זה מה שנשאר: קונים מזון לחג? כדאי שתקראו לפני

רגע לפני שמתחילים בקניות המסיביות ובבישולים הבלתי פוסקים לקראת פסח, כדאי לשים לב לנתוני ארגון לקט ישראל וחברת המחקר BDO, לפיהם לקראת החג הקרוב צפוי הציבור הישראלי להוציא 8.7 מיליארד שקלים על מזון, מתוכם צפוי אובדן של כ-250 אלפי טונות בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל לאורך שרשרת ייצור ואספקת המזון.

האובדן בענף הקמעונאות בחודש החג הוא כ-42 אלפי טונות בשווי של כ-440 מיליון שקל, ובקרב משקי הבית האובדן הינו בשווי של כ-1.2 מיליארד שקל.

מתוך כ-3,000 שקל שיוציא משק בית ממוצע על מזון בתקופת החג, כ-400 שקל יאבדו. כמו כן, על פי הנתונים, כל משפחה בישראל זורקת בממוצע 300 שקל מדי חודש כתוצאה ממזון שנרכש והושלך.

"הנתונים לגבי אובדן מזון במשקי הבית נשמעים דמיוניים", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "זה קשור גם לקטע תרבותי. כל חג אצלנו נסוב סביב אוכל. אנשים מכינים המון אוכל לחג, כי הם רוצים להראות שפע.

השאלה מה עושים עם האוכל שנשאר? כל אחד והתרבות שלו. יש כאלה שמבשלים המון לחג, ואחר כך שומרים ואוכלים במשך שבוע. אחרים מחלקים בסוף הארוחה את מה שנשאר לאורחים, ויש כאלה שמבשלים לחג ואחר כך זורקים מה שנשאר - או כי אין להם מה לעשות עם האוכל הזה אחר כך, או שהם פשוט לא מוכנים לאכול אוכל לא טרי. אני לא חושב שבקרב הציבור יש מודעות כללית לכמויות המצטברות של המזון שנזרק".

איך אפשר לשנות את המצב?
"זו שאלה מאוד משמעותית איך מחנכים ציבור שלם לנושא חיסכון במשק הבית, ואיך אנחנו כצרכנים יכולים לשלוט בזה כאשר דוחפים לנו מבצעים אחד אחרי השני. האם נגיע אי פעם לאפס זריקה בבית? כנראה שלא. אבל לצמצם זריקת מזון כן אפשר.

אחת הדרכים היא לקנות כמה שאת באמת צריכה. היו לי חברים בחו"ל, זוג עם ילד, שבעבר לא הבנתי איך הם מתנהלים. הם היו הולכים כל יום לסופר, כל יום קונים שלוש חתיכות בשר, שלוש עגבניות, שלושה מלפפונים. המקרר שלהם תמיד היה ריק. היום אני יודע שנושא קיימות ואי זריקת אוכל היו חשובים להם".

כרוך מוסיף: "לפי האו"ם, אם נתייחס לכמות הקיימת של אנשים בעולם, אז בטווח הקצר כנראה לא יהיה במה להאכיל את כולם. לכן להערכתי - ואני לא יודע בדיוק מתי זה יקרה - אנחנו לקראת סוף עידן הסופרמרקטים העצומים והגדולים, כי מחיר המזון יעלה בצורה מאוד משמעותית, ואז אנשים יהיו יותר זהירים, יצרכו דברים בכמות שהם באמת צריכים, וזה יגרום לצמצום הבזבוז הזה.

העולם צועד לכיוון הזה. אגב, גם היום אם את נוסעת בתוך ערים באירופה את לא רואה בדרך כלל סופרמרקטים עצומים כמו שרואים פה בארץ בכל פינה. את רואה חנויות קטנות, מכולות, ואילו בארץ אנחנו נוהרים אחרי השיטה האמריקאית, שהכל גדול, הכל מיד, הכל עכשיו".

אובדן מזון היא תופעה שאנו עדים לה לא רק בחגים, אלא במהלך כל השנה. בדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה שנכתב על ידי BDO ושפורסם לפני כחמישה חודשים בהתייחס לשנת 2021, עלה כי היקף אובדן המזון בישראל ב-2021 עמד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-21.3 מיליארד שקל שמהווים כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% מהיקף המזון הוא בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ- 7.5 מיליארד שקל.

"מניעה וצמצום של בזבוז מזון הוא אתגר עולמי ואחד מיעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא. כ-50% מבזבוז המזון בישראל מתרחש בתוך משקי הבית", אומר שי רילוב, מנכ"ל עמותת רובין פוד, שמטרתה ליצור פלטפורמה נגישה לציבור בתחומי קיימות, צרכנות, קהילה ועשייה חברתית דרך פעילות בסוגיית בזבוז המזון בצורה חווייתית. "תופעת בזבוז המזון נפוצה בכל העולם וגורמת לנזקים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

אין ספק שכולנו חווינו בזבוז מזון בחיים האישיים שלנו. אולי בגלל שזה קורה כל הזמן, אז התרגלנו לכך. אבל ברגע ששמים את זה בפרופורציה ורואים את ההשפעה של כך על הכיס שלנו בשווי אלפי שקלים בשנה וגם את ההשפעה העולמית ברמה הסביבתית וחברתית, זה קצת עוזר לשים דברים במסגרת שנותנת עוד התנעה לשינוי בחיים שלנו".

מהן הטעויות השכיחות שלנו?
"זה קשור למודעות שלנו, להרגלים שלנו, איך שאנחנו קונים, מגישים, מאחסנים. אולי אנחנו קונים כמויות לא פרופורציונאליות למה שנשתמש בו במשך השבוע; אולי לאו דווקא קונים מה שצריכים מלכתחילה מכיוון שסופרים מנסים שנקנה כמה שיותר ומפתים במבצעים. אולי אנחנו מכינים סיר פי שתיים מהגודל שיאכלו בבית, נשאר הרבה אוכל ואז אנחנו משתעממים ולא רוצים יותר. או שאולי אנחנו לא יודעים לאחסן מזון בצורה ראויה. גם כתוצאה מכך שהמקרר מבולגן, יכול להיות בזבוז. ישראלים אוהבים לחשוב שהם לא פראיירים, אבל הנה הם בעצם זורקים כל שנה אלפי שקלים של מזון שאנחנו בכלל לא נהנים ממנו".

איך משנים את המצב?
"הכלל הראשון הוא לבדוק מה קורה אצלנו במקרר, במקפיא ובמזווה לפני שהולכים לסופר, ואז לעשות רשימת קניות מסודרת. אולי אפילו תגלו שאפשר לחסוך טיול שלם בסופר, אם יוצאים להרפתקאות קולינריות בהתאם למה שקיים בבית. כמו כן, כאשר אנחנו קונים בתדירות גבוהה יותר, הסיכוי שנקנה כמויות רלוונטיות עולה.

אם למשל תלכי לסופר שלוש פעמים בשבוע ותקני מה שאת צריכה ליום-יומיים הקרובים, במקום ללכת פעם בשבוע ולעשות קניות לשבוע שלם - תהי מודעת יותר למה שאת באמת צריכה. אחרי שחוזרים מהסופר, מומלץ לסדר את הקניות בצורה שבה רואים מה יש לך, ולא שיהיו שקיות שמסתירות. צריך גם לדעת איך לאחסן נכון. למשל להוציא עלי חסה, נענע וכדומה מהשקיות האטומות שלהן כדי שלא תהיה יותר מדי לחות ולעטוף במגבת".

כדי לעורר מודעות לנושא, מנסים בעמותת רובין פוד לא להטיף אלא להזמין אנשים לאירועים חווייתיים, בהם יראו כיצד אפשר ליצור שינוי. דוגמה לכך הוא אירוע "דיסקו-פוד", שהתקיים לאחרונה ביוזמת קבוצת שטראוס, עיריית תל אביב, שוק הנמל ועמותת רובין פוד, שבו שפים הכינו בין היתר מנות מירקות ופירות מוצלים.

"צמצום בזבוז מזון הוא אתגר עולמי ומניעתו היא יעד בינלאומי משותף", אומרת אסנת גולן, סמנכ"לית תקשורת, מותג חברה וקיימות בשטראוס. "ככל שנפעל במטרה למנוע בזבוז ביחד עם כל הגורמים השותפים בשרשרת המזון, יצרנים, קמעונאים, שפים ומסעדנים, וגם עם הציבור הרחב, הצרכנים - כך נתרום למניעת הבזבוז, הגדלת הצלת המזון, לקידום בטחון תזונתי, לצמצום הוצאות של הציבור ושל החברות, ובאופן משמעותי נתרום לאיכות הסביבה בכך שנימנע מהשמדת מזון מיותרת שגורמות לאשפה ופליטות.

אנו מובילים ושותפים בין היתר בתכניות עם חקלאים לשימוש אחראי בחומרי גלם ומייעלים את הפעילות במפעלי החברה, זאת לצד יוזמות ופרויקטים לשיפור הרגלי צריכה אחראית של מזון עם עמותות וארגונים".

כגוף כלכלי מטרתכם היא עודד צריכה מוגברת של המוצרים שלכם. איך זה מסתדר עם עידוד צריכה אחראית?
"חברות ומותגים מבינים מזה זמן שהם יזכו באמון ככל שייצרו יותר השפעה חיובית על חיי אנשים. אנחנו משקיעים בפיתוח מוצרים שמותאמים לצרכים המתפתחים של אנשים, ובאופן טבעי אנחנו מעודדים אותם לרכוש את המוצרים שלנו.

אך לצד זאת, אנחנו מאמינים בצריכה אחראית ובניהול אחראי של שרשרת מזון. חלק משיווק אחראי ובסיס לקידום המחויבות של שטראוס להזין ולטפח מחר טוב יותר נשען על קידום התנהגויות של צריכה אחראית. צריכה שמתחשבת ברצונות וצרכי צריכת המזון בבית, לצד כך שהיא לא מעודדת לצריכת יתר, לבזבוז מזון ולהוצאות מיותרות ופגיעה בסביבה".

"אצל ישראלים, ולא משנה אם הם דור שני למעברה או לשואה, חייבים שהמקרר יהיה מלא, חייבים שפע", אומרת דפי קרמר, שפית, חוקרת אוכל, ומיוזמות "סיר לסלאם". "בזבוז אוכל בבית נובע מתרבות השפע של העולם המערבי.

אנחנו קונים עם העיניים כמויות שאנחנו לא באמת יודעים לצרוך. רוב המשפחות קונות הרבה מעבר לכוח הצריכה שלהן, ובסופו של דבר הרבה ירקות, פירות ומוצרי חלב פשוט נזרקים לפח. אני חושבת שניכסנו את זה מהתרבות בארה"ב שצריך הכל בגדול. אני מטיילת הרבה באירופה ורואה תפיסה קולינרית אחרת, שקונים מה שצריכים לאותו יום: 6 ביצים ולא מגש, שלושה מלפפונים ולא קילו".

אם בכל זאת קניתם יותר מדי, או בישלתם יותר מדי או שנראה לכם שמוצר מסוים במקרר כבר לא במיטבו, קרמר מציעה לא לזרוק אלא להיות יצירתיים. "אני למשל יכולה להפוך אורז שנשאר לעוגיות אורז אסיאתיות", היא אומרת. "בבננה שטיפה משחירה אפשר להשתמש בפודינג בננות או בעוגת בננות. במעדנים למשל אותי לא מעניין תאריך התפוגה, כל עוד המוצר בסדר. במוצר כזה אפשר להשתמש בעוגות, פשטידות. לא צריך מיד לזרוק".

מה היית ממליצה לעשות עם שאריות החג?
"קודם כל, לקראת הבישולים לחג אני ממליצה שכל אחד יכין כמה מנות שהוא רוצה אבל בכמויות אכילות. הרי אם יש לך 20 סועדים, לא כולם יאכלו את כל 17 המנות על השולחן. ילדים כנראה לא יגעו בגפילטע-פיש, לכן גם 15 קציצות יספיקו. הסתיימה הארוחה ונשארו שאריות? תהיו נועזים, חברו טעמים חדשים. למשל, אם יש לי שאריות של צלי בקר מערב החג או של גולאש, אדחוף את זה לאיזשהו בצק ואעשה כיסונים".

"קודם כל, אחד הדברים שהכי גורמים לבזבוז הוא הפער בין העיניים לבין הבטן", אומר יניב גור אריה, השף הראשי של שטראוס. "כשאנחנו מתכננים ארוחה, אנו חושבים על כל מנה כאילו היא המנה היחידה שבן אדם אמור לשבוע רק ממנה, אבל בפועל אנחנו מכינים איזה 10 מנות לחג והאורח יטעם קצת מזה וקצת מזה. הייתי בארוחות חג של ארבע מנות בשר, כשמכל מנה הכינו סדר גודל של 200 גרם לאדם. כשמכינים מכל מנה 200 גרם כפול מספר האורחים - הרי ברור שזה לא הגיוני".

מהי ההמלצה שלך?
"קודם כל כשמתכננים ארוחת חג צריך להסתכל על מכלול הארוחה ולא פר מנה. כמו כן, פעמים רבות מתייחסים לארוחות חג כמאורע חד פעמי, אבל זה חלק מהחיים שלנו. לכן אם נשאר אוכל, צריך לדעת איך להשתמש בו. למשל בבשר שנשאר אפשר להשתמש כמילוי למשהו, או לעשות ממנו פשטידה. צריך לחשוב יצירתי. אין סיבה לזרוק אוכל שבישלנו. וגם כשמכניסים את השאריות למקרר, קורה פעמים רבות ששוכחים מזה וזורקים אחרי שבוע. לכן נושא סידור המקרר מאוד קריטי. אם אני למשל מכניס משהו למקרר, אני תמיד שם את הישן יותר כלפי חוץ, וגם מדביק מדבקה שבה רשום מה זה והתאריך. הכל מתחיל ממודעות, ממחשבה".