לא מעט הערכות נשמעו בימים האחרונים, לפיהן העלאת הרבית על ידי הבנקים המרכזיים בעולם תתמתן, לאור השפעתה השלילית על מצבם של הבנקים. וכך, בעוד כולם ממתינים לראות באיזה שיעור יעלה הנגיד האמריראי, ג'רום פאוול, את רבית בארה"ב, אחרי קריסת בנק SVB וירידה תלולה במניית בנק FRB (שנראה כי בקרוב מאוד יזדקק אף הוא לחילוץ), אותת היום הבנק המרכזי של אירופה כי משימתו העיקרית נותרה המלחמה באינפלציה.
נשיאת הבנק האירופי המרכזי, כריסטין לגארד, העלתה את הרבית ב-0.5%, כגובה העלייה הקודמת (ונמוך משתי ההעלאות שקדמו לה, שהיו בגובה 0.75%), אך עדיין העלאה משמעותית, נוכח אינפלציה ממוצעת בגוש היורו של 8.5%.
עתה נותר לראות כיצד יגיבו לכך בשוק ההון, שם אולי ייחלו להעלאה מתונה יותר, על רקע קשיי הנזילות שגילו חלק מהבנקים.
מה יעשו בארה"ב ובישראל?
לגארד שהואשמה על ידי מבקריה בכך שאיחרה להגיב לשינויים האינפלציוניים ואחזה בנשק העלאת הרבית רק משזו החלה להאמיר, מעבירה בכך מסר חשוב לפיו המלחמה באינפלציה חשובה מתמיכה בצמיחה כלכלית, או אם להידרש למילים בוטות יותר: הנבק המרכזי מעדיף "חילוצים" כלומר תמיכה בבנקים אם עוד מוסדות פיננסיים יקלעו לקשיים, על פני זניחת המלחמה באינפלציה.
עתה נותר לראות כיצד ינהג ג'רום פאוול, יו"ר הפד האמריקאי - וכפועל יוצא מכך, מה יעשה הנגיד הישראלי, פרופ' אמיר ירון, בעת החלטת הרבית הבאה (4.3). ההנחה היא כי שניהם ינהגו כלגארד ויותירו את המלחמה באינפלציה כמשימה הראשונה במעלה של הבנקים המרכזיים, אם כי יתכן וימתנו במקצת עת העלאת הריבית - הן רק אתמול זינק מדד פברואר בישראל ב-0.5%, כלומר - האינפלציה אולי לא מסתחררת, אבל רחוקה מבלימה.