בתחילת פברואר החליט שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, לעשות מהלך שהיכה את שוק הקמעונאות בתדהמה. סמוטריץ' פנה לקרייג ג'לינק, מנכ"ל רשת הקמעונאות האמריקאית "קוסטקו", והציע לו לפתוח בישראל סניפים, כלומר - להתחיל לפעול בישראל.
זו לא הפעם הראשונה שמנסים לעניין רשתות זרות בכניסה לארץ, אבל פניה שנעשית על ידי שר אוצר וביוזמתו, היא עניין לא שגרתי, והיו שטענו שאפילו מביך.
"ממשלת ישראל שמה לה כאחת ממטרותיה להוריד את יוקר המחיה בישראל ולהגביר את התחרות בשוק קמעונאות המזון, אנחנו רוצים לעניין אותך להיכנס לשוק הישראלי, יש לנו הזדמנות ושיתוף מטרות"", נימק את פנייתו למנכ"ל והוסיף שישמח להיפגש אתו בביקורו הקרוב בארה"ב.
אלא שבביקורו של שר האוצר בארה"ב, שכלל נאום שנשא אתמול בפני כנס הבונדס בוושינגטון ופגישות עם ראשי קהילות וארגונים של יהדות התפוצות, ראשי הבונדס ועם שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, לא ייפגש סמוטריץ' עם נציגי "קוסטקו".
בהמשך לפנייתנו נמסר מסביבתו כי אמנן נוצר קשר עם הנהלת החברה, אבל מכיוון שחבריה אינם נמצאים בוושינגטון, המפגש לא הסתייע.
אפשר להניח, בזהירות, שאם מנכ"ל קוסטקו היה רוצה באמת, הוא יכול היה למצוא נציג שיפגוש את השר או צוותו, אבל כאמור, הדבר לא הסתייע.
גורמים במשרד האוצר תהו, האם ההזמנה הפומבית של "קוסטקו" לארץ, הייתה סוג של יחסי ציבור לא מוצלחים, או שמא הפניה באה ממקום תמים, שאינו מודע לאופן שבו מתנהלים בדרך כלל עסקים מהסוג הזה, כמו במקרה של "ספאר" ו"קארפור", אותן הביאו לארץ אנשי עסקים, מגובים ברשת קמעונאית קיימת, עם כיס עמוק - ולא שר בממשלת ישראל, שיכול, במידת האפשר, להציע הקלות רגולטוריות, אבל לא הון.
מה גם שבמכתבו לא הניח סמוטריץ הצעה אטרקטיבית שיכולה הייתה לשכנע את ג'לינק לעשות מהלך שיכול היה להיעשות גם בלי פניית השר, אם הדבר היה בעל התכנות כלכלית.
קוסטקו היא רשת חנויות הסיטונאות הגדולה בארה"ב, שמפעילה מאות סניפים ברחבי העולם, ונחשבת לשנייה בגודלה אחרי "וולמארט". ברשת יכולים לקנות רק חברי מועדון, שמשלמים בין 60 ל- 120 דולר לשנה, ומי שאינו חבר לא יכול לרכוש בה. המודל הזה מאפשר לה למכור מוצרים בזול גם בעתות משבר, כיוון שהיא לא מגלגלת את עלויות הייבוא לצרכן, בהתבסס על המנויים. כך כשרשתות אחרות מעלות מחירים בעקבות עליית האינפלציה, קוסטקו שומרת על מחירים נמוכים במיוחד.
לפני עשור התחילה לייבא "אושר עד" את המותג הפרטי של ענקית הדיסקאונט, תחת השם "קירקלנד", וכך ניתן למצוא בסניפים נייר טואלט, נייר מגבת, שקיות אשפה, פיצוחים ותבלינים באריזות ענק. נראה שהלקוחות הישראלים שמתגעגעים ל"קוסטקו" יצטרכו להסתפק רק בו, לפחות בינתיים.