ההשכלה הגבוהה ב-2002: האוניברסיטה העברית מובילה בהכנסות עם כחצי מיליארד דולר; ת"א מובילה בשכר לימוד

האוניברסיטה העברית בירושלים היא המוסד האקדמי המוביל בישראל בהיקף ההכנסות גם בשנת 2003, כפי שהיה אשתקד. היא מובילה על פני שאר 21 המוסדות להשכלה גבוהה. בפרמטר של שכר הלימוד מובילה אוניברסיטת ת"א ואחריה האוניברסיטה הפתוחה. כך עולה מדירוג האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה בישראל 2002 של דן אנד ברדסטריט.



דירוג דנס-100 2003 של דן אנד ברדסטריט ישראל בוחן את ביצועי האוניברסיטאות ומוסדות ההשכלה הגבוהה לפי מספר פרמטרים על פיהם נקבע הדרוג. כך למשל, נבחנות ההכנסות הכוללות, המורכבות משכר הלימוד המשולם למוסדות אלה, מהקצבות הממשלה ומהכנסות אחרות. בנוסף לאלה, נבחנים גם פרמטרים כגון מספר עובדי הסגל הקבועים, מספר הסטודנטים הלומדים ומספר התארים שמעניק כל מוסד.



בישראל פועלים 54 מוסדות להשכלה גבוהה, שהוכרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה או פועלים בהיתר. מספר הסטודנטים במוסדות אלה (לא כולל תלמיד האוניברסיטה הפתוחה ושלוחות מחו"ל) מסתכם בכ-180 אלף, מהם 65.3% לומדים באוניברסיטאות.



הכנסות של כחצי מיליארד דולר בירושלים



האוניברסיטה העברית רשמה אשתקד הכנסות בהיקף של 455 מיליון דולר, היו לה הכנסות משכר לימוד בהיקף של 42 מיליון דולר, הקצבות ממשלה בסך 227 מיליון דולר והכנסות אחרות בסך 186 מיליון דולר. רוב מוסדות ההשכלה הגבוהה לא שינו את מקומם בדירוג לעומת דרוג 2002.



ב-2001 רשמה האוניברסיטה העברית הכנסות בסך 480 מיליון דולר, סכום שהורכב משכר לימוד
(42.3 מיליון דולר), הקצבות ממשלה (238 מיליון דולר) והכנסות אחרות (199.8 מיליון דולר). בסעיף זה ניתן לציין תרומות, תקורה ממענקי מחקר והכנסות אחרות. עם זאת, מספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית קטן מזה של השנייה בדרוג, אוניברסיטת תל אביב. בירושלים למדו ב-2002 - 24 אלף סטודנטים, כמו ב-2001, ובתל אביב למדו אשתקד 27 אלף סטודנטים, יותר מבירושלים ויותר מב-2001 אז למדו בה 25,896 סטודנטיות וסטודנטים.



במקום השני, אליו ירדה לפני שנתיים, ניצבת אוניברסיטת תל אביב עם 382 מיליון דולר הכנסות. מתוכן 61 מיליון דולר הם הכנסות משכר לימוד, 169.9 מיליון דולר הקצבות ממשלה ו-151.4 מיליון דולר מהכנסות אחרות.



בשנת 2001 רשמה הכנסות בסך 292.7 מיליון דולר, מהם: 177.3 מיליון דולר הקצבות ממשלה, 68.2 מיליון דולר שכר לימוד ו-47.2 מיליון דולר מהכנסות אחרות.



ב-6 מוסדות ההכנסות הן מעל 120 מיליון דולר



סך ההכנסות של כל 21 המוסדות להשכלה גבוהה בישראל שדורגו על ידי D&B דן אנד ברדסטריט ישראל נאמדים בכ-2 מיליארד דולר. בששת המקומות הראשונים בדירוג, ההכנסות של מוסדות ההשכלה הגבוהה הן מעל 120 מיליון דולר. ממקום 7 עד 21 בדירוג ההכנסות קטנות מ-100 מיליון דולר, אך בכולם, ההכנסות הן מעל 10 מיליון דולר בשנה.



הקצבות הממשלה בתקציב המוסדות השונים היא ניכרת, בשלושת המוסדות המובילים - האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון מדובר בהקצבות כבדות של כדי מחצית ויותר. כך למשל, תומכת הממשלה בתקציב האוניברסיטה העברית בהיקף של 227 מיליון דולר (238 מיליון דולר ב-2001 מתוך 480 מיליון דולר) מתוך 455 מיליון דולר סה"כ הכנסות המוסד.



באוניברסיטת תל אביב תומכת הממשלה בכ-170 מיליון דולר מתוך הכנסות של 382 מיליון דולר
(177.3 מיליון דולר מתוך סך הכנסות כולל של 292.7 מיליון דולר ב-2001). באוניברסיטת בן-גוריון תמיכת הממשלה מסתכמת ב-126 מיליון דולר מתוך 257 מיליון דולר (122.2 מיליון דולר מתוך סך הכנסות כולל של 244.7 מיליון דולר ב-2001).



ב-D&B מציינים כי השתתפות הממשלה מועברת למוסדות ברובה באופן ישיר ובחלקה כהקצבות ייעודיות למטרות מוגדרות.



במוסדות מסויימים, שאינם נמנים על המובילים בדירוג, ההכנסות משכר הלימוד גבוהות במיוחד.
כך למשל, האוניברסיטה הפתוחה - מקום 8 בדירוג - מחזיקה במקום ה-2 בסה"כ הכנסות משכר לימוד - 44.6 מיליון דולר. הבאה אחריה בידרוג - מקום 9 - המכללה למנהל המסלול האקדמי, רשמה 39 מיליון דולר הכנסות משכר לימוד, יותר מאוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, או אוניברסיטת בר-אילן. עוד ניתן לציין את אוניברסיטת דרבי עם הכנסות משכר לימוד של 18.5 מיליון דולר, ואת המכללה האקדמית בנתניה עם הכנסות משכר לימוד של 13.7 מיליון דולר.



מדי שנה נרשם גידול במספר הסטודנטים



יש לציין, כי מדי שנה נרשם גידול מסוים במספר הסטודנטים הלומדים. בשבע האוניברסיטאות המובילות (ת"א, חיפה, ירושלים, באר-שבע, טכניון, בר-אילן ומכון וייצמן) היה אשתקד גידול של 3.3% לעומת 2001, אז היה הגידול זעיר לעומת שנה קודמת - 0.70%. שנה קודם לכן, ב-2000 היה גידול של 66.7% ושנה קודם לכן גידול של 24.3%.



באוניברסיטה הפתוחה יש 36 אלף סטודנטים שהם ב-12 אלף יותר מאשר המובילה בדירוג - האוניברסיטה העברית בירושלים. יש לקחת בחשבון כי באוניברסיטה הפתוחה, עיקר הלימודים מתבצעים מהבית והלומדים אינם חובשים את ספסלי הכיתות.



מספר עובדי הסגל הרב ביותר מצוי באוניברסיטת תל אביב - 2,421 והמועט ביותר במכללת ספיר - 36. בצלאל, המדורג במקום האחרון בדירוג הכללי, תופס את המקום השביעי בדרוג מבחינת עובדי סגל קבועים - 350 על 1314 סטודנטים. הנתון המעניין בפרמטר זה הוא האוניברסיטה הפתוחה שבה 270 עובדי סגל קבועים על 36 אלף לומדים.



ארבעה מוסדות בדירוג מעניקים תואר אחד בלבד והם: מכללת אורט בראודה במקום 20, מכללת ספיר במקום 13, מכללת סמינר הקיבוצים - מקום 12 ומכללת בית ברל - מקום 10.