בעקבות הדיון הלילי במשרד האוצר, בו הושמעו אזהרות קשות על ידי מנהלי האגפים, אזהרות שהאירו באור מוזר את התגובה הצוהלת שהוציא שר האוצר, פרסם סמוטריץ' הבהרה לפיה האזהרות שפורסמו הן בגדר ציטוטים חלקיים שהם חלק מקמפיין (על אף שכל הציטוטים הועתקו כלשונם מניירות רשמיים של האגפים השונים במשרד האוצר). הלכנו לשמוע שני כלכלנים בכירים, שמכירים את היחסים העדינים שבין בכירי האוצר לשרים.
פרופ' מומי דהן, מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ויועץ כלכלי בכיר למנכ"ל האוצר לשעבר אומר: "אי אפשר להאשים את הדרג המקצועי באוצר שלא דיברו עד עכשיו, כיוון שלא מדובר בסיטואציה רגילה שהם נתקלו בה בעבר.
מה שחשוב הוא, שבסופו של דבר הם יצאו ואמרו מה הם חושבים, כי בלתי מתקבל על הדעת שהכלכלנים שמגישים את ההערכות שלהם לצמיחת המשק, לא יזהירו מפני פגיעה בכלכלה, זה לגמרי התפקיד של הכלכלנים במשרד האוצר הם צריכים לבסס את ההערכות שלהם על סמך העובדות, הניסיון, והמחקר הכלכלי.
"ההערכות על הפגיעה הכלכלית בעקבות הרפורמה היו צריכות לעלות בישיבת הממשלה והכלכלנית הראשית אכן עשתה זאת. אבל ככל שחולף הזמן, צריכות להיות התאמות בין ההערכות לתקציב עצמו, שכן צפי ההכנסות וגביית המיסים משתנה וחייבים לתת לזה ביטוי במספרים".
עוד יומיים מתחילים הדיונים על התקציב בכנסת.
"הכנסת היא לא חותמת גומי וזאת ההזדמנות לשנות את ההערכות והמספרים, כדי שלא יחוקק חוק תקציב על סמך הערכות לא מבוססות. אם זה לא יקרה, המציאות תגיע, וייווצר פער גדול מדי בין תקציב המדינה למציאות, אנחנו נשלם על זה מחיר מאוד כבד, כמו ב- 2002, כשהוגש תקציב שהיה מבוסס על הערכות שגויות, המשקיעים הזרים והמקומיים וחברות דירוג האשראי הגיבו בהתאם, הדולר זינק לחמישה שקלים והיו כותרות על חשש מקריסת בנק".
איך אתה מסביר את תגובתו המנותקת של שר האוצר, שהוציא תגובה צוהלת אחרי התחזיות הקשות של הכלכלנים שלו?
"אני לא פרשן פוליטי אלא כלכלן. התשובה שלי לא תהיה טובה יותר משלך".
אזהרות בכירי המשרד וסיכום הדיון שהוציא שר האוצר - https://finance.walla.co.il/item/3566972
המגיב השני לדברים ביקש לדבר שלא לייחוס, אבל הוא מכיר היטב את פעולת משרד האוצר מבפנים - ובדרגים הגבוהים ביותר.
הוא משמיע ביקורת נוקבת כלפי שר האוצר, המנכ"ל והפקידים. "בעיני הנייר שהגישה הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, היה הרבה יותר חזק וקריטי, אגף התקציבים העדיף להתעסק עם דירוג האשראי ולברוח מהשפעות ההפיכה המשטרית. רק בסוף המסמך שהגיש היה איזשהו פתח לאמירה עתידית. שירה הייתה היחידה שעמדה מול הממשלה בישיבת התקציב ומילאה את תפקידה באומץ.
"מה שמדהים הוא, שהחשב הכללי, יהלי רוטנברג לא הציג שום דבר והוא זה שאחראי על חברות דירוג האשראי. לא אכפת לי אם הוא תומך אישית ברפורמה, זה לא מעניין אף אחד. זה התפקיד שלו. שלא לדבר על הדיסוננס המופרע בין הדברים שנאמרו בישיבה לבין ההודעה שהוציא משרד האוצר, שמדברת על ה'הזדמנות ברפורמה', זה כאילו לקרוא ללילה יום.
ככה הם עלולים להגיש את ההייטק שלנו על מגש של כסף למדינות אחרות. איך לא יצאה הודעה של מנכ"ל המשרד שמתנער מזה? אבל זה לא רק הם. זאת הממשלה. כולה. תראי מה קורה במשרד התחבורה ומשרד החוץ. כל דאלים גבר. כל אחד מנסה לחטוף כמה שהוא יכול.
"הדרג המקצועי איחר בחודשיים. הוא היה אמור לדבר הרבה קודם. אסור היה להעביר תקציב עם תחזית הכנסות כל כך אופטימית, איך לא משקללים פנימה את הנתונים האלה? הרי יש להם אחריות למדינה".
אולי הם מפחדים.
"התפקידים האלה בכירים. מי שמפחד - שלא יהיה שם. הפחד היחיד שצריך להיות להם הוא מהציבור שאותו הם משרתים. הם צריכים להגיד את מה שיש להם לרוה"מ ושר האוצר ואם הם יחליטו לפטר אותם, אז שיפטרו".
ממה שאתה יודע, יש סיכוי שמישהו מפקידי האוצר יתפטר?
"לצערי לא".
המגיב השלישי לאירועי אמש הוא שר האוצר בעצמו. כך כתב בצלאל סמוטריץ' בחשבון הפייסבוק שלו:
אז הבוקר התפרסמו בצורה מגמתית חלקים מניירות רקע שהוכנו באגפים המקצועיים של משרד האוצר לדיון מאקרו שהתקיים אצלי על המצב הכלכלי ועל ההשלכות האפשריות של הרפורמה המשפטית החשובה שאנחנו מובילים על הכלכלה הישראלית.
אתחיל ישר מהסוף: המטרה של הפרסום המגמתי הזה היא כמובן להשתמש בו כעוד כלי במאבק ברפורמה מצד נתנגדיה, ועל הדרך לפגוע בכלכלת ישראל - שגם זו כבר הפכה שיטה נלוזה אצל מי שאצלם המטרה מקדשת את כל האמצעים ומוכנים לשרוף כאן הכל כדי למנוע את התיקונים הקריטיים שאנחנו מובילים במערכת המשפט.
אבל לגופו של עניין זה היה דיון חשוב, לא הראשון ולא האחרון שאני מקיים בתוך המשרד ומחוצה לו בשבועות האחרונים מתוקף אחריותי לכלכלת ישראל. אני לומד, מעמיק, מקשיב, ומחויב להבין את המכלול ולשקול את כל השיקולים כמי שמוביל את הרפורמה עם חבריי - שר המשפטים יריב לוין ויו"ר וועדת החוקה שמחה רוטמן. ככה מתקנים באחריות!
ועכשיו בואו נעשה סדר:
ראשית, נתוני השווקים של התקופה האחרונה כפי שהוצגו ממשיכים ללמד על איתנותה של הכלכלה הישראלית וכלל האינדיקטורים סבירים לחלוטין וממש רחוקים ממלמד על סערה שממתינה לנו מעבר לפינה. לעמדה זו שותף גם בנק ישראל בשורה של הערכות מצב שוטפות שהוא מבצע.
בהקשר הזה התפקיד הראשון והמרכזי שלנו הוא לדבוק בהתנהלות כלכלית נכונה, מרוסנת ואחראית, להיאבק באינפלציה בכדי להחזיר אותה בהקדם לטווח היעד, להאיץ מיזמי תשתית מעודדי צמיחה, ולהמשיך להסיר חסמים ורגולציות כדי לעודד תחרות וליצור את התנאים המתאימים להמשך הצמיחה של המשק הישראלי.
צריך לזכור שכלכלה היא במידה רבה עניין של ציפיות, והסנטימנט כלפי השוק מתעצב על בסיס מכלול של ווקטורים - חלקם פנימיים שנוגעים לצעדים שבהם אנחנו נוקטים בישראל בניהול הכלכלה והמדינה, וחלקם יחסיים, ובהם האמון והוודאות בשוק שלנו אל מול שווקים אופציונלים אחרים.
המשבר העולמי, בדגש על המשבר המתפתח בבנקים בארה"ב (שלהערכתי עוד רחוק מסיום) והשלכותיו על התמשכות האינפלציה והחשש מהתפתחות האטה בשווקים בארה"ב, אל מול יציבות המערכת הבנקאית ויכולת הניהול הקלה יותר של השוק הישראלי, מעניקים לנו יתרון בהקשר הזה ומהווים עבורנו הזדמנות.
לגבי הסיכונים, הוצגו אכן מחקרים המלמדים על קשר בין פגיעה במוסדות הדמוקרטיים והחלשתם לדירוגי הכלכלה במגוון סוגי דירוג, וכמובן על השלכות פגיעה בדרוגים האמורים על הכלכלה, בהקשרי ריבית וצמיחה וממילא הכנסות המדינה ממיסים.
אלא שזו בדיוק הנקודה: השיח הזה מתבסס על ההנחה השגויה, שלא לומר מופרכת, שהרפורמה פוגעת במוסדות הדמוקרטיים. מניחים את המבוקש ואז בונים עליו תילי תילים של מגדלים פורחים באוויר. יש אכן מי שמבקשים להציג את הרפורמה ככזו, אבל אני משוכנע, וכך יתר חבריי למחנה הלאומי ורוב העם, שהרפורמה שאנחנו מקדמים לא רק שלא תחליש את הדמוקרטיה הישראלית, אלא שהיא תחזק אותה ותקדם אותה לעבר המודלים של דמוקרטיות מערביות מתוקנות.
הרפורמה תתקן עיוותים קשים שקיימים בדמוקרטיה הישראלית ואינם קיימים בשום דמוקרטיה מתוקנת בעולם. ממילא הדרוג שלנו לא אמור להיפגע ואפילו יכול לעלות כתוצאה מכך.
כאן עבר סמוטריץ' לביקורת פוליטית שנוגעת לסוגיות מדיניות וחברתיות אחרות ומאשימה את השמאל בהובלת יאיר לפיד בניסיון הפיל ממשלת ימין. כאשר שב לעסוק בכלכלה, כתב:
"שקר לא מחזיק מעמד לאורך זמן. אנחנו מנהלים מאבק הסברתי נגדי, מציגים את הרפורמה בצורה מקצועית מול הגורמים שאנחנו עובדים מולם בארץ ובעולם, ובמקביל פועלים כאן בקואליציה כדי לדייק ולטייב את סעיפי הרפורמה השונים, תוך הקשבה לביקורת ולהערות מצד הגורמים האחראיים בקרב מתנגדי הרפורמה, שהמניעים שלהם הם חיזוק הדמוקרטיה, הכלכלה והמדינה ולא פגיעה בהם.
בדיוק כמו שעשינו אתמול במתווה הוועדה למינוי שופטים שהבאנו. מתווה מאוזן, שגם מי שלא אוהב אותו לכתחילה יכול בהחלט לחיות איתו, וגם במאמץ ובדימיון יצירתי רב לא ניתן לראות בו פגיעה בדמוקרטיה. אני נפגש בשבועות האחרונים עם מאות אנשי כלכלה, מקשיב, מתייעץ, שומע הערות, וגם מסביר ומרגיע. זה תהליך בריא שיביא בעזרת השם לתוצאה מדוייקת וטובה שכולם יודעים לחיות איתה ולהרגיש שהערכים והזכויות שלהם נשמרות ואף מתחזקות.
אני משוכנע שהרפורמה שנקדם בסוף, בשיח ובהקשבה, תהיה טובה מאוד לכלכלה הישראלית. היא תחזק את הוודאות בעולם החוזים הכלכליים (אחרי שנים של "פרשנות תכליתית" שסיכלה את הוודאות המשפטית בעולם העסקי, העמיסה עלויות סיכון גדולות על שלל עסקאות במשק, ומחייבת הוצאות עתק משפטיות לליווי כמעט כל צעד, ואחרי התערבות שערוייתית של בית המשפט במתווה הגז שפגעה אנושות באמון של משקיעי ענק בממשלה וביכולת לחתום איתה חוזים), ובעיקר תחבר מחדש סמכות ואחריות (אחרי שנים שבהם הסמכות התנתקה מהאחריות והועברה מנבחרי הציבור שנושאים באחריות הכוללת לפקידים ויועצים משפטיים עתירי סמכות ונעדרי אחריות), ומילא תביא בהכרח למודל ניהול סיכונים גמיש יותר ולהרבה פחות רגולציה ובירוקטיה. שחרור הכלכלה הישראלית מכבלי הרגולציה והביקורטיה העודפת החונקת אותם יהיה מנוף צמיחה אדיר לכלכלה.
בסיפא של דבריו, מבטח עצמו שר האוצר מפני פגיעה קרובה בכלכלה, אם זו תתרחש בכל זאת, כפי שמזהירים לא רק בכירי משרדו ולא רק פוליטיקאים יריבים, אלא גם אנשי עסקים רבים, מנכ"לי החברות הגדולות במשק והבנקים:
"גם אם ניכשל חלילה בטווח הקצר בהסברת הרפורמה בעולמות הכלכליים מול קמפיין התבהלה המכוון והענק שמתנהל כאן, סוכנויות הדרוג והבנקים הבינלאומיים, וכך גם אנליסטיים בגופי ההשקעה הגדולים, הם מקצועיים ועניינים ויודעים לקרוא נתונים ומספרים. כשאבק ישקע הם יכירו באמת וישקפו אותה בתחזיות שלהם.
כך שגם אם נחווה רעידה קלה בטווח הקצר כתוצאה מקמפיין התבהלה השקרי, וגם זה כאמור משהו שאנחנו מנהלים ואני מאמין שאפשר בעזרת השם למנוע, לאורך זמן הדברים יתבהרו ויתייצבו לטובה. כשר האוצר שנושא באחריות לכלכלה הישראלית אני לוקח על זה אחריות מלאה ומשוכנע בזה בכל ליבי.
עכשיו תראו, באופן טבעי, במשרד האוצר, כמו בכל משרדי הממשלה, יש גורמים שמתנגדים אידאולוגית לרפורמה. יש כמובן גם מי שתומכים, ויש כאלה שפחות עסוקים בזה. כדמוקרט שדוגל בפלורליזם ומאמין בריבוי דעות ככלי שמסייע בבירור האמת, אני חסיד גדול של שיח פתוח ודוחף אליו במשרד בכל התחומים.
אני גם לא נבהל מניהול השיח הזה אל מול הציבור בתקשורת פשוט כי אין לי מה להסתיר (אם כי אני תמיד מעדיף לנהל אותו יותר על השולחן בשמות ופנים גלויות ופחות בהדלפות פחדניות לתקשורת בשם "גורמים בכירים"... אבל גם מזה אני לא נבהל...). לכן שמחתי גם על הדיון אתמול, וניהלתי אותו במשך שעות רבות בעומק ובצורה עניינית עם הרבה הקשבה. אני מקווה שההקשבה היתה הדדית בין כולנו בהנהלה.
עם זאת ולאחר כל זאת, אני סמוך ובטוח שכלל אנשי משרד האוצר שהם באמת הסיירת של השירות הציבורי ברמה המקצועית, מגויסים לטובת הכלכלה, יודעים לשים בצד את המחלוקות והדעות האישיות, ולשלב ידיים למען הכלכלה הישראלית. בהסברת הרפורמה בצורה מקצועית ובהדיפת קמפיין ההפחדה השקרי, בניהול נכון של הסיכונים האפשריים, ובעיקר בגיבוש מענים מבניים ותקציביים לכל תרחיש כדי לעודד את המשך ההשקעות בישראל ולהמשיך במסלול צמיחה ופיתוח.
עשינו זאת יחד בחודשים האחרונים במסירות רבה בגיבוש התקציב וחוק ההסדרים, בחתימת הסכם המסגרת עם ההסתדרות ובעוד שורה של החלטות וצעדיים כלכליים, ונמשיך בעזרת השם לעשות זאת יחד במאבק החשוב להורדת יוקר המחיה ובניווט הכלכלה הישראלית במקצועיות ובאחריות לאומית.
אזרחי ישראל יכולים להיות רגועים - אתם בידיים כלכליות טובות ומקצועיות, שמנהלות שיח, לומדות מעמיקות ומקשיבות לריבוי דעות, ולבסוף משלבות ידיים בגיבוש ויישום מדיניות מקצועית ואחראית".