וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אובדן של עשרות מיליארדים בשנה בגלל הרפורמה. אז למה סמוטריץ' חוגג?

עודכן לאחרונה: 21.3.2023 / 9:11

באוצר מעריכים שלכלכלת ישראל עלול להיגרם נזק של עשרות מילארדי שקלים בשנה בעקבות המהפכה המשפטית, למרות שעמדות בכירי המשרד הוצגו לשר האוצר, פרסם מוטריץ' הודעה תמוהה לפיה הנתונים מלמדים על איתנות הכלכלה הישראלית. הזוי, מצחיק או מפחיד?

שטרות של שקל. ShutterStock
אובדן של 100 מיליארד שקל בשנה? שר האוצר חוגג/ShutterStock

האם כלכלת ישראל ניצבת בפני התרסקות? לפי המומחים, צפוי המשק הישראלי לאבד עשרות מיליוני שקלים - ויש שמעריכים אף כ-100 מיליארד שקלים בשנה (גם לפי הערכות זהירות יותר, מדובר ב-70 מיליארד שקל לפחות) בגלל החקיקה המשפטית, אבל בעוד בכירי האוצר מנופפים בדגלים אדומים, אפילו שחורים - שר האוצר חוגג.

אמש התקיים בפעם הראשונה דיון במשרד האוצר, בהשתתפות שר האוצר ובכירי המשרד, בנוגע לחקיקה המשפטית והשלכותיה על הכלכלה המקומית. בסיום הדיון יצא שר האוצר בהכרזה כי על פי הנתונים שהוצגו לו, כלכלת ישראל חזקה ואיתנה - והבהיר כי הוא ימשיך להוביל אותה, בעזרת השם (כך במקור) באחריות.

אלא שבעוד שר האוצר חוגג, התחילו לזלוג החוצה הפרטים שהוצגו לו באמת - ואלה אינם משאירים מקום לספק: הכלכלה הישראלית ניצבת על סף תהום - והיחיד שמתעקש שלא להבחין בסכנות הוא שר האוצר.

שירה גרינברג. דוברות האוצר,
הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג. מעולם לא נשמעה אזהרה שכזאת על ידי בכירים במשרד האוצר/דוברות האוצר

עוד מסים?

באגף הכלכלנית הראשית במשרד, שירה גרינברג, פרסמו את ההערכה הבאה:

"פגיעה בדירוג של ישראל במדדי הדמוקרטיה והממשל צפויה להביא לירידה מבנית
בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 8.0 אחוזים לשנה שמשמעותה על פני 5 שנות התקציב העוקבותלהעברת הרפורמה, אובדן תוצר של כ-270 מיליארד שקל במצטבר, וכן ירידת הכנסות מדינה בהיקף של כ-70 מיליארד שקל במצטבר, כאשר כעבור עשור ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה נאמדת בכ-385 מיליארד שקל במצטבר על פני 5 השנים העוקבות".

עוד מוסיפה הכלכלנית הראשית: "נציין כי הפגיעה בהכנסות המדינה עלולה להתחיל לבוא לידי ביטוי
כבר בשנות התקציב הסמוך למועד יישום הרפורמה, ועל כן באם הרפורמה המשפטית המוצעת תיושם
בתקופה הקרובה צפוי שיידרש עדכון לתחזית ההכנסות לתקציב הקרוב. נבהיר כי הירידה המבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 8.0 אחוזים לשנה, על בסיסה מבוצעת האמידה בנייר זה, יכולה להתגלותכשמרנית שכן היא אינה לוקחת בחשבון את רמת ההשכלה הגבוהה בישראל ואת מבנה הכלכלה הישראלית הנשען במידה משמעותית על סקטור ההייטק שהינו סקטור נייד ומוטה השקעות זרות, ואת ההשפעה הגוברת על פני השנים של דירוג מדדי הדמוקרטיה והממשל על הצמיחה בספרות הכלכלית

גם ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גורדוס, שיתף בדיון את חששות האגף עליו הוא מופקד. לפי אזהרתו - הנזק אינו רק פוטנציאלי, אלא אף כבר מקבל ביטוי ראשוני בשטח::

"בהמשך לדיונים שנערכו בהנהלת משרד האוצר, בתקופה האחרונה ניתן לזהות אינדיקציות ראשוניות להתפתחות של סנטימנט שלילי מצד משקיעים ביחס לשוק הישראלי, כאשר זה בא לידי ביטוי בעיקר בביצועי חסר של השקל ושל השווקים הפיננסים המקומיים אל מול העולם. מובן, כי קיים קושי לבודד את השפעת החקיקה המשפטית המוצעת ממשתנים נוספים המשפיעים על מדדים אלה, ובעיקרם האינפלציה וההאטה הכלכלית המורגשת בעקבות הניסיונות לרסנה.

הסקירה שלהלן תתבסס על ההתייחסות של חברות הדירוג למכלול הצעדים ואזהרתן מפני ההשלכות הצפויות מאימוצם, ובכלל זאת החלשת המוסדות שעלולה להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל. עוד תתבסס על הסנטימנט השלילי בשווקים והחשש מהחרפתו, שעלול להשפיע באופן מיידי לרעה על איתנות הכלכלה הישראלית. יצוין כי ישנו קושי בהבחנה בין סיבה למסובב בכל הנוגע לדירוג אשראי וכי הסיכונים האפשריים מירידת דירוג האשראי קשורים זה בזה ועלולים להשפיע שלילית האחד על השני בהיזון חוזר.

ראשית, ירידה בדירוג האשראי, ככל שתתרחש, עלולה לגרום להסטת כספים מהכלכלה המקומית. זאת, משום שמשמעות ההורדה הינה איתות להתגברות הסיכון הכלכלי במדינה ולירידה בכדאיות ההשקעה בה. כתוצאה מהפחתת ההשקעות הזרות במדינה, עלול להתפתח קושי במימון תעשיית ההייטק, פיתוח תשתיות, יצירת מקומות עבודה ומקורות נוספים לצמיחה.

שנית, הורדת דירוג האשראי של ישראל, ובאופן חלקי גם ציפיות להורדתו, צפויות להביא להתייקרות החוב ולגידול בתשלומי הריבית. דבר זה יוביל להקטנת חלק ההוצאה האזרחית בתקציב כך שהשירותים הציבוריים הניתנים על-ידי הממשלה ייפגעו או שתידרש הגדלה של נטל המס לצורך שמירה על רמתם. עוד נבחנה ההשפעה הצפויה על שער החליפין והאינפלציה.

הורדת דירוג האשראי ו/או הרעת הסנטימנט ביחס לישראל צפויות להפחית את הביקוש להשקעה בה, ובאופן טבעי גם את הביקוש למטבע המקומי, מה שיוביל לפיחות בשקל. מחקרים אף מצאו קשר בין הודעות על דירוג אשראי של מדינה לבין תנודתיות בשער החליפין בתקופה הסמוכה להודעה.

לפיחות במטבע תרומה משמעותית לקצב האינפלציה, שכן הוא מייקר את המוצרים והשירותים המיובאים למדינה. התפתחות זו תשפיע באופן ישיר גם על הריבית בשוק המקומי. בתרחיש בו השקל נחלש, יחויב בנק ישראל להעלות את שיעור הריבית וזאת מעבר להעלאות אשר נובעות מהצורך למתן את האינפלציה העולמית והמקומית גרידא.

לצד השפעות אלה צפויה גם עליה בעלויות הגיוס של החברות הישראליות, שתפגע ברווחיהן ובצמיחתן. הגברת חוסר הוודאות ביחס למשק המקומי תגביר את הסיכון של חברות אלה בעיני המשקיעים ותייקר עבורן את גיוס החוב הזר, מה שעלול לפגוע בפעילותן העסקית ובתורו להעצים את הפגיעה במשק הישראלי.

לפי ניתוח רגישות שבוצע כמפורט בהמשך, הורדת דירוג עלולה להוביל לעלייה בהוצאות הריבית של הממשלה ובעלויות המימון למגזר העסקי, וכן להאטה בצמיחה. נטל מימון החוב הציבורי צפוי לעלות בכ-3.2 עד 8.6 מיליארד שקל בשנה בהבשלה מלאה ונטל מימון החוב העסקי צפוי לעלות בכ-6.2-8.7 מיליארד שקל בשנה בהבשלה מלאה. מבחינת צמיחת המשק, הורדת דירוג עלולה להביא לאובדן של 6.5%-8.2% בצמיחת המשק ביחס לצמיחה החזויה, שיסתכמו בעוד עשור באובדן של כ-50-100 מיליארד ש"ח בשנה במונחים ריאליים.

אובדן תוצר זה, יוביל מטבע הדברים לאובדן הכנסות בעוד כעשור בהיקף של בין 15 ל-30 מיליארד ש"ח בהינתן נטל המס הנוכחי. כמו כן נערכה סימולציה להשפעה של עלייה בסיכון המיוחס להשקעות בישראל וביצוע פעילות עסקית בה על תוצר מגזר ההייטק והיקף המועסקים בו. בסימולציה נמצא כי עלייה בסיכון של ישראל, לו הייתה מתרחשת בשנת 2021, הייתה עלולה להביא לאובדן תוצר של 6.1-6.4% ולירידה של בין 8%-25% בשיעור המועסקים בהייטק.

יצוין כי גופים אחרים ניתחו את ההשפעות הצפויות של החקיקה עצמה על כלכלת ישראל. כך לדוגמה, לפי מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, הצמיחה השנתית צפויה לפחות כתוצאה מהחקיקה האמורה בכ-1.4 נקודות אחוז בממוצע בכל אחת מהשנים 2025-2023.

לסיכום, ככל שחברות דירוג האשראי אכן יסברו כי צעדי החקיקה יגרמו להחלשת המוסדות, אישורם עלול לגרור הורדת דירוג, על כל המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכך. לצד זאת, הסנטימנט השלילי של הציבור והמשקיעים ביחס למתווה המוצע עלול כשלעצמו להביא להשלכות שליליות על כלכלת ישראל, וזאת עוד בטרם אישור שינויי החקיקה המוצעים. על הממשלה והכנסת לקחת בחשבון השפעות משמעותיות אלה בבואן לקדם את תיקוני החקיקה המוצעים

sheen-shitof

הכל מתחיל באבחון

בשורה לסובלים ממיגרנות: ככה תוכלו לחזור לחיים נורמליים

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין
יוגב גורדוס, מ"מ ראש אגף התקציבים באוצר. -, אתר רשמי
ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גורדוס: "על הממשלה והכנסת לקחת בחשבון השפעות משמעותיות אלה"/אתר רשמי, -

התגובה ההזויה של שר האוצר

גם אם השר סבור אחרת מבכירי משרד, הרי שתחזית שכזאת מפי שניים מבכירי המשרד אמורה הייתה להדליק נורה אדומה, לכל הפחות, אצל השר. אלא שמי שקרא את ההודעה שהוציאה אמש דוברות משרד האוצר, יכול להתחיל לחשוד שסמוטריץ' חי בייקום מקביל:

"לאחר עבודת מטה של אגפי משרד האוצר, התקיים הערב דיון של הנהלת משרד האוצר בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על ההשלכות הכלכליות האפשריות של הרפורמה המשפטית על הכלכלה הישראלית.

בדיון הוצגו נתוני המאקרו של ישראל והוצגו הסיכונים וההזדמנויות האפשריות של הרפורמה והמחאה נגדה" כך נאמר בהודעה. אלא שאז מגיע הפאנץ':

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "בראש ובראשונה אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם על עבודת המטה המקיפה ועל השיח הפתוח. לכולנו יש אחריות על כלכלת מדינת ישראל ותפקידנו, לצד ניתוח והערכת מצב, להיערך גם לכל תרחיש, לגבש פתרונות תקציביים ומערכתיים ולהפוך אתגרים להזדמנויות. הכלכלה הישראלית חזקה, והנתונים הנוכחיים כפי שהוצגו בדיון ממשיכים להצביע על איתנותה ועל פוטנציאל הצמיחה הגדול של המשק הישראלי.

יציבות ולכידות חברתית הם מרכיבים חשובים עבור מדינת ישראל כחברה ועבור כלכלת ישראל, שכתמיד מושפעת מציפיות וזוקקת יציבות"
.

השר הוסיף ואמר: "עמדתי לגבי הרפורמה ידועה ואני סבור שיש בה הזדמנויות גדולות למשק ולכלכלה, בתחום הוודאות המשפטית ובסינרגיה מחודשת בין סמכות לאחריות באופן שיביא למודל ניהול סיכונים גמיש יותר, מה שיביא להפחתת הביורוקרטיה והרגולציה וממילא לצמיחה גדולה.

עם זאת, תפקידנו להיערך לכל תרחיש ולגבש מענים בתחומי המשך עידוד השקעות הון בכלל ענפי המשק, פיתוח התשתיות, גיבוש מענה לאתגרי שוק הדיור בסביבת ריבית גבוהה וצפי לירידת מחירים, מתן מענה ליוקר המחיה ועוד. תפקידנו גם לשווק לשווקים ולגורמים איתם אנו עומדים בקשר בעולמות הכלכליים הבינלאומיים את איתנות הכלכלה הישראלית אל מול המשבר הכלכלי הבינלאומי, את איתנות הדמוקרטיה הישראלית ואת הביטחון ביכולתה של החברה הישראלית לצלוח את המחלוקת הנוכחית, כפי שצלחנו מחלוקות רבות בעבר, בצורה טובה ואף לצאת ממנה מחוזקים ומאוחדים יותר, ואני סמוך ובטוח שכך נעשה כולנו.

נמשיך בעזרת השם לנווט את הכלכלה באחריות לאומית רחבה". כך אמר שר האוצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנים 2023-2024, באולם בבניין ג'נרי, בנק ישראל 7, ירושלים. רוני כנפו
"יש ברפורמה הזדמנויות גדולות למשלק ולכלכה" - האם נכח באותו דיון?/רוני כנפו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully