של האסיפות הכלליות של החברה לאישור עסקות הרכישה, אשר הודעה על זימונן ניתנה במקביל לפרסום דו"ח זה".



באסיפת בעלי המניות הקודמת של אלרן, באוקטובר 2002, שבה אושרה רכישת מלח (שלא יצאה אל הפועל בסופו של דבר), היה זה עמית ברגר שהביא לאישור העסקה בשם חברת ברגר הולדינגס שבשליטתו. גם ברגר הולדינגס רכשה חלק מאחזקתה באלרן (2.4%), חודשיים לפני כינוס האסיפה ההיא. נראה כי עתה מעוניינת הרשות לחסום התרחשות מעין זו. האם היא תתנגד הפעם גם להכללתו של ברגר ככזה שאין לו עניין אישי? נראה שלא.