האינפלציה הרימה שוב את ראשה, והובילה לירידות בשווקים הבינלאומיים, שהעמיקו בישראל בשל חוסר הוודאות האופף את המצב הפוליטי-חברתי סביב חקיקת הרפורמה המשפטית.
מדדי ת"א 35 ו-ת"א 125 ירדו בכ-3.5% וכ-5% בהתאמה במהלך חודש פברואר האחרון, בעוד מדדי נאסד"ק ו-S&P האמריקאים ירדו בכ-1.1% וכ-2.6% בהתאמה, ומדד ה-DAX הגרמני אף עלה ב-1.5% לאותה תקופה.
הצניחות במדדים הובילו את קרנות ההשתלמות הישראליות חזרה לירידות שהורגלנו אליהן בשנת 2022, עת סיימו את חודש פברואר עם תשואה שלילית ממוצעת של 1.47%-. אך התשואות החיוביות שהזינו אותן בחודש ינואר הותירו בהן חיוביות עם תשואה ממוצעת של 0.67% מתחילת השנה.
קרן ההשתלמות שחזרה לעמדת הובלת טבלת תשואות ההשתלמות היא זו של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שהשיגה תשואה שלילית של 0.99%- בפברואר האחרון, הגבוהה ב-0.48% מהממוצע שהושג על ידי כלל הקרנות שנבחנו (ראו טבלה), ובכ-1.08% מקרן ההשתלמות של בית ההשקעות אנליסט, שחתמה את הטבלה מלמטה עם תשואה שלילית של 2.07%-.
התשואה גם הובילה את אלטשולר שחם לעמדת הובלת התשואה מתחילת השנה, עם תשואה של 1.23%, הגבוהה ב-0.56% מהממוצע שהשיגו הקרנות שנבחנו לתקופה זו, ובכ-1.14% מקרן ההשתלמות של חברת הביטוח כלל, שחותמת את הטבלה מלמטה עם תשואה של 0.09% מתחילת השנה.
חשבו שהשתלטו על האינפלציה
דני ירדני, סמנכ"ל השקעות בבית ההשקעות אלטשולר שחם: "המחשבה בשווקים הייתה שהושגה השתלטות על האינפלציה. אך כשהנתונים בארה"ב הראו שהאינפלציה עדיין מרימה ראשה, לצד עדות פאוול (ג'רום פאוול, יו"ר הפד) בקונגרס האמריקאי כי מגמת העלאת הריבית לא הסתיימה, זה הכניס את השווקים הבינלאומיים שוב לאי וודאות ולעליית תשואה חדה בארה"ב, אירופה, וגם בישראל.
השוק הישראלי ספג ירידות חזקות יותר בעיקר עקב אי הודאות הנוגעת לחקיקת הרפורמה המשפטית, וחוזקת השיח הציבורי סביבה. לכן נחוו בחודש זה עליות תשואות יותר אגרסיביים באג"חים, ומט"ח עולה, לצד אפקט שנחווה גם ממימושי מניות בסוף ינואר האחרון.
כל אלה, אגב, ממשיכים להעמיד את הזרקור על השקעות האג"ח, שמזה מספר שנים נראה כי נשכח שיש להן מרכיב בתיק ההשקעות.
סקטור שניכר היה כי ממשיך להגיב בחולשה לכל המצב הוא הנדל"ן המניב, לצד הסקטור הטכנולוגי בחו"ל, שממשיך להתחזק, אבל לא היה דומיננטי במיוחד במהלך פברואר.
אלה ועוד הובילו את אלטשולר שחם ליהנות יותר מהאחרים במהלך פברואר, שכן פיזור המניות שלנו נמוך יותר בישראל וגבוה יותר בחו"ל, והיו תקופות שזה עבד פחות טוב ויש תקופות שבהן זה עובד יותר טוב.
בתחום החוב קשה יותר לפזר סיכון, בעיקר לחו"ל בשל ההתעסקות עם מט"ח, אבל הורדנו הסיכון באמצעות קיצורי המח"מ (משך חיים ממוצע), ומח"מ נמוך נהנה יותר בתקופה של תשואות עולות".
קריסת הבנקים, לא אירוע מערכתי
ירדני מתייחס גם להתפתחויות האחרונות בארה"ב, ואומר: "ביום חמישי האחרון נראה היה כי העולם קיבל שינוי כיוון עם התרסקות בנק SVB ושלל ההתפתחויות הנוגעות למערכת הפיננסית האמריקאית מאז. אך ההערכה שלנו היא שלא מדובר באירוע מערכתי הנוגע למערכת הבנקאות של האמריקאית אלא לאירוע של נקודתי של נזילות, בו נוצרה חוסר התאמה בין מח"מ ההתחייבויות למח"מ הנכסים.
בראייה קדימה ניכר כי עדיין קיים חשש בסקטור הפיננסיים, בעיקר מדברים נוספים שאולי עתידים להתגלות במערכת הפיננסית, ולעת זו רואים שזה ממשיך להשפיע באופן רוחבי על כל השוק. אך מצד שני אירועים אלו הובילו להעלאת שאלת המשך העלאת הריבית.
לראייתנו הנקודה המרגיעה היא שהפדרל רזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) למוד ניסיון, ויש לו את הכלים והיכולת לטפל באירועים מהסוג שנחווה בשבוע האחרון. התוכנית שלו, על פניו, נראית גם כתוכנית טובה, השאלה היא אם הריעו הזה משנה את הסנטימנט לאינפלציה.
לא ברור עדיין אם הריבית תמשיך לעלות או לא, ואם תעלה בכמה וכמה פעמים, אך כן מניחים שהיא תישאר גבוהה. לעת זו כולם ממתינים לסיום התגלגלות ה'אירוע' כדי להבין את תוואי הדרך להמשך הטיפול בכלכלה, ולפיו לפעול.
יש לציין, כי עד לתחילת קריסת SVB היה נראה שהכלכלה מתפקדת טוב למרות הריבית הגבוהה ולא הייתה עדות לתחילת התממשות התחזית השחורה לכיוון המיתון, אלא יותר אל הנחיתה הרכה. קריסת SVB, עם זאת, שינתה מעט הראייה, וכעת נותר להישאר עם היד על הדופק ולהמשיך לעקוב ולבחון.
בעוד עיקר אי הוודאות בחו"ל נוגעת למצב הפיננסי, את ישראל אופפת אי הוודאות הנוגעת למצב הפוליטי-חברתי. הן פה והן מעבר לים השווקים צריכים התייצבות."